סיכום מתוך: פמיניזם ופציפיזם בין שתי מלחמות עולם/ אמירה גלבלום
סיכום מאמר זה הוא חלק מאסופת סיכומי המאמרים בתרבות המערב כאן באתר וחלק מסיכום הקורס מבוא לתרבות המערב
המאמר "פמיניזם ופציפיזם בין שתי מלחמות עולם" של אמירה גלבלום עוסק בגיבוש זהות קיבוצית חדשה של החברה בכלל, ונשים בפרט, על ידי בחינת העמדות הפוליטיות של אחת מקבוצות הנשים שפעלו בין שתי מלחמות העולם, הקבוצה נקראה: "ליגת נשים בין לאומית למען שלום וחירות". בקונגרס למען נשים בהאג (1919), הוחלט למנוע מלחמות בעתיד, דבר שיוכל להתרחש אם לנשים תהיה זכות הצבעה, הן היו פציפיסטיות והיה להן עניין בעיצוב עולם חדש הכולל: שלום, שיתוף פעולה, וחוסר אלימות ובנוסף לכך שיווין זכויות. בכנס החליטה ליגת הנשים על הקמתו של ארגון בינלאומי שיסיים את המלחמה. הליגה החליטה (בציריך,מאי 1919) שהמבנה יהיה של גופים בינלאומיים שיסדירו את הזהות הקיבוצית (קונגרסים, הנהגה, וועד פועלים וכו') ולא במתכונת של פדרציה עם סניפים בכל העולם. במאמר מתעסקת הכותבת בגופים הבינלאומיים על ידי שימוש בפרוטוקולים. הנשים בליגה האמינו שעל ידי חיסול הסיבות הפוליטיות, הפסיכולוגיות, החברתיות, והכלכליות למלחמה יהיה אפשר לכונן שלום ולהביא לחירות. בארגון, כמו כל ארגון פציפיסט רדיקלי, האמינו כי האי אלימות והאנטי מיליטריזם צריך להיות מונהג בכל מישורי החיים ולא רק במלחמות.
העקרונות של הנשים נבעו מהיותן אמהות ורעיות: (הן קבעו 6 עקרונות)
1. פציפיזם. 2. צדק כלכלי וחברתי. 3. נשים שרוצות שלום. 4. נשים כחלק מהפוליטיקה.
5. אנטי פטריכאליזם. 6. אינרנציונליזם (עקרון שבא לידי ביטוי גם במבנה הליגה והארגון).
בהמשך התגלו בנוסף לעקרונות שלחברות הליגה ישנן גישות והשקפות פוליטיות שונות, מצד אחד עמדות רדיקליות ולא מתפשרות (גרמניה וצ'כוסלובקיה) ומצד שני עמדות מתונות ומתפשרות (ארה"ב והולנד). הליגה הייתה מחולקת לאידיאליסטיות וריאליסטיות. היו מספר נושאים שנויים במחלוקת: הגדרת הפמיניזם, יחסן של החברות לסדר החברתי הקיים ועוד. בכל ויכוח תמיד נמצאה פשרה שכללה את שני הצדדים, בפועל חברות הליגה לא היו בעלות השפעה ולכן תמיד הרגישו צודקות. בין השנים 33-38 היו עניינים חשובים על סדר היום העולמי כגון איך לתפוס את היטלר? האם בגישה של עימות או גישה פייסנית? וכדומה. כל צד בארגון ענה על שאלות מסוג זה בצורה שונה. הן הגיעו למבוי סתום ונאלצו לבחור "חירות מול שלום" ובנוסך להכריע מהו האיום המרכזי "פשיזם או קומוניזם"?
התגובה לאירועים בגרמניה הייתה רצופת מחלוקות, היה הבדל בין גישת הריאליסטיות לגישת האידיאליסטיות והעמדה כלפי היטלר הושפעה ממיקום גיאוגרפי ותפיסת הפשיזם והקומוניזם, בקונגרס ב- 34 החליטו על התפשרות אך זה לא הפסיק את הוויכוחים. היו חילוקי דעות בליגה לגבי מלחמת האזרחים בספרד, האידיאליסטיות לא תמכו במלחמה ואילו הריאליסטיות לא תמכו בניטרליות, עם הזמן שינתה הליגה את עמדתה באשר לניטרליות. שוב עלתה השאלה של חירות מול שלום. פרוץ מלחמת העולם השנייה זעזעה את הליגה. עם התדרדרות המצב באוסטריה לקראת סיפוחה לרייך הגרמני הליגה הבינה כי עליה לפעול. בשנת 38 הבינו האידיאליסטיות שיש לעצור את היטלר והצטרפו לריאליסטיות, בשנת 41 הגיעה כלל הליגה למסקנה שרק שימוש בכוח ימנע את היטלר והפשיזם.
לסיכום: למרות היות הליגה על לאומית לא הצליחו הנשים להתעלות מעל נאמנותן הלאומית, הליגה היוותה ניצחון קטן ביצירת גוף נשי בינלאומי. הפשרות שהושגו החלישו את 2 הצדדים. המאמר מעלה את הבעייתיות של נשים בפתרון בעיות שנויות במחלוקת שעולות לסר היום. קולן נשמע אך דבריהן לא היו ייחודיים.
