סיכום מאמר: ביטחון אנושי – שינו פרדיגמטי של אוויר חם? \רונלד פריס

סיכום מאמר זה הוא חלק מאסופת הסיכומים במדעי המדינה באתר

Human Security: Paradigm Shift of Hot Air? / Ronald Paris

ביטחון אנושי

מדובר במושג חדש שבא להרחיב את התפישה הביטחונית מזו השמרנית המתמקדת בהגנה צבאית  על אינטרסים וטריטוריה. אחדים אף טוענים כי תחום זה מהווה פרדיגמה חדשה לחוקרים ולעוסקים במקצוע. אף על פי כן עדיין לא ברור אם תחום זה יכול לשמש נקודת מוצא חדשנית וכמדריך פרקטי. למעשה, שתי בעיות מגבילות את השימוש במושג של ביטחון אנושי: ראשית, היעדר הגדרה מדויקת (הגדרות קיימות הן מאוד פזרניות ורחבות, וכוללות כל דבר החל מביטחון פיזי ועד לביטחון פסיכולוגי), ושנית, התומכים הנלהבים ביותר של הרעיון מוצאים תועלת מטשטוש הגדרתו. מדובר ברעיון המשמש "דבק" לקואליציה של מעצמות ביניים, סוכנויות פיתוח וארגונים בנ"ל אש להם במשותף השאיפה להזיז את הדגש מקונספציית הביטחון המסורתית לנושאים של פיתוח בינ"ל. אך אין בזאת כדי לומר כי מדובר במושג ריק מתוכן. אדרבא, דווקא ההגדרה הפתוחה יחסית מאפשרת מסגרת עבודה יעילה ורחבה.

ההצהרה המשמעותית הראשונה שעשתה שימוש במושג של ביטחון אנושי היתה במסגרת הדו"ח על פיתוח בינ"ל מ-1994. שם מועברת ביקורת על התפישה הצרה של הביטחון הפיזי של מדינה או של אינטרסים בגבולותיה או מחוץ לה. בדו"ח גם מצוינים שני אספקטים של המושג: ביטחון מסכנות כרוניות כגון רעב מחלות או דיכוי, והגנה מפני הפרעה פתאומית ופוגעת בתבניות היום-יומיות; בבית, במקום העבודה או בקהילה. כותבי הדו"ח היו מודעים לעמימות ההגדרה, ולכן ציינו שבעה תחומים ספציפיים בהם ניצפת סכנה לביטחון האנושי: 1. ביטחון כלכלי (ביטחון מפני עוני) 2. ביטחון תזונה (והבטחת אספקת מזון) 3. ביטחון בריאותי ורפואי 4. ביטחון סביבתי (הגנה מפני סכנות סביבתיות כגון זיהום) 5. ביטחון אישי (בטיחות פיזית מפני פגיעה גופנית אישית ישירה דרך פשיעה, עינויים וכו') 6. ביטחון קהילתי (הבטחת הישרדותן של קהילות אתניות ומסורות תרבותיות, כמו גם שמירה על ביטחונן הפיזי) 7. ביטחון פוליטי (שימור הזכויות והחירויות הפוליטיות והאזרחיות, ומניעת דיכוי). היום הגדרה זו היא הנפוצה ביותר למרות שאחדים מחברי הקואליציה התאימו את ההגדרה לצרכיהם המסוימים. השורה התחתונה המשותפת לכל הארגונים וההגדרות היא הניסיון לקדם מציאות גלובלית יותר הומאנית.

אחדים מן הכתבים האקדמיים בנושא היו אטומים במידה דומה, רבים מהם עוסקים בעדכונה ושינוייה של רשימת הסוגיות של ביטחון אנושי. מאמר אחד, למשל, מציג סכימה של חמש ספציפיקציות של ביטחון אנושי: 1. ביטחון אישי, סביבתי ופיזי 2. ביטחון כלכלי 3. ביטחון חברתי וחירות מאפליה 4. ביטחון פוליטי 5. ביטחון תרבותי. אקדמאים אחרים נמנעים ממתודת הרשימה, אך מציעים גישה דומה למדי. כך, מודגר ביטחון אנושי כ"מכלול הצרכים החומריים הבסיסיים, ומימוש הכבוד האנושי". כעת נותרת השאלה, מהו איננו ביטחון אישי?

מתווי מדיניות ואקדמאים נתקלים באתגרים שונים, אך קשורים, בבואם ליישם את ההגדרות של ביטחון אנושי בפרקטיקה. עבור המדינאי, האתגר הוא לחצות את סף התוכחה הכוללת ומציאת פתרון מסוים לסוגיה פוליטית מסוימת. משימה זו היא מסובכת על שום ההגדרות המרובות של הביטחון האנושי, אך גם משום שבאופן מובנה, העוסקים בביטחון אנושי נמנעים מלקדם מטרה אחת מתוך בליל המטרות כעליונה או חשובה יותר. אחד העקרונות האתיים המרכזיים בתפישה של ביטחון אנושי הוא "כלילת הכל" ושלומותו, ולפיכך התייחסות לכל המרכיבים בו כשווים. חוקרים רבים בתחום שבים ומדגישים כי אין מדובר בסולם חשיבויות, וכאן טמונה חולשתו העיקרית: מדובר בתחום רחב מידי ומעורפל מידי על מנת להיות בעל משמעות פרקטית למקבלי ההחלטות. אנשי אקדמיה הבאים לעשות שימוש במושג הביטחון האנושי נתקלים בבעיה דומה. למעשה לא ניתן להכיל את ההגדרה הקיימת של ביטחון אנושי כגורם משום שהיא כוללת הכל ולפיכך למעשה לא כוללת כלום.

אקדמאיים רבים ניסוי להצר את המושג לכדי הגדרה מרוכזת ואפקטיבית יותר לפי פרמטרים שונים. למשל, צמד חוקרים אחד קבע כי "ביטחון אנושי" יכיל את אותם דברים שהם כה חשובים שאנשים יהיו מוכנים להילחם ולסכן הכל בשבילם. לפי עיקרון זה נשארו חמישה מרכיבים: רעב, בריאות, חינוך, חירות פוליטית ודמוקרטיה. אולם בכל הניסיונות מסוג זה להצר את המושג קיימים 2 חסרונות: ראשית, החוקר קובע כי מרכיבים מסוימים הם חשובים יותר מאחרים מבלי לספק הסבר הולם, ושנית, בחירתם להוציא מן ההגדרה מרכיבים של ביטחון מפני אלימות ישירה יוצרים הפרדה בין המושג של ביטחון אנושי לבין המושג של ביטחון פיזי.

ישנה אולי דרך באמצעותה כן יהיה ניתן לעשות שימוש מועיל במושג של ביטחון אנושי – כסיווג למטרת מחקר רחבה שתיגע בכל אותן סכנות ביטחוניות שאינן צבאיות. למעשה, מציע מחבר המאמר כי המושג ישמש כמרכיב ביבליוגרפי בלבד של מיון נושאים בתוך הדיסציפלינה. דיסציפלינה זו מכירה בהעמקתו של מושג הביטחון (מהתמקדות במדינה בלבד להתמקדות בבודדים ובקבוצות) ובהרחבתו (מאיומים צבאיים חיצוניים בלבד לכלל האיומים על הביטחון). דרך רעיון זה נוצרה הטבלה הממיינת את סוגי האיומים לפי סוג האיום (צבאי או לא צבאי) ומפלס המאוים (מדינה, או תת קבוצות ובודדים), להלן:

כך לא משמש המושג כלי ישיר ליצירת היפותזות, אלא ככותרת ומסגרת מחקר לכל אותן סכנות המאיימות על קולקטיבים ובודדים שאינן מדינות, ואינן מגיעות ממקורות צבאיים. גישה זו גם תואמת את הבסיס הפוליטי של הקואליציה המקדמת את המושג וגם מאפשרת עבודה אקדמית תחת הדיסציפלינה. כמובן יש להסתייג ולזכור כי הגבולות בין ארבע הקריטריונים אינן מוחלטים וכי יתכנו איומים שיגלשו מתא אחד לאחר.