ארבעת המינים ומשמעותם במקרא ובמקורות

ארבעת המינים ומשמעותם במקרא ובמקורות

מאמר זה הוא חלק מתוך: מאגר היהדות באתר: מקורות ומאמרים בנושא לוח השנה העברי

מצוות נטילת ארבעת המינים (הדס, לולב, אתרוג וערבה) היא אחת ממצוות חג הסוכות שמקורה בתנ"ך ותיקונה במקורות חז"ל.

ויקרא פרק כג

(מ) וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים:

מי שחלק על חז"ל עושה את הסוכות מארבעת המינים. חז"ל פירשו את זה כשתי מצוות שונות- נטילת 4 המינים ובניית הסוכה.

תוספתא מסכת סוכה (ליברמן) פרק ב הלכה י

ה אמ' ר' לעזר בי ר' צדוק כך היו אנשי ירושלם נוהגין נכנס לבית הכנסת לולבו בידו עמד לתרגם ולעבור לפני התיבה לולבו בידו עמד לקרות בתורה ולישא את כפיו מניחו בארץ יצא מבית הכנסת לולבו בידו נכנס לבק' את החולי' ולנחם אבלים לולבו בידו נכנס לבית המדרש נותנו לבנו או לשלוחו ומחזירו לתוך ביתו

לולב- שם לכל ארבעת המינים. אם תוך כדי הקריאה הוא צריך לפתוח את הספר הוא יכול להניח אך כל שאר הזמן עליו להחזיק את 4 המינים. בכל פעילות חברתית עליו להחזיק את 4 המינים. כאשר הוא נכנס לבית המדרש הוא יכול שלא לשים לב ולכן הוא נותן את זה לבנו או לשליח כדי שזה לא יפול. המצווה היא להחזיק את 4 המינים כל היום. אבל בגלל שאדם צריך את הידיים שלו או שאינו יכול להשגיח, אך כל זמן שאפשר להחזיק צריך להחזיק.

קוסמופוליטיות ואחריות גלובלית

מהי קוסמופוליטיות? מאמר זה חוקר את חזונו של אפיה לחיבור בין זהות מקומית לשייכות עולמית, וכיצד ניתן לגשר על פערים בתרבויות בעידן הגלובליזציה.

מבוא קצר למחשבה של חנה ארנדט

מבוא קצר להגותה של חנה ארנדט עם ביוגרפיה, קישורים למאמרים, ציטוטים וסקירה של ספרי חנה ארנדט כמו "יסודות הטוטליטריות" ו"אייכמן בירושלים"

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: