מצוות הישיבה, האכילה והלינה בסוכה – הלכותיה ומקורותיה

מצוות הישיבה, האכילה והלינה בסוכה – הלכותיה ומקורותיה

מאמר זה הוא חלק מתוך: מאגר היהדות באתר: מקורות ומאמרים בנושא לוח השנה העברי

בחג הסוכות חלה מצווה לשבת, לאכול ולישון בסוכה. להלן נסקור את מקורותיה:

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כח עמוד ב

דתנו רבנן: +ויקרא כג+ תשבו כעין תדורו. מכאן אמרו: כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים – מעלן לסוכה, מצעות נאות – מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה.

ישיבה היא מלשון מגורים- בסוכות יושבים 7 ימים. הוא הופך את הסוכה לקבע ואת הבית לארעי. אדם מגיע לסוכה וצריך להרגיש שהוא נמצא בבית. עיקר העניין בחג יהיה בסוכה ועל כן לא צריך לצאת ממנה יותר מדי. משנן- לימוד לעומק זה קשה בסוכה, אז על כן משנן.

משנה מסכת סוכה פרק ב משניות ד-ה

אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה:  

מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולרבן גמליאל שני כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה וכשנתנו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו:

מותר לאכול דברים קטנים מחוץ לסוכה, אך את הסעודה בסוכה. ישנה מחלוקת האם באמת מותר לאכול מחוץ לסוכה דברים קטנים, או שלא.

משנה מסכת סוכה פרק ב משנה ו

[ה] ר' אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה וחכמים אומרים אין לדבר קצבה חוץ מלילי יום טוב ראשון של חג בלבד

רבי אליעזר אמר שצריך 14 ארוחות, אבל חכמים אומרים כי צריך לאכול ארוחה בלילה הראשון אך לאחר מכן לא חייב.

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כז עמוד א

שאל אפוטרופוס של אגריפס המלך את רבי אליעזר: כגון אני, שאיני רגיל לאכול אלא סעודה אחת ביום, מהו שאוכל סעודה אחת ואפטר? – אמר לו: בכל יום ויום אתה ממשיך כמה פרפראות לכבוד עצמך, ועכשיו אי אתה ממשיך פרפרת אחת לכבוד קונך?

ישנם אנשים שאוכלים רק ארוחה אחת ביום, למה שאני אוכל יותר בסוכה. אדם שהיה נוהג לאכול סעודה אחת ולאחר מכן היה ממשיך את הארוחה במשך היום, אז גם בסוכה אפשר לעשות זאת לכבוד ה'. אצל רבי אליעזר הארוחות לאו דווקא קשורות לחיי היום יום אלא למימד של כבוד לה' ולסוכה.

תלמוד ירושלמי מסכת סוכה פרק ב דף נג טור א /ה"ד

אמר רבי אלעזר אכילה עראי אין שינה עראי חברייא אמרין שכן אדם משתקע בתוך שנתו אמר רבי אילא שכן אדם ישן קימאה ודייו מה נפק מן ביניהון מסר שנתו לאחר על דעתהון דחבריא מותר על דעתיה דרבי אילא אסור

שינה בסוכה- ישנה חשיבות גדולה לשינה בסוכה. האידיאל היה שכולם היו ישנים בסוכה. המנהג הרווח הוא שישנים בסוכה מי שחייבים במצווה- גברים ובנים. מותר לאכול אכילת ארעי, אבל אסור לישון שנת ארעי. זאת מכיוון שאדם אינו יכול להחליט מתי להפסיק לישון. ישנו הבדל הלכתי- אם אדם אומר למישהו להשגיח עליו כדי שיקום, אבל גם אם הוא אומר למישהו אז זה כמו שינה רגילה. אסור לישון שנת ארעי מחוץ לסוכה.

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כו עמוד א

דאמר רבא: מצטער פטור מן הסוכה

אדם אשר לא טוב לו בסוכה הוא פטור מהסוכה. ההלכה היא אינה סובייקטית- אלא אם כן הוא חולה. המצטער הוא על מה אנשים נורמליים מצטערים.

משנה מסכת סוכה פרק ב משנה ט

[ח] כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה משלו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו:

מותר לפנות את הסוכה כאשר מתקלקל האוכל. בעצם ה' אומר שהוא אינו רוצה את המצוות של העם. מכיוון שכך גשם הוא קללה בסוכות. מותר בגשם לפנות את הסוכה.

תלמוד ירושלמי מסכת סוכה פרק ב דף נג טור ב /ה"ח

תני כשם שמפנין מפני הגשמים כך מפנין מפני השרב ומפני היתושין

זהו באמת העניין של מצטער.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: