ANCIENT SOCIETY (1877) "החברה הקדומה"
"ממצאי המחקרים האחרונים אודות ראשית דרכו של המין האנושי מובילים למסקנה כי בני האדם החלו את מסעם בתחתית הסולם ופילסו דרכם כלפי מעלה, מהפראות ועד לציביליזציה, דרך הצטברות הדרגתית של ידע ניסיוני…" (מתוך פיסקת הפתיחה של הספר)
ניתוח הפרק הראשון בספר:
לואיס מורגן מסתמך על מחקרים אחרונים שבוצעו בנושא. הוא טוען שהאנושות החלה את דרכה בפראות ופילסה את דרכה מעלה לציביליזציה. האנושות התפתחה בעצמה ולא בעזרת האל.
כאן ניכרת השפעתו של דרווין על מורגן: דרווין טען שיש להתייחס לסביבה מצד אחד ולאורגניזם מצד שני, אבולוציה היא תהליך הדרגתי של שינוי. מורגן לעומתו, מסתכל על אבולוציה חברתית-תרבותית, הוא אינו בוחן את כל סוגי האורגניזם כמו דרווין (אדם, חיות וצמחים).
מורגן לוקח מדרווין את הרעיון של "פרטים בתוך סביבה", ולא רק סביבה פיזית נתונה (סביבה טבעית) אלא גם הסביבה שהפרט יוצר לעצמו. הנקודה החשובה יותר הופכת להיות מה שהוא מכנה "צורת קיום חומרית" – Subsistence. החוקר החברתי מסתכל באיזה תנאים קיומיים בני-האדם פועלים. התנאים מוגדרים ע"י הסביבה הגיאוגרפית, אבל גם ע"י כלים ומכשירים שיש לבני האדם (אש, חיצים, ביות חיות…).
מורגן בוחן שני צירים של התפתחות, שני ערוצי מחקר עיקריים:
- התפתחות צורת קיום חומרית: טכנולוגיה- מכשירים, כלים, המצאות, תגליות…
- התפתחות מוסדות חברתיים: שלטון, משפחה, שפה, דת, רכוש, חלוקת רכוש, מבנה מעמדי…
שלטון, משפחה וריבוד חברתי הם המוסדות החברתיים שמעניינים את מורגן יותר מהשאר, טענתו היא שמוסדות חברתיים אלה גם נתונים בתהליך מתמיד של השתנות, למשל משפחה: בניגוד לקומט שלא שאל אם המשפחה הייתה שם מאז ומעולם, מורגן יוצא מתוך הנחה שמשפחה זה מוסד חברתי היסטורי מתפתח. גם אי-שוויון מעמדות הוא תוצאה של התפתחות חברתית מסוימת.
ערוץ מחקר ראשון: השלבים האתנולוגיים לפי צורת הקיום החומרית
|
|
| ||||||||||
(עמוד 9) "סביר להניח שהשלבים העוקבים של צורת הקיום החומרית שהתפתחו בהדרגה, הם מהווים את הבסיס הטוב ביותר לחלוקה."
מבחינת קומט צריך לעקוב אחר התפתחות החשיבה האנושית (תיאולוגי, פיזי, מדעי) אבל לפי מורגן ניתן לעקוב אחר ההתפתחות לפי הכלים הפיזיים, המכשירים שבהם השתמשו בכל תקופה ותקופה. לצורת ההתפתחות החומרית יחד עם המוסדות החברתיים ניתן לקרוא בשם "תרבות". לפי מורגן ההיסטוריונים עוסקים בציביליזציה – אבל הוא עוסק בפרה-היסטוריה, ולכן השלבים שמעניינים אותו הם הפראות והברבריות.
המושגים האלו מופיעים בשלב מאוחר יותר באתנוגרפיה המודרנית כפי שמופיעה היום. מורגן מזהה את שלב הפראות עם הלקטים והציידים, ואת שלב הברבריות עם קיום מחקלאות ומרעה.
| תקופה | מאפייני התקופה – כלים | |
1 | פראות | תחתונה | ינקות המין האנושי |
2 | אמצעית | דייג ושימוש באש | |
3 | עליונה | המצאת הקשת והחיצים | |
4 | ברבריות | תחתונה | המצאת אומנות כלי החרס |
5 | אמצעית | ביות חיות בחצי הכדור המערבי עיבוד תירס וצמחים בהשקיה תוך שימוש בלבנות טיט וסלעים בחצי הכדור המזרחי | |
6 | עליונה | התכת ברזל, שימוש בכלי ברזל | |
7 | ציביליזציה | המצאת אלף-בית פונטי וכתיבה, עד ימינו | |
(עמוד 12, הטבלה שמצורפת ↑)
למורגן אין כלי מספק כדי להגדיר את תקופת הפראות התחתונה, אך בשני השלבים הבאים האדם הפראי מזוהה אצלו עם הלקטים והציידים: ציד דגים, שימוש באש, חץ וקשת שהביא לציד חיות נוספות…מורגן מאמין שבתור חוקר יש לו את הידע להבחין אלו כלים באמת הביאו לקידום בשלבי ההתפתחות. למשל כלים מחרס אפשרו לשמור מזון לאחר הכנתו – ולכן הוא מוצא את המצאת כלי החרס כשלב שבו הפרט עבר מפראות לברבריות.
האדם הברברי הוא אדם מייצר: כלי חרס, עיבוד אדמה, ביות חיות, התכת ברזל והכנת כלים… המצאות אלה מביאות אפשרות של שהייה במקום אחד והפסקת נדידה.
ערוץ מחקר שני: התפתחות מוסדות חברתיים
(עמוד 6-7)
"ניתן להניח כי כל צורות השלטון ניתנות לצמצום לשתי צורות כלליות אשר בבסיסן יש שתי הנחות יסודיות: הראשונה (לפי זמן), מתבססת על אנשים ויחסי אנוש בסיסיים אשר ניתן להגדירם כ"חברה". Gen היא יחידה של ארגון זה, לפיה בשלבי ההשתלבות הרצופים, בתקופה העתיקה, ה-Gen, השבט והקונפדרציה השבטית אשר יוצרת אומה. בתקופה מאוחרת יותר קואליציה שבטית באותו האזור ההופכת לאומה, תפסה את מקומה של קונפדרציית השבטים המאכלסים אזורים עצמאיים. ככה הייתה החברה הקדומה מאורגנת באופן מהותי במשך עידנים אחרי שה-Gens הופיעו, ונשארה ככה גם בתקופה היוונית והרומית אחרי התפתחות הציוויליזציות.
השנייה מבוססת על שטח ועל רכוש וניתנת להגדרה כמדינה. העיירה או האגף שנוצרו באמצעות קשרים והתחברויות כולל הרכוש שהם כוללים, הן הבסיס ליחידה החברתית הבסיסית אשר החברה הפוליטית היא התוצאה שלה. חברה פוליטית מאורגנת לפי אזורים טריטוריאליים ועוסקת ברכוש ואנשים לפי יחסים טריטוריאליים. שלבי ההשתלבות הרציפים הם עיירה/מחלקה שהן יחידות הארגון, התפתחותן למדינה (פרובינציה), והתפתחות המדינה לתחום הלאומי (טריטוריה). האנשים בכל שלב מאורגנים לפי גופים פוליטיים וזה חייב את היוונים והרומים להרחיב את הגופים אחרי היווצרות הציביליזציות וכך יצרו את ה-Deme (גוף שלטוני שנועד לשלוט על חברות גדולות) ואת המחלקה העירונית. בכך נוצרה התוכנית השנייה של השלטון אשר קיימת עד היום. בחברות קדומות חלוקה זו לא הייתה ידועה. כאשר גופים אלה נוצרו הם יצרו את החוצץ בין חברות קדומות ומודרניות כפי שהבחנה זו תוארה בדפים אלה..."
מורגן טוען כי ניתן לחלק את כל צורות השלטון לשתי קטגוריות עיקריות:
- "שלטון טרום מדינתי" – מושתת על יחסים בין-אישיים, יחסי שארות. היחידה הבסיסית שמאפיינת אותה היא ה-Gens. יש בתוכה מנהיגים אבל היא אינה מושתת על ריכוז כוח בידי מעטים מול רבים. ישנה חלוקת תפקידים בין הפרטים. דוגמא לצורת שלטון זו תהיה שבט האירוקווי.
- "שלטון מדינתי" – מושתתת על טריטוריה ורכוש. שלטון שמאופיין ע"י שלטון מרכזי – שלטון המדינה. חברות אלה מזוהות אצל מורגן עם היררכיה, הבדלי עוצמה והבדלי מעמד.
כל שלב של מורגן מתואר על-ידי כלי, המצאה וכדומה. על הרעיון הזה הוא מלביש את המוסדות החברתיים (המשפחה, השלטון). מוסדות חברתיים הם היסטוריים לפי מורגן. כמו-כן טוען שמוסד המשפחה תלוי בהתפתחות החומרית (כפי שציינתי בתחילת העמוד הקודם: כאשר אמצעי הייצור משתנים – המערך החברתי משתנה בהתאם). את האינקה למשל לא סיווג כציביליזציה, כי לא היה להם כתב.
