פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: היוריסטיקת הייצוגיות

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: היוריסטיקת הייצוגיות

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

היוריסטיקת הייצוגיות

כשאנו מתבקשים להעריך האם סביר שאדם משתייך לקטגוריה מסויימת (הומואים, יהודים וכו') אנו מסתמכים על היוריסטיקת הייצוגיות: אנו מתרגמים את שאלת הסבירות לשאלה של דימיון (האם האדם דומה להומו או ליהודי). לפיכך, היוריסטיקת הייצוגיות כוללת בתוכה הנחה סמויה ש"דברים דומים הולכים זה עם זה" – חבר של קטגוריה חייב להיות דומה לפרוטוטיפ של הקטגוריה, ותוצאה חייבת להיות דומה לסיבה.

היוריסטיקת הייצוגיות לרוב עובדת, כתלות בכך שחברי הקטגוריה אכן מקובצים סביב פרוטוטיפ מסוים. עם זאת, היא עשויה להוביל לטעות גם כשהקריטריון תקף אם מסתמכים עליה באופן בלעדי ומתעלמים ממקורות מידע חשובים אחרים.

דוג', למקור מידע חשוב הוא Base-Rate Information: מידע בנוגע לשכיחות היחסית באוכלוסיה של אירועים מסוימים או של חברים של קטגוריות מסוימות.  ככל שהשכיחות היחסית גבוהה יותר, סביר יותר שהאדם משתייך לקטגוריה.

כשל שיעור הבסיס (Base-Rate Neglect)

בניסוי הבוחן את התופעה הנ"ל, הקריאו לנבדקים קטע שנכתב על ידי פסיכולוג אודות אדם בזמן שהיה בשנה האחרונה בתיכון (כרגע האדם לומד באוניברסיטה). הקטע מתאר אדם לא יצירתי, מתעניין במדע בידיוני, לא חברותי ובעל מוסר גבוה. לאחר מכן, נתנו לנבדקים 9 סוגי תארים אקדמיים (משפטים, מדעי המחשב וכו'). קבוצה אחת נתבקשה לדרג את התארים ע"פ מידת הדימיון של האדם לסטודנט הממוצע בתארים אלו. קבוצה שנייה נתבקשה לדרג את התארים ע"פ הסבירות שהאדם לומד את התארים הנ"ל. קבוצה שלישית (שלא שמעה את התיאור של האדם) נתבקשה להעריך איזה אחוז מהסטודנטים לומד את כל אחד מן התארים הללו.

התוצאות הראו שהדירוג של ההסתברות היה כמעט זהה לדירוג של הדימיון ושונה מזה של השכיחות באוכלוסיה. לפיכך, השיפוט הסתמך כמעט רק על דימיון ולא על מידע חשוב כגון שכיחות.

יש לציין, שה-Base-Rate Neglect אינו אוניברסלית או בלתי-נמנע. נסיבות מסוימות מעודדות שימוש במידע לגבי ה-Base-Rate. לדוג':

• מקרים בהם ל-Base-Rate יש חשיבות סיבתית למטלה בה דנים, שכן במקרים כאלו הרלבנטיות של ה-Base-Rate ברורה. לדוג', כשמתבקשים להעריך את הסבירות שאדם עבר בחינה מסוימת, לוקחים בחשבון איזה אחוז מהאנשים עבר את הבחינה שכן זה משליך על קושי הבחינה. קושי הבחינה משפיע ישירות על הסיכוי לעבור את הבחינה (לעומת זאת, אם פי 2 אנשים לומדים ניהול מאשר פיזיקה, זה הופך את הסבירות ללמוד ניהול לגבוהה יותר, אבל זו אינה סיבה ללמוד ניהול).
• שינוי הגישה הבסיסית לבעיה: במקום לנקוט בנקודת מבט "פנימית" – לבחון את האופי האישי של האדם, יש לנקוט בנקודת מבט "חיצונית" – לבחון כמה אנשים באופן כללי לומדים מקצוע מסוים (גישה סטטיסטית טהורה).

שגיאת התכנון (Planning Fallacy)

טעות נוספת הנובעת מנקיטת נקודת מבט "פנימית" היא ה-Planning Fallacy – הנטייה להיות אופטימי באופן בלתי-מציאותי בנוגע למהירות ההשלמה של פרוייקט מסוים, למרות הידיעה שפרוייקטים דומים בעבר חרגו מהזמן שהוקצב להם (לדוג', פרוייקטי בנייה שפעמים רבות מתמשכים מעבר למה שתוכנן).

מחקר: סטודנטים מצטיינים נתבקשו להעריך מתי לדעתם יגישו את התזה ומה התאריך המאוחר ביותר, במקרה בו הכל ישתבש. פחות מ-1/3 עמדו בתאריך המקורי ופחות מ-1/2 עמדו בתאריך המאוחר ביותר.

מחקרים מאוחרים יותר מראים כי השגיאה נובעת מנקיטת נקודת מבט "פנימית": הנבדקים נתבקשו להביע בקול את השיקולים שלהם בעת קביעת התאריך – כמעט כל השיקולים עסקו בתכניות ותרחישים בהם הפרוייקט יסתיים בזמן (נקודת מבט "פנימית") ומעט מאד עסקו בהשוואה עם מטלות קודמות (נקודת מבט "חיצונית"). כשהחוקרים שאלו את הנבדקים באיזו תדירות הם בד"כ מסיימים מטלות בזמן הנבדקים ענו שרק ב-1/3 מהפעמים זה קורה.

הדימיון בין הסיבה והתוצאה

היוריסטיקת הייצוגיות פוגעת גם בהערכה הסיבה והתוצאה: לאנשים יש נטייה לחפש סיבות ותוצאות הדומות זו לזו – סיבות "גדולות" גורמות לתוצאות "גדולות", סיבות "מורכבות" גורמות לתוצאות " מורכבות" וכו'.

הנחה זו נכונה פעמים רבות, אך לא תמיד – וירוסים קטנים מובילים למחלות הרסניות, פיצול של גרעין האטום מוביל לשחרור כמות אנרגיה עצומה.

נבחן את ההשפעה של התופעה הנ"ל במספר תחומים שונים:

רפואה: אנשים חושבים באופן מסורתי שהסימפטומים של המחלה אמורים להיות דומים לגורם שלה או לתרופה שלה – לדוג', ע"פ הרפואה הסינית יש לאכול עטלף טחון לטיפול בבעיות ראייה. ברפואה המערבית: אכילת תבלין כורכום צהוב לטיפול בצהבת.

דוגמאות מתחום התזונה: יש להימנע מחלב כשמצוננים (מאחר והוא קר) ולהימנע מצ'יפס אם יש אקנה (כי הצ'יפס שמנוני כמו השמנוניות של העור). במחקר בו סיפרו לקבוצה אחת של נבדקים על שבט דימיוני שאוכל חזירי בר וצד צבי-ים בשביל השיריון שלהם ולקבוצה שנייה סיפרו על שבט דימיוני שאוכל צבי-ים וצד חזירי בר בשביל השנהב שלהם, הקבוצה הראשונה שיערה כי השבט יהיה פרוע ואגרסיבי בעוד הקבוצה השנייה שיערה כי אנשי השבט יהיו שחיינים טובים – זה מדגים את האמונה בפתגם: "You are what you eat".

מערכת האמונות הפסאודו-מדעית: באסטרולוגיה אופי האדם דומה לחיה של המזל שלו (אריות – מנהיגים גאים וחזקים). בעבר הוכח פעמים רבות כי האסטרולוגיה אינה תקפה, אך אנשים ממשיכים להאמין בה שכן היא מנצלת את השימוש של בני האדם בהיוריסטיקת הייצוגיות.

דוג' נוספת: גרפולוגיה. מחקרים רבים הראו שאמנם הכתב יכול לשקף דברים מסוימים (כתב "רועד" עשוי לשקף בעיות נוירולוגיות שגורמות לרעד בידיים, ניתן לנבא מעבר למקריות את מין הכותב), אך באופן כללי הוא יכול לקבוע רק בנושאים שניתן לבדוק אותם בדרכים אחרות שהינן יותר אמינות. גם הגרפולוגיה עושה שימוש בהיוריסטיקת הייצוגיות – החלק העליון של הכתב מסמל את האינטלקט של האדם, החלק התחתון את האינסטינקטים והאמצע את המעשיות שלו.

היוריסטיקת הייצוגיות עשויה להיות מעורבת גם באמונות New-Age: לדוג', "לידה מחדש" בה אדם משחזר את חווית הלידה שלו כדי לפתור בעיות בחייו (אדם שנולד לידת עכוז והכל קורה "הפוך" בחייו).