תולדות האמנות – סיכום: אוגוסט רנואר – ניתוח יצירות
אוגוסט רנואר 1841 – 1919:
יחודו האמנותי של רנואר מתבטא בהתייחסותו האישית לנושאיו, בתיאור סצינות מחיי יום יום ובסדרת תיאור של נשים מתרחצות. רנואר הושפע ביצירתו מיצירותיהם של אמני המופת.
השתמש בצבע ובכתמי אור המשתקפים על פני הדמויות והאובייקטים כדי להעניק להם נפח, חיוניות וחושניות.
* סעודת השייטים, 1881, שמן על בד, 175X130 ס"מ
תיאור של סצנה מחיי היום יום – בילוי של שעות הפנאי.
הציור של רנואר מתאר סצנה של ארוחה בעת סיומה כשהחבורה מתחילה להתפזר בשעת אחר הצהרים. המנות האחרונות עדיין על השולחן, והסועדים משוחחים ביניהם.
רנואר מדגיש את הקשר בין הדמויות המתייחסות זו לזו בשיחה ובמבטים, האווירה נינוחה.
הקומפוזיציה פתוחה ומקוטעת וכן מעגלית, האנשים יושבים סביב לשולחן ומקיף אותם מעגל אנשים נוסף בכך מדגיש האמן את החוויה המשותפת של הבילוי וההנאה, אין חציצה בין השולחן ובין הצופה כך שהצופה הופך לחלק מהתרחשות, רנואר מדגיש את התנועה ואת משחקי האור והצבע בדמויות ובסביבה ויוצר תחושה של זמן חולף נעים ועליז, הדמויות הן ידידיו של רנואר.
הצבעוניות בהירה, קלילה ואוורירית, אין שימוש בצבעים כהים, שימוש בגווני ביניים של כחולים, ירוקים, אדמדמים, אין שימוש בשחור.
שימוש בצבעים משלימים.
משיכות המכחול חופשיות הנוצרות ע"י הטחות מכחול קטנות ותערובות של גוונים. האמן מדגיש פרטים ע"י ה"ארות".
האור רך ואחיד , נגיעות של אור וצל על פרטים מסוימים אך התחושה היא של יום נעים.
השפעת הצילום: ההשפעה העיקרית של הצילום על הציור האימפרסיוניסטי היא בקיטוע הצגת רגע של התרחשות חולפת, ממש כמו שהצילום מנציח את הרגע החולף. היצירה נקטעת בצדדים בהשפעת המצלמה.
* מתרחצות, 1887 , שמן על בד
בתקופה שצוייר ציור זה רנואר חש שמיצה את האימפרסיוניזם, והחל לעבוד בדייקנות רבה וצבעיו נעשו קרירים וחלקים יותר. בתקופה זו הוא חדל לצייר סצנות מחיי היומיום בפריז וציורי עירום תחת כיפת השמים.
נושא היצירה: נושא היצירה עדיין אימפרסיוניסטי – בילוי שעות פנאי . ביצירה מתוארות נערות משתעשעות להנאתן בבריכה ביער. הנערות אופנתיות מאוד לתקופתן, בעיקר הנערה המתבגרת בעלת המראה הנערי החצוף העומדת להתיז מים על חברתה. הנשים היפות המבלות שעתן בנעימים הן נשים אמיתיות, רחוקות מהתיאור האימפרסיוניסטי שפירק כל דבר במשיכות מכחול קצרות ומהירות.
רנואר פנה לנושא הקלאסי העירום – ו"המתרחצות" היא יצירה שתוכננה ונבנתה לפי מיטב מסורת הציור בסטודיו , כלומר רחוק מהמיידיות של האימפרסיוניזם.
מקור השראה
ההשראה ליצירה זו באה לרנואר מתבליט מהמאה ה17, אבל רנואר העביר את הנושא לאתר נופש מתקופתו. זוהי מגמה אימפרסיוניסטית, לקחת נושא מיתולוגי ולהציג אותו באור יומיומי, אך להבדיל מאימפרסיוניסטים אחרים הוא מציג את המתרחצות בסגנון קלאסי על דרך האידיאליזציה.
עיצוב הדמויות
בעיצוב גופן של הנערות פנה רנואר אל העקרונות הקלאסיים, ועשה אידיאליזציה של המציאות.
העירום שופע ובוהק לפי מיטב המסורת הקלאסית, מבנה גופן של הנערות מוצק, כמעט פיסולי,
ומעוצב על פי כללים קלאסיים המזכירים את יצירותיו של אנגר. פניהן של הנערות חסרות הבעה על דרך האיפוק הקלאסי, צבעוניות גופן מלוטשת, כמו גילוף בשיש של אלות מיתולוגיות. ואולם, רנואר לא העלה אותן לדרגת אלות כפי שעשו הניאו- קלאסיציסטים, אלא הן נראות מציאותיות ואופנתיות מאוד לתקופתן.
התנועה
תפיסת הרגע החולף של דמויות בתנועה היא מגמה אימפרסיוניסטית מעיקרה. רנואר לא ויתר לחלוטין על הישגיו האימפרסיוניסטים, אלא רק עשה בהם אידיאליזציה קלאסית. התנועה נוצרת מהאלכסונים, שנוצרים בתנועות הרגליים ותנוחות הגוף של הנערות, מדרך עיצוב הבדים, וגם מתנועת המים באגם, היוצרת מעגלים. למרות המאמץ ליצור דמויות בתנועה, המחוות של הנערות נראות מלאכותיות, ורגליהן יוצרות תסבוכת מבלבלת.
עיצוב הנוף
דמויות העירום הקלאסיות מוצגות בנוף אימפרסיוניסטי לכל דבר. בנוף מתקיימים כל אותם הישגים וחידושים של האימפרסיוניזם: משיכות מכחול מהירות, כתמיות, חופשיות וקצרות, צבעוניות משלימה על פי תיאוריית הצבע של שברוי, אור ורטט אימפרסיוניסטי. פרספקטיבה אווירית. רנואר לא ויתר על הישגיו האמנותיים של האימפרסיוניזם בעיצוב הנוף והרקע, אלא ניסה לכפות את המבנה הקלאסי של הנשים על המערבולת המקרית של האימפרסיוניזם. מאמץ זה מעורר סתירות בלתי מובנות, ויוצר ניגוד בולט בין מלאכת הרישום המדויקת של דמויות העירום שבקדמת היצירה לבין העיצוב האימפרסיוניסטי של הרקע.
