להבין סרטים – סיכום: זווית הצילום
הזווית נקבעת על פי מקום המצלמה, ולא על פי המצולם.
ריאליסטיים:
– נמנעים מזוויות קיצוניות
– צילום מגובה העין- נותן תחושה של נורמה- כך גם הצופה רואה.
– צילום מגובה העין- סצינות אקספוזיציה שגרתיות.
– מציגים את האובייקט המצולם בצורה הברורה ביותר
– זוויות קיצוניות כרוכות בעיוותים.
– באמצעות עיוות הריאליזם של פני האובייקט- מושגת אמת גבוהה יותר- אמת סמלית.
– הריאליסט רוצה שהקהל ישכח כי קימת בכלל מצלמה
ריאליסטיים ופורמליסטים– הצופה נוטה להזדהות עם עין המצלמה
הפורמליסט: – מפנה כלן הזמן את תשומת לב הקהל לתנועות המצלמה.
חמש זוויות יסודיות בקולנוע:
- צילום ממעוף הציפור:
– הצילום בזווית מעל ראשינו- לעיתים נדירות מזדמן לנו לראות כך את הדברים.
– נושא הצילום עלול להיראות לא מוכר ומופשט
– מאפשר למסור מסר – אלים כל יכולים
– האנשים קטנים וחסרי חשיבות.
– במאים שרעיון הגורל מעסיק אותם.
- זווית גבוהה:
– מקנה לצופה תחושה של מבט כללי- אבל לא תחושת גורל
– מנמיכה את האובייקטים המצולמים, ומקיפה את האדמה או הרצפה כרקע
– התנועה מואטת- איננה מתאימה ליצירה של תחושת מהירות אלא תחושה של שממון ועייפות.
– חשיבות הרקע והסביבה גדלה- מקום ההתרחשות בולע את האנשים.
– מפחיתה מחשיבות המצולם
– תחושה שהדמות בזה לעצמה.
- צילום מגובה העין- מאפשר לצופים להחליט בעצמם איזה בני אדם מוצגים לפניהם.
- זווית נמוכה:
– הפוכה מזו של הצילום מלמעלה
– מגביהה את האובייקט המצולם
– יעילות בהקניית תחושה של אנכיות
– שימוש מעשי- הגבהה של שחקנים נמוכים
– מאיץ תנועה
– בסצינות אלימות- מצליחות להעביר תחושה של בלבול ומבוכה
– הסביבה מורגשת פחות- לפעמים רק התקרה או השמיים
– מגביר את חשיבותו של הנושא המצולם
– דמות המצולמת מלמטה מעוררת פחד, אימה וכבוד
– שימוש בסרטי תעמולה ומעשי גבורה.
- זווית עקומה:
– כרוכה בהטיה של המצלמה- בתמונה- האופק נוטה על צדו
– משתמשים בה לשוטים של "נקודת מבט"- חוסר שיווי המשקל של שיכור
– תחושה של מתח, מעבר, תנועה עומדת להתחיל.
– זווית שמבלבלת את הצופה- לא משתמשים בה הרבה.
– יעילה בסצינות אלימות- מעבירה את התחושה של חרדה ויזואלית.
- יכולות להיות זוויות ביניים
- זווית קיצונית יותר- מושכת יותר תשומת לב.
