האירוניה הסוקראטית היא הטקטיקה בה נוהג סוקראטס להשתמש בדיוניו כאשר הוא מציב עצמו מראש בעמדת נחיתות וטוען כי הוא עצמו אינו יודע את התשובה לנושא הנידון. פרשנות אחת לאירוניה הסוקראטית היא זו שנותן לה למשל תרסימכוס בדיאלוג 'פוליטיאה א' כאשר הוא מאשים את סוקראטס בהעמדת פנים ובכך שלמעשה כבר ידועה לו מראש התשובה הרצויה לו ושההיתממות שלו היא תכסיס דיאלקטי. פרשנות אחרת לאירוניה הסוקראטית היא זו שנותן לה אלקיבידיאס ב'משתה' כאשר הוא טוען שבמבט ראשון נדמה סוקראטס מכוער, מגוחך ובלתי ברור, אך כאשר מתוודעים אליו ואל דבריו מוצאים בהם יופי וחוכמה נדירים. ככלל מתבטאת האירוניה בפער שבין הדרך בה מציג סוקראטס את עצמו ואת דבריו לבין ערכם האמיתי שמתגלה לאחר מכן.
