אוגוסטינוס: הגישה "המינימליסטית" לפוליטיקה
יש הליכה על חבל דק בין שתי הגישות הרווחות לפוליטיקה – ההתנגדות מול התלהבות יתר ממנה. זקוקים למסגרת פוליטית מאחר ואנשים לא יוכלו לתפקד כראוי מאז החטא הקדמון ועד הישועה הסופית של הנצרות. מאידך, אסור להיות יותר מדי נלהב מפוליטיקה. התנועה היא לשני הכיוונים, תמיד יש מקום לפוליטיקה באופן מינימאלי, וההתלהבות אם קיימת היא מאוד מוגבלת.
אוגוסטינוס ב"עיר האלוהים" לא מתעניין במוסדות בפני עצמם והוא מתעניין במאמינים, כלומר נקודת מבט לא מוסדית. הוא גם לא מנסה להגן על האפיפיור. הוא מגן על האמונה. זוהי הגנה על אורח חיים ודרך מסוימים, שיכולים למצוא ביטוי במסגרת הפוליטית אבל אין תיאור שלם על מבנה המשטר או מבנה הכנסייה. זוהי התייחסות ערכית יותר, שאנחנו צריכים להפנים כבודדים.
את התפיסה שלו יקחו לכיוון אחר לחלוטין, לפיו האפיפיור צריך להיות בראש המערכת הפוליטית, או צריכה להיות היררכיה. זאת לא הייתה כוונתו.
“As for this mortal life, which ends after a few days course, what it matters under whose rule a man lives, being so soon to die, provided that rulers do not force him to impious and wicked acts.” Book 5, Ch 17
אין זה משנה מהו המשטר הפוליטי, מאחר והמוות הוא קרוב אל מול הנצח בעיר האלוהים, מקום גן עדן והישועה. משטר כזה או אחר אינו משמעותי, החשיבות היא בחיים הפרטיים שיש בהם אמונה, את אלה אפשר לעשות בכל מקום.
"הדברים שעיר זו מבקשה לעממה, אי אפשר לומר עליהם בדין שהם רעים, שכן [השלום הארצי] כשלעצמו, במינו שלו, טוב מכל טוב אנושי אחר… והרי משנופל הניצחון בחלקו של היותר צודק, מי יאחר לברך את המנצח לכנות את הדבר שלום רצוי? דברים אלה אפוא דברים טובים הם, ובלי ספק מתת אל"
יש משהו טוב שיכול להיות כתוצאה מהעיר, יהיה סדר ושלום ארצי, זה דבר שיכול להיות טוב לאנשים שחיים לפי הדרך שלהם. זה יכול גם להיות דבר טוב, אם הטובים מנצחים.
"המשפחות החיות על פי האמונה מחפשות את הברכות המובטחות לעולמי עולמים, ובדרכן אל השמיים אינם בנעזרות אלא באותם יתרונות של מקום וזמן שאינם שובים את ליבם…. מסייעים להם להפחית ולשאת ביתר קלות את נטלי הגוף הכלה. כאחד… כל אחד למטרתו המיוחדת והשונה בתכלית"
בשל העיסוק של השלטון בקיומי, יש אפשרות להתפנות לפנאי ולרוח. למרות שהעיר הארצית אינה המטרה, הוא יכול ליהנות מכך מבלי שזה יהיה בעייתי, ולהפיק את התועלת שתעזור לו להתקדם אל החסד האלוהי.
"כל עוד הוא המאמין חי כשבוי וגר בעיר הארצית, וגם אחרי שקיבל את בשורת הגאולה ואת מתת הרוח כמקדמה… כיוון שחיים אלה משותפים לשתי הערים, הרי שיש הרמוניה ביניהם בכל מה שנוגע לאלה"
לדעת אוגוסטינוס כל עוד שאין חובה לעשות משהו שהוא מכשול לעבודת האלוהים הנוצרית, הנוצרי יכול לחיות בעולם הזה וליהנות ממנו. לא להיות מעורב מדי, אך לעזור לו כעולה רגל להגיע למקום החשוב באמת.
ראה גם:
