התרבות האזרחית – אלמונד וורבה – סיכום
המחקר של אלמונד וורבה הנקרא:"התרבות האזרחית ( the civic culture )-
מחקרם המפורסם פורסם ב-1963 .הם עשו סקרים ב-5 מדינות :ארה"ב ,בריטניה,מע' גרמניה,איטליה ומקסיקו.הם בדקו את התרבות הפוליטית של האזרחים באותן המדינות ע"י הצגת שאלות לאזרחי המדינות.במחקרם הם הציעו 3 אבות טיפוס של תרבות פוליטית:
1.תרבות פוליטית קרתנית(פרוכיאלית)-להרבה אנשים תרבות פוליטית מוגבלת,הם לא מייחסים חשיבות רבה לסוג השלטון ותפקידו.מאפיינת משטר אוטוריטרי.
2.תרבות פוליטית נתינית-האזרחים תופסים את עצמם כנתינים,ככאלו המושפעים מהשלטון,מהמדינה,אך הם לא יכולים להשפיע עליה.מאפיינת דיקטטורות ומשטר טוטליטרי.
3.תרבות פוליטית השתתפותית-תרבות בה קיימת לאזרחים תחושה של אפשרות להשפיע על המערכת ולמערכת יש השפעה עליהם.מאפיינת דמוקרטיות.
קיימות השפעות הדדיות:התרבות מעצבת את המשטר,ומאידך-אחרים טוענים כי המשטר מעצב את התרבות הפוליטית.
דוגמאות מהשטח:
#גרמניה-מדינה שבעברה היתה בעלת משטר טוטאליטרי.נוצר נסיון ליצור דמוקרטיה מתקדמת(רפוב' ויימאר),הנסיון לא צלח ועלה משטר טוטאליטרי.מסוף מלחה"ע ה-2 מתפתחת שם דמוקרטיה מהמתקדמות בעולם:קיימת אינטרקציה בין התרבות הפוליטית (שבעבר היתה נתינית ובין אילוץ בעלות הברית על דמוקרטיה במדינה זו.דבר דומה ניתן לומר על יפן.
#עירק-קשה ליצור שם דמוקרטיה בשל תרבות פוליטית שאיננה מאפשרת זאת,משום שאין שם אליטה שתהיה מחויבת לדמוקרטיה.דבר שני,אם בונים משטר דמוקרטי ומתחזקים אותו לאורך זמן הדבר ישפיע על התרבות הפוליטית.
-תרבות פוליטית היא חשובה מאוד.אם רוצים ליצור דמוקרטיה יש צורך במהלך כפול:
1.שינוי המוסדות
2.שינוי אופן החינוך של האנשים
מדינות רבות שעברו תהליך דמוקרטיזציה,בעיקר במז' אירופה,נקלעו לקשיים.לא פשוט להפוך לדמוקרטיה,לכלכלה חופשית ,המדינה צריכה לפרק גופים,קיימת אכזבה מסוימת –תקופת מעבר קשה בה אנשים שהיו להם פריבילגיות אינם זכאים להם יותר.
*דמוקרטיה השתתפותית תאפיין בעיקר דמוקרטיות מפותחות.
*בכל חברה אנו נמצא אנשים עם תרבות פוליטית השתתפותית,קרתנית ונתינית.השוני מתבטא במינון של אותם הסוגים במדינה מסוימת-זוהי המסקנה ממחקרם של אלמונד וורבה והדבר כולל גם את ארה"ב-"ערש הדמוקרטיה".הם הסבירו כי השילוב בין 3 הסוגים בחברה האמריקנית הוא שילוב טוב כי אם כל אזרחי המדינה היו מחזיקים בגישה ההשתתפותית הם היו יוצרים לחץ על המערכת הפוליטית-סכנה ליציבותה.
*במחקרים יותר מאוחרים מגלים במערב יחס יותר סקפטי לשלטון ,יחס פחות אידאולוגי לשלטון.
