השיר "לתמונת אמא" של לאה גולדברג עוסק במערכת יחסים בין אם לביתה. השיר נכתב במבט לאחור (וע"י כך מתאפשרת יכולת שיפוטית טובה יותר) תוך תחושה של חרטה עמוקה. יכול להיות שהבת, בעת כתיבת השיר, התבוננה בתמונת אימה דבר המעיד על הריחוק ממנה.
השיר "לתמונת אמא" מאורגן מארבע בתים בעלי ארבע שורות בהם יש חריזה מסורגת.
ניתוח השיר "לתמונת אמא"
הנושא בבית הראשון של"לתמונת אמא" של גולדברג הוא דמותה של האם. דמות האם מעוצבת בעזרת ניגודים מצד אחד היא שלווה אך מצד שני את אחרת (סערת רגשות), מצד אחד את גאה אבל מצד שני נבוכה, מצד אחד דמעה ומצד שני חיוך. לאם יש רגשות מעורבים כלפי הבת: מצד אחד היא גאה בעובדה שיש לה בת בוגרת אבל מאידך היא נבוכה מהתרחקותה של הבת ממנה. בבית האם אינה מתערבת אבל היא מעורבת, היא מניחה לבת ללכת בדרכה שלה ואינה שואלת "מי". יכול להיות שמשמעות השאלה "מי?" היא מי גרם לריחוק בננו? או מי יקר לך יותר ממני?
בבית השני של "לתמונת אמא" מתוארת מערכת היחסים בין האם וביתה. האם נותנת כל מה שיש ביכולתה מבלי להתרגז, מבלי לשאול יותר מדיי שאלות. האם נותנת משום אהבת ביתה, יש בה אהבה שאינה תלויה בדבר. ההתייחסות בלשון השלילה לפעולות האם מדגיש את ייחודה של האם – מישהו אחר כן והיא לא. הבת לעומת האם מבקשת, היא המקבלת מהאם, המילה "תני" מתייחסת לדרישתה של הבת לקבל גם מבחינה נפשית וגם מבחינה חומרית.בבית זה אנו רואים מערכת יחסים חד צדדית, האם נותנת והבת מקבלת.
הבית השלישי של "לתמונת אמא"פותח בו' החיבור כהמשך לבית השני. בבית זה מסתמנת השינוי בגישה כלפי האם. הבת מתחילה להעריך את אימה. הבת מבינה שהאם כבר ידעה את התהליכים שייעברו על הבת, האם מתוך ניסיון וחוכמת חיים פתרה את יגון ילדת הבת. בבית זה, לעומת הבית הקודם, הבת מביאה לאימה ולא האם לביתה.
בשימוש במילה "כן" הבית הרביעי של "לתמונת אמא" של לאה גולדברג מאשר את הבית השלישי. בית זה מתאר מערכת יחסים השלמה ביותר. בשעה שהבת רצוצה ומוכת כאב, האם אינה שואלת שאלות ואינה חוקרת אלא תומכת ומקבלת אותה כמו שהיא. הבת בבית זה היא פאסיבית וזאת מודגש ע"י ריבוי הפעלים והסמיכות של המילה "לא" אליהם. בבית זה הבת דורשת תמיכה נפשית מאימה ולא כפי שהייתה צריכה בבית ב' – תמיכה נפשית וחומרית.
