תורת המידות והמדינה: כללים רגולטיביים וקונסטיטוטיבים

משחקים

מייצגים מערכת כללים נורמטיבית בזירת התנהגות שנבנית באופן מלאכותי על ידי המשחק עצמו המשחק, שלרוב נועד לשעשוע והעברת זמן, אך קיימים כללים. הם לא מתארים שום דבר עובדתי בעולם, אלא קובעים באופן מכונן רק את מה שמותר אסור, רצוי, מחויב בזירת המשחק. זהו תת מקרה של מערכת נורמטיבית, אך ההתנהגות הטבעית במשחקים היא לא התנהגות טבעית, המשחקים יוצרים ומכננים התנהגות מסוימת שלא קיימת במציאות.

כללים רגולטיביים – מכוונים, כללים קונסטיטוטיבים- מכוננים.

לדוגמא לבני אדם יש משיכה מינית קיימת, שהיא חלק מיסודם, אך בני האדם יצרו מערכת כללים שמתעלת את הפעילות המינית הזאת באופן טבעי. הכללים של השחמט יוצרים את השחמט, יוצרים יש מאין, ללא הכללים לא היה מתקיים. בניגוד לכלי רכב שהיו קיימים קודם, בלי קשר לקיום כללי תחבורה. כללי התחבורה רק מכוונים לא מכוננים.

כדי להדגים את הבעיה- כללי ההיסק של לוגיקה האם הם מכוננים או מכוונים? יש שתי עמדות פילוסופיות מנוגדות לגבי אופיים. מכוונים-  יש כאלו שיאמרו שכללי הלוגיקה לא שונים מכללי הטבע, הם מתארים את אופי המחשבה של האדם, מתארים תיאוריה של החשיבה הרציונאלית של האדם. מכוננים- יש אסכולה הפוכה, שאומרת שכללי הלוגיקה הם שיוצרים את החשיבה הרציונאלית האנושית.

טקסים אנתרופולוגיים- ליל הסדר, זו מערכת כללים. האם זו מערכת שלוקחת ארוחה רגילה ומכתיבה איך לקיימה או מערכת הכללים הם שיוצרים אם ליל הסדר.

דת- יש חלק מכוון אך גם יש חלק מכוננן. הדת היהודית מכוננת אזורים שלמים של פרקטיקה שלא קיימים ביום יום. ישעיהו ליבוביץ אמר שבדיוק זה מה שמייחד את היהדות, המצוות לא מנסות להגדיר את הקיים, אלא מנסות ליצור  "יתגבר כארי לעבודת הבורא". לא בגלל שזה יסדיר יותר טוב את החיים, לקראת רווחה או תועלת חיצונית, אלא בונה את קריטריון ההצלחה של הפעילות האנושית. המצוות הן אלו שמנסחות מה טוב ומה רע. שינוי החוקים והמצוות ישנו את היהדות, ישנו או יפסיקו את "המשחק" עצמו."רובן של מצוות אלו אינן יעילות ואינן מועילות לאדם משום בחינה הנובעת מצרכיו-הוא. האדם לא יקבל על עצמו אורח-חיים זה אלא אם יראה את עבודת-ה' כתכלית עצמה, ולא כאמצעי להשגת כל תכלית אחרת".


תורת המידות והמדינה – סיכום

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: