urinary tract infection uti antibiotic levaquin
ישראל כמדינת הגירה: העלייה האתיופית " /> " />

במהלך שנות ה-80 הגיע גל עליה אחד מאתיופיה “מבצע משה” שבו הועלו חלק מיהודי אתיופיה שהמשכו היה ב-1991 ב”מבצע שלמה” שבו היוזמה להעלות את כל יהודי אתיופיה במבצע אחד התגבש כמבצע צבאי חשאי ונערך תוך שימוש במשאבי צה”ל שעוררו התלהבות רבה בתקשורת ובציבור הישראלי.

קליטתם הראשונית של העולים ב”מבצע משה”  נמסרה לידי הסוכנות והם שוכנו במרכזי קליטה ובבתי מלון שהפכו למרכזי קליטה.  ב”מבצע שלמה” עלו למעלה מ14,000 עולים מאתיופיה בעת שהעליה מהארצות דוברות רוסית היתה בעיצומה וההנחה היתה שיוצאי המדינות העניות לא יקלטו בשיטת הקליטה הישירה שבה נקלטו רוב הרוסים.

משרד הקליטה הקים אפוא בחיפזון מספר אתרים ובהם קרוונים (אתר טירה ליד חיפה, אתר חצרות יוסף ליד עכו, אתר גבעת המטוס בירושלים, אתר נחל בקע ליד באר שבע ועוד). אתרים אלו הפכו למוקדי עוני ומצוקה חברתית חריפה ופינויים שהחל בשנות ה-90 לא הסתיים עד היום.

יהודי אתיופיה בלטו בתרבותם הייחודית ורשויות הקליטה השתדלו לסייע בשימור וטיפוח המסורת שלהם כחלק ממגמת לגיטימציה לפלורליזם תרבותי-עדתי שהחלה להתפתח בשנות ה-80 ועל מנת שלא לחזור על שגיאות העבר.

אך, החשש שמא שימור התרבות יגזור עליהם בידוד, הסתגרות במקום מודרניזציה והשתלבות בחברה הישראלית, העסיק את משרד הקליטה: “פלורליזם מול כור ההיתוך” עלתה השאלה. נעשה מאמץ בכיוון סיגול העולים לחיים בחברה בעלת תרבות מערבית המאופינת בגלובליות, טכנולוגיה וצרכנות. המתח בין שימור המסורת לבין עידוד האינטגרציה החברתית שקיבל את ביטויו במערכת החינוך ובשאלת הקייסים, כוהני הדת יצר בעיה בין צעירי העדה שרבים ביניהם הפכו לחילוניים ורצו להשתלב בחברה הישראלית. המימסד הדתי בארץ התקשה לקבל את מעמד הקייסים ככוהני דת. סוגיית איכלוס עולי אתיופיה הריכוזית משנות ה-80 התגלתה כבעייתית והם זכו בתדמית שלילית. החיים התנהלו על בסיס עדתי מובהק, הם לא שלטו בשפה והנסיון לשלבם בשכונות ותיקים נתגלתה כבעיתית. ב-1993 היה ניסיון לעודד אותם ליוזמה עצמית ולהחליט על איכלוסם על פי העדפותיהם. הועמדו לרשותם אמצעי מימון ציבוריים שחויבו בהחזרים זעירים בפריסה ארוכת טווח. הסתבר שהם בחרו בישובים חלשים בקרבת בני משפחותיהם. רוב התלמידים כוונו למסלולי לימוד לא עיוניים וריכוזי המגורים נוצרו בפריפריה. ההכוונה התרבותית חזרה על שגיאות שנות ה-50 במאמץ של רשויות הקליטה להטמעה תרבותית ונוצרה הסתגרות כחלק בלתי נמנע מתהליך ההיקלטות של מהגרים הבאים מחברות מסורתיות לחברות מודרניות.

ישראל כמדינת הגירה

חברה ופוליטיקה בישראל

Comments are closed.