תקשורת המונים: תוכניות ריאליטי – סיכום

  • תוכנית מציאות, איך הגדרה ברורה ומקובלת מה זה ריאליטי. מדובר בז'אנר שעבר גלגולים ושינויים במהלך השנים.
  • הז'אנר של תוכניות מציאות הפך מאמצע שנות ה-80 ואילך למאוד פופולארי בטלוויזיה העולמית והחל משנות ה-2000 גם אצלנו. מדובר בז'אנר מסחרי, עמום שהמייחד אותו הוא המיוצג בין סיקור פופולארי מחד, לבין תביעתו המודעת של הז'אנר לעסוק בשיח המציאות מאידך.
  • אלו תוכניות שמדורגות בראש טבלת הרייטינג.
  • טשטוש גבולות בין ז'אנרים – נקודה חשובה.
  • הריאליטי צמח מתופעת החידונים של שנות ה-50, הז'אנר עבר גלגולים שונים, כאשר בז'אנר הריאליטי נכללים סוגים שונים של תוכניות:

1) טוק שואו

2) תוכניות בידור – חדשות צהובות כמו גיא פינס

3) פספוסים

4) פעם בחיים

  • כיום, הגרסה העדכנית ביותר מדברת על פורמט שבו יש מתחרים אנונימיים שמתחרים בניהם כדי לזכות בפרס כלשהו: דירה, מכונית, כסף, מסעדה וכדומה.
  • תוכנית המציאות מעניקה לצופים הצצה נדירה, תוך שימוש באשליית חוסר התיווך, למבנה העל של החברה הליברלית. כלומר, תוכניות ריאליטי מנסות לשקף לצופים עובדתיות, איזון, ניטראליות לכאורה, כאשר המסר העיקרי הז'אנר מנסה להעביר זה מה שאנחנו רואים זוהי המציאות.

מאפיינים בולטים של תוכניות ריאליטי:

1)     מרכיב הפלורליזם – התוכניות פותחות את עצמן להשתתפות לכאורה של כלל האוכלוסייה (פריפריה, עשירים וכדומה). אנשים לא מוכרים עד היום. – נייגר מסייג את הטענה הזאת במאמר ואומר כי מדובר בפלורליזם ממוסד, מכיוון שצריך לקחת בחשבון שההפקה עושה סינון ראשוני שאנו לא עדים לא, התוכנית תיתן ביטוי לכל מיני שכבות האוכלוסייה גם ברמת הגימיקים, הייצוג לכולם הוא מתוך אינטרס, כי זה מה שהציבור אוהב לראות ולהזדהות. נייגר אומר שהמתמודדים עצמם בוחרים תכנים שהם מיין סטרים, להגמוניה, לתרבות הפופולארית. אין באמת פריצת גבולות ופלורליזם.

2)    תוכנית בידור – היכולת של תוכניות ריאליטי לספק לצופים בידור אמיתי. אנשים אוהבים בידור, אנחנו עוקבים אחרי הדמויות במצבים שונים, וזה מגביר את הרייטינג של התוכנית, זה מאפשר הצצה לחיי האחר. מה שמאפשר לצופים להזדהות רבה.

3)    תוכניות ריאליטי כתוכניות תעודה – תוכנית ריאליטי מתיימרת להציג את הדבר האמיתי, היא לוקחת מצלמה ומצלמת בסביבה הטבעית. זהו פן שהוא תיעודי, זה עוסק במציאות החיים.

4)    סוגה כלכלית – תוכניות הריאליטי הן ז'אנר מסחרי שהמטרה היא להרוויח כמה שיותר. הם עושים את זה ע"י השארת אנשים מעניינים, אס אמ אסים, פרסומות שקשורות. הערך של התוכנית עולה ככל שמפרסמים ביותר בתוכנית.

5)    תסריט מינימלי – תוכניות הריאליטי מסתפקות בתסריט מינימאלי, ישנם הבדלים בין תוכניות הריאליטי השונות, האינטראקציות והמניפולציות בין המשתתפים הם שיוצרים את תוכן העלילה.

6)    פורמט גלובלי – היום רוב תוכניות הריאליטי מועתקות ומשוכפלות מפורמטים מוכרים ברחבי העולם. מבחינת רווח – הרבה יותר זול ובטוח להשקיע בתוכניות שמצליחה ברחבי העולם.

– לסיכום, מאוד קשה להגדיר מה זה ריאליטי בדיוק, איך נראית תוכנית ריאליטי מובהקת, יש תוכניות שונות עם סממנים ומרכיבים שונים.

הנקודות החדשות במאמר של נייגר:

  • המאמר עוסק בריאליטי הישראלי, המאמר מנסה לבחון את יחסי הגומלין המיוחדים שנרקמים בין הצופים לתוכניות המציאות (בדקו את הז'אנר "מבוססות משוב"). כלומר, כיצד תוכניות המציאות שמבוססות משוב גורמות לנו הצופים להזדהות ולשתף פעולה.
  • זה קורה ב2 דרכים: פורמט – מושתת על 3 מרכיבים:

1. מרכיב השיטה הדמוקרטית- בחירה דמוקרטית באמצעות SMS והמתמודדים יודעים את זה ורוצים לרצות אותנו

2. מרכיב ההכתרה המהירה- קישור לאירועי מדיה. בכל תוכנית מישהו מוכתר.

3. מרכיב הפלורליזם הממוסד- רשמנו מקודם.

תוכן – 2 מרכיבים חדשים:

1. מרכיב הזרם המרכזי – עשה ניתוח תוכן של השירים, נראה כי רוב המתמודדים בחרו בשירים שפונים למרכז, ללכידות החברתית, לתרבות הדומיננטית. לא דברים חתרניים.

2. מרכיב הסינדרלה – מתייחס לאותו אנדר דוג חלש מהפריפריה שהצליח בזכות התוכנית וכל תוכנית יש את זה.

למרות שז'אנר תוכניות המציאות נוטה לעטוף את עצמו בחזות פלורליסטית פוסט מודרנית המקדשת את המשחק האנרכי נטול הגבולות. המאמר מציג את תפקידם החשוב של יוצרי התוכניות והמפרסמים בהבניית המציאות, בהבניית מסרים חברתיים, תרבותיים, כלכליים ופוליטיים שמחזקים את היסודות של ההגמוניה.

וימן, ג., כהן, י., ובר-סיני, ע. "כוכב מושפל": בחינת הקשר בין השפלה בתכניות מציאות ובין הנאת הצופים מהן.

ז'אנרים תקשורתיים

תקשורת המונים

blackmirror-15millionmerrits-asshole

6 דרכים בהן ריאליטי הורס לכם את החיים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: