סיכום: המגיפה השחורה

זהו סיכום תמציתי אודות המגפה השחורה, למאמר קצר ומאיר עיניים על הנושא ראו כשאלוהים נעשה חירש: ימי המגפה השחורה באירופה 

מבט כללי על המגפה השחורה

המגפה השחורה או המוות השחור הייתה מגפה שהתרחשה באפרו-אירואסיה בין השנים 1346 ל-1353. זוהי המגיפה הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה האנושית, שגרמה למוות של 75–200 מיליון איש באירואסיה ובצפון אפריקה, שיאה התרחש באירופה בין השנים 1347 ל-1351.

תנאי דגירה והדבקה

גורם המחלה: חיידק
נשאי המחלה: חולדות
מעבירי מחלה לאדם: פרעושים
העברה: מזג אוויר נוח, 26-21 מעלות
הדבקה: מגע, הבל פה

תסמיני המחלה

התנפחות והשחרה של הבלוטות הקשורות למערכת הלימפה

חום גבוה והזיות

לרוב – מוות תוך ימים ספורים; במקרים נדירים האדם מתגבר על המחלה.

פגיעה באוכלוסייה:

שליש מאוכלוסיית אירופה פירושו היה כ-20 מיליון מתים בערך. לאחר המגיפה נוצר מצב של baby boom  שיעורי הילודה עלו בצורה קיצונית, מצב שקורה לאחר פגיעה קיצונית.

השפעות כלכליות של המגפה השחורה:

כלכלת אירופה התמוטטה בעקבות המגפה השחורה מהסיבות הבאות:

#אזורים שלמים הופכים לשדות בור

#אנשים מעטים יורשים נכסים רבים

#ירידה בתפוקה וירידה בצריכה

#התכווצות המשק (גם בגלל בצורות וקור עז)

#עליית מחירים (מיעוט ידיים עובדות + ירידה בתפוקה)

השפעות חברתיות של המגפה השחורה 

בערים: בריחה מן הערים אל אזורים פתוחים שבהם סכנת ההידבקות פחותה.

השפעות דתיות:

במהלך השנים ‎1348-1347, נפוצה שמועה בין ההמונים שיהודים מרעילים את בארות המים והם הגורמים לפרוץ מגפת הדבר, וזאת כדי להשמיד את העולם הנוצרי. הסתה זו גרמה למהומות ופרעות ביהודים על אף שהאפיפיור ניסה בעצמו להגן עליהם. גם המצורעים הואשמו בהפצת הדבר ואף בהם פרע ההמון למרות חפותם.

על מנת לספק רגיעה נפשית למאמינים הכנסייה החלה להפיץ את רעיון האינדולגנציות. הכומר מצייד את המאמין המבוהל בשטר מחילה על חטאיו תמורת תשלום. נותן המחילה אינו יכול למנוע מן המחלה לתקוף את המאמין. אם החולה יחיה- כומר צדק, אם ימות- לא יוכל להתלונן.

מקור האינדולגנציות- מתן שטרי מחילה בידיהם של מי שיצאו למסעי צלב למען הכנסייה, שלא יקרה מצב שימותו ללא מחילה.

השפעה של המגפה השחורה על האמונה:

1309 –  בעקבות סכסוכים קשים עם השלטון החילוני – "גלות אביניון" (מרומא לאביניון שבצרפת, שם רכשה הכנסייה שטח).
1377 – חזרה לרומא בעקבות הסדר עם השלטון החילוני
הסכסוך נמשך בתוך הכנסייה בין נאמני אביניון לנאמני רומא מה שהביא לכהונתם של
שני אפיפיורים במקביל, לפרקים אפילו שלושה.
1418 –  כינוס הכנסייה שבו נמצאת פשרה. (קוסטנץ).

באותה השנה (1418) יאן הוס מבוהמיה מופיע בפני המועצה ודורש שיתוף של המאמינים:

  1. היתר לשתות במיסה מיין הקודש (המשול לדמו של ישו)
  2. מתן חירות אישית לפרשנות כתבי הקודש (זכות המוקנית לכוהנים בלבד)
  3. העמדת האמונה בראש סדר העדיפויות (ולא הציות לכהן הדת)

disputatio (ויכוח כנסייתי), לכן הוס מוגדר כמין (heretic), ככופר בעיקר אז הוטל עליו חרם –

ex-communicatio (הוצאה מכלל החברה). לבסוף הוס הוצא להורג….

לסיכום, התקופה הזו והעובדה שהכנסייה הפכה מושחתת וסחטנית הביאה את מרטין לותר לנסות ולטהר את הכנסייה מכל הקלקולים:

# התנגד לציות ולשימוש הרווח באינדולגנציות והיה בעד האמונה הטהורה.

# לותר רצה היתרים דומים לאלה שדרש הוס

#והיה בעד שיתוף המאמין בתפילה ובעד הסתמכות בלעדית על כתבי הקודש

ראה גם: ברברה טוכמן \ "זהו קץ העולם: המוות השחור"

מבוא לתרבות המערב

כשאלוהים נעשה חירש: ימי המגפה השחורה באירופה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: