פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: האבולוציה של מוסר, צדק ושיתוף פעולה

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: האבולוציה של מוסר, צדק ושיתוף פעולה

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה…

האבולוציה של מוסר, צדק ושיתוף פעולה

השאלה האם הבסיס ליכולת שיתוף הפעולה שלנו הינו ביולוגי מעסיקה תיאורטיקנים שנים רבות. מבחינה אינטואיטיבית נראה כי אנשים מוסריים, ישרים ומשתפי פעולה ינוצלו בקלות על ידי אנשים בלתי-מוסריים ולכן תהיה סבירות נמוכה יותר שהם יפיצו את הגנים שלהם. נראה כי הניבוי הברור מאליו של התיאוריה האבולוציונית הוא הישרדות של האנוכיים ביותר.

עם זאת, גם דארווין עצמו טען שאנו טובים לאחרים כי אנו מצפים שהם יהיו טובים אלינו, וכי אנו מרוויחים מחילופין זה. בפרק 13 נבחן המושג הזה, הקרוי היום: אלטרואיזם הדדי. בנוסף טוען דרווין שאנו טובים לאחרים כי זה משפר את יעילות קבוצתנו בתחרות מול קבוצות אחרות.

למרות זאת, בין תומכיו של דארווין היו כאלו שסברו אחרת. לדוג', Wallace טען שבעוד שהגוף מתפתח באמצעות הברירה הטבעית, היכולות המנטליות, ובייחוד טוב הלב של האדם, נוצרו על ידי כוחות רוחניים. לעומתו, Huxley שיער על מקור אחר לטוב הלב של האדם: תרבות ולמידה – טבע האדם נוצר על ידי תהליך אבולוציוני תוך מאבק אנוכי ואלים להישרדות. לפיכך, יש לטפח נטיות להתנהגות בלתי-אנוכית באמצעות חינוך, הכשרה ותרבות על מנת לסתור את האינסטינקטים הבסיסיים יותר שלנו – חמדנות, אגרסיביות ותשוקה.

לאחרונה, נפוצה ההשקפה שהיכולת להתייחס לאחרים בהגינות, בדומה ליכולות מנטליות אחרות, נוצרה על ידי לחצים ספציפיים של ברירה טבעית במהלך האבולוציה: חלק מהלחצים החשובים ביותר שעיצבו את טבע האדם הינם חברתיים. אנחנו מתרבים, מגדלים צאצאים, נמנעים מטורפים, אוספים מזון ונשארים חמים, הכל בהקשר של יחסים עם אנשים אחרים. סביר יותר שנצליח במאמצים אלו באופן משותף תוך התחשבות בצרכי האחר ולא רק בצרכים שלנו.

באופן ספציפי, ליכולת שלנו להתנהגות בלתי-אנוכית יש 4 רכיבים (עם שורשים אבולוציוניים בהתנהגות של זנים קרובים). אחד הרכיבים הינו חמלה (Compassion) . סוגים שונים של קופים חווים מצוקה קשה כשהם עדים לנזק שנעשה לחברי קבוצתם והם נוטים לטפל בפרטים פגיעים. לדוג', שימפנזות נוטות להגן על קופים עיוורים ולעזור להם באכילה. חמלה הינה מקור חזקה להתנהגות אלטרואיסטית (פרק 13) והיא חלק מרכזי מטוב הלב של האדם.

המרכיב השני של שיתוף פעולה הוא הנטייה לקיום עקרונות מוסריים – חוקים שהופכי אנשים לבעלי מעלה (Virtue) ואופי. כשהתנהגותנו מונחית על ידי עקרונות מוסריים אנו חשים בעלי מעלה. לדוג', אנשים שמגלמים עקרונות מוסריים חשובים (כגון קדושים וגיבורים) מהווים מקור השראה. ניתן לראות זאת גם בקרב זנים אחרים. לדוג', המעמד החברתי של שימפנזים נקבע על סמך יכולתם לפעול באופן מוסרי – לא לקחת מונופול על כל האוכל אלא לחלוק, להפריד מריבות בין קופים ממעמד נמוך וכו'.

המרכיב השלישי הנו חוש צדק, אשר משפיע על האופן בו אנו מקצים משאבים והאופן בו מתנהגים כלפי מי שהפר את החוקים בנוגע להקצאת המשאבים. גם כאן ניתן לראות דוגמאות בקרב קופים, ובאופן ספציפי האופן בו הם חולקים מזון. זנים חברתיים כגון שימפנזים צדים בשיתוף פעולה והם מחלקים את המזון לקופים שסייעו בציד אך לא לאלו שתרמו רק מעט. יש גמול ועונש. בנוסף, מחקרים רבים מראים ששימפנזים חולקים מזון עם אלו שחלקו עמם בעבר או כאלו שסירקו את פרוותם באותו היום. יתרה מזאת, הם מענישים את אלו שגונבים מזון מאחרים. כלומר, שימפנזים מונעים על ידי סט חוקים מורכב על מנת לוודא שכולם תורמים ומקבלים כראוי.

המרכיב העדין ביותר, אך הנפוץ ביותר, הינו היכולת לשתף פעולה. בני האדם מצוידים בהתנהגות שמונעת או מצמצמת קונפליקטים ואגרסיביות. מחקרים רבים מראים את האופן בו שימפנזות ובבונים מונעים קונפליקט ואגרסיביות או מפסיקים אותם לאחר התחלתם: הם מציגים מחוות של כניעה, מציעים מזון, מסרקים את הפרווה וגורמי צד שלישי מתערבים.

לבני אדם באופן דומה יש דרכים מגוונות לשיתוף פעולה. זהו חלק חיוני ביכולתנו להתנהג באופן מוסרי.