פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: ייחוס ודימיון של השתלשלות אירועים חלופית
לעתים, בעת ביצוע ייחוס סיבתי, אנו לא מסתמכים רק על דברים שאנו יודעים שקרו אלא על דברים שאנו מדמיינים שהיו קורים במצבים אחרים (ניסויים מחשבתיים). לדוג', בבואנו להעריך את תוצאות הניסוי של מילגרם על צייתנות, אנו מנסים להעריך כיצד אנו היינו נוהגים בסיטואציה הזו, ומכיוון שאנו לא מצליחים לדמיין את עצמנו מתנהגים כך, אנו נוטים לחשוב שהאדם, ולא הסיטואציה, אחראים להתנהגות.
ההשפעה של מה שכמעט קרה
בניסוי שבדק את התפקיד של תוצאות מדומיינות בייחוס סיבתיות, Wells & Gavanski (1989) ביקשו מהנבדקים לקרוא סיפור בו מעביד ועובדת סועדים במסעדה והמעביד מזמין לעובדת מנה המכילה יין, מבלי לדעת שהיא רגישה ליין. כתוצאה מכך, העובדת חולה ומתה בדרך לבית החולים. חצי מהנבדקים קוראים גרסה בה המעביד מתלבט בין שתי מנות אשר שתיהן מכילות יין והחצי השני קורא גרסה בה המעביד מתלבט בין מנה המכילה יין לבין מנה שאינה מכילה יין. מאחר והקבוצה השנייה יכלה לדמיין בקלות מה היה קורה אילולא המעביד היה מזמין מנה ללא יין, הם נטו לייחס יותר חשיבות לבחירת המנות של הבוס כגורם למותה של העובדת.
לפיכך, דעת האנשים אינה מושפעת רק ממה שאירע בוודאות אלא גם מ-Counter-Factual Thoughts -מחשבות בנוגע למה יכול היה או צריך היה לקרות אם הדברים היו אחרת.
מאחר והייחוס משפיע על תגובתיו הרגשות של האדם לאירוע, ניתן להבין כי האושר או הסבל שאנשים מפיקים מכל אירוע הנם יחסיים לכמה קל לדמיין שהאירוע לא התרחש (כלומר, מושפעים ממחשבות נגד-עובדתיות). – אפקט זה מכונה Emotional Amplification – תגובה רגשית לאירוע מסוים מוגברת כאשר האירוע כמעט לא התרחש (מוגברת באופן פרופורציונלי למידת הקלות בה ניתן לדמיין מצב בו האירוע לא התרחש) .
אלו גורמים קובעים איזה אירוע נחשב כ"כמעט התרחש" ואיזה לא? הגורמים הנפוצים ביותר הם זמן ומרחק; במחקר של Miller & McFarland (1986), נבדקים נתבקשו לקבוע כמה פיצוי צריכה לקבל מחברת הביטוח משפחה של אדם ששרד התרסקות מטוס באזור מבודד, הלך לכיוון העיר הקרובה ומת1 ק"מ לפני שהגיע אליה לעומת אותו אדם שמת75 ק"מ לפניה. נמצא שבאפשרות הראשונה דמי הפיצוי שנקבעו היו גבוהים משמעותית יותר מאשר באופציה השנייה, שכן האדם כמעט הגיע, מה שגרם למותו להראות יותר טרגי, ולכן כיותר ראוי לפיצוי. (בדומה לכך, באופן פרדוקסאלי זוכי מדליית כסף מביעים פחות שביעות רצון מאשר זוכי מדליית ארד, למרות שהביצועים שלהם היו גבוהים יותר, שכן אלו "כמעט" לקחו מדליית זהב, ואלו "כמעט" לא זכו במדליה כלל. – Medvec, Madey, & Gilovich, 1995 ).
