תולדות המחשבה הציונית: הציונות הדתית

תולדות המחשבה הציונית: הציונות הדתית

ההגות הציונית לדורותיה

הציונית הדתית

  • לאור החילונים בארץ ודרך הקמתה, יש בעיה עמוקה לציבור הדתי אורתודוכסי עם התנועה הציונית: תנועה ציונית חילונית שמנסה להשיג באמצעים גשמיים מדינה שלא כדרך משיחית.
  • ראייה הקשורה לארץ ישראל, לירושלים למשיחיות לאומית.
  • הבעיה הייתה גדולה מאוד לאור זה שהלכות ימי הביניים נכתבו כשאין מדינה, ולמעשה היהדות הדתית ידעה להתמודד רק עם מצב של גלות.
  • למסורת היהודית יש הרבה מאוד נקודות על ההתייחסות לחיים בקרב שלטון הגויים (ירמיהו: תתפללו לשלום העיר והשלטון, דינא כמלכותה דינא וכו').
  • אבל אין התייחסויות והלכה למדינה יהודית חילונית שהופכת למין יצור כלאיים שיהדות הדתית אינה יודעת כיצד להתמודד עימו.
  • הרבה מאוד רבנים אורתודוכסים (לדוג' בוינה) שפירסמו התנגדות להרצל לאחר כתביו: כינו את הרצל – "שבתאי צבי", "משיח שקר".
  • המזרחי: הרבה רבנים החליטו לחבור ליהודים החילוניים. הרצל רצה מאוד לקרב אותם ליהודים.
  • הקונגרס הציוני הראשון:

–          הרצל דאג שבקונגרס הציוני הראשון יהיה כשר.

–          הוזמנו הרבה רבנים: תמיכה מופגנת בקונגרס הראשוני, ניסיון אבל לא מדינה, ולא מרידה במלכויות, לא דבר מדיני.

הרב ריינס – המפעל הציוני לא קשור לתפיסה המשיחית.

  • (ממקימי המזרחי): התמיכה של המזרחי בתנועה הציונית איננה סותרת את האמונה הדתית המשיחית. כי אין בין התנועה המשיחית לבין הציונות ולא כלום. הציונות היא לא תחליף למשיח.
  • עד 1967 ומלחמת ששת הימים המזרחי הייתה יותר "שמאלנית" מהיום. הסכימה לקווי תוכנית החלוקה. היא ראתה את המפעל הציוני כמפעל שאינו משיחי בכלל ולכן אין בעיה.
  • הרב קוק: האם יש לברך את מדינת ישראל כפי שמברכים את הקייזר הגרמני? בכל זאת יש כאן משהו יותר מכך => הברכה על מדינת ישראל "ראשית צמיחת גאולתינו". שני סייגים ('ראשית', ו'צמיחת') למטרה שהיא מוגבלת, הומניטארית, עוזרת ליהודים, אבל אין בה אבק משיחי. מדובר רק בהתחלה.

ב-1967, בעקבות מלחמת ששת הימים וכיבוש הגדה המערבית, זה השתנה קצת.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר:

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.