המהפכה הצרפתית: עמנואל סיאס והמעמד השלישי

ב- 1789– מפרסם עמנואל סיאס את "מהו המעמד השלישי?" בעילום שם. הטקסט הפך מהר למפורסם מאוד בצרפת, וכמעט כולם ידעו מי כתב אותו. מקרה חריג בהיסטוריה – מאמר בודד השפיע במישרין על האירועים שמולו – המהפכה הצרפתית. בלעדיו זה היה הולך אחרת לגמרי. הטווה קווי פעולה למעמד השלישי. הוא אינו סתם עוד מעמד, אלא כולל את כל אנשי צרפת, ולכן הוא הוא הלאום הצרפתי. לכן הם יכולים לפעול באופן עצמאי. נציגי המעמד השלישי צריכים להקים אסיפה ולכונן משטר חדש. סיאס היה אחד הצירים.

הפמפלט כלל יותר מרק דיון ספציפי, אלא הוא גם פרש את משנתו הפוליטית. שני יסודות: 1. ריבונות הלאום. 2. אינדיבידואליזם וזכויות הפרט.

הלאום לא יכול להיות כפוף לשום גוף אחר, כמו יחיד שחי מחוץ לחברה. גם ללאום יש רצון ריבוני משלו, ועל מנת להפעיל אותו הוא מקים מערכת ממשלתית שמתנהלת על פי החוקה. הלאום עצמו לא יכול לעשות שום דבר בלתי חוקתי. אי אפשר לכנס 25 מיליון בני אדם, וצריך לכונן גוף של נציגים נבחרים. האצילים לא יכולים להאשים את האסיפה שזה בלתי חוקתי. זהו הרעיון של סיאס: הקמת אסיפה מחוקקת. השאלה העולה: מדוע דווקא הציבור צריך להיות נציג הלאום? רוסו טען שאין נציגות, כולם צריכים להיות המחוקקים. סיאס הציג ייצוג של מאות נציגים. למה לא איש אחד? (בדומה להובס) כי הרצון הוא אוסף של רצונות אינדיבידואלים, בשונה מרוסו שטען שהרצון הכללי הוא אמנם סכום הרצונות אך בתנאי שזה תואם את טובת כולם. אם זהו אוסף אגואיסטי, הוא לא כללי. עבור סיאס זה הרצון המשותף של כולם. ע"פ סיאס, יש לכל אחד מאיתנו 3 סוגי אינטרסים:

1)       אינטרס אישי: אגואיסטי.

2)       אינטרס קבוצתי: אינטרס של קבוצת אנשים בתוך המדינה.

3)       אינטרס כללי: משותף לכל האזרחים. זהו דבר טוב, וזה הדבר העיקרי שהממשל צריך לעסוק בו. יש לברר מה קורה לשני האינטרסים האחרים.

עבור רוסו האינטרס הפרטי והקבוצתי הם שליליים כי הם סבירים להיות מנוגדים  לרצון הכללי.

סיאס חושב שאינטרס אישי הוא בסדר, כי הוא חלש, הוא לא יכול להוות בעיה מול מיליונים אחרים. האינטרס הבעייתי הוא הקבוצתי, כי הוא מאורגן, קורפורטיבי. קבוצות סקטוריאליות מאורגנות הן האויבות של הרצון הכללי ויש לדכאן.

איך נדע מהו הרצון הכללי? נשאל את כלל האזרחים. בגלל שזה לא ריאלי לכנס את כולם, יש למנות נציגים שמצד אחד יהיו נציגים של כל מי ששלח אותם, וגם נציגי הלאום כולו. ייתכן ויהיו להם אינטרסים אישיים, אך באופן הצבעתם נדע את הרצון הכללי.אם נדע מה הרוב רוצה, כנראה שזה מה שכולם רוצים, דהיינו הרצון הכללי.הוא רצה למנוע היווצרות של קבוצות סקטוריאליות בתוך האסיפה, בין אם של אצולה או רגיונליים, פרובינציאליים. יש לחלק את המדינה בצורה גיאוגרפית כך שנוצרות קבוצות של אנשים שאין ביניהם שום דבר במשותף.

סיאס רואה את המדינה כמקום בו כל אחד דואג לאינטרסים האישיים שלו, אבל במסגרת החוק, שדואג רק לעניינים כלליים. זה אולי נדמה מובן מאליו, אבל רק בגלל שסיאס ביטא את זה…