המשק הישראלי: ניתוח הצמיחה הכלכלית במשק הישראלי בעשוריו הראשונים

א)      ניתוח צמיחה כלכלית:

  • פונקציית הייצור המצרפית: יש לציין כי מודל סולו אינו מתאים כ"כ לישראל משום שהיא משק פתוח, בעוד שהמודל עוסק במשק סגור. הכלי הבסיסי ביותר לניתוח צמיחה כלכלית הוא פונקציית הייצור המצרפית: Y=F(K,L). הפונ' בצורה הזו מראה לנו 3 ערוצים מרכזיים לצמיחה בתוצר: גידול בעובדים (רלוונטי בעיקר בעליות), גידול בהון, וגידול בפונ' הייצור עצמה= גידול בפריון (לא רק טכנולוגיה, אלא גם חינוך למשל). פונ' ייצור ספציפית היא קוב-דגלאס: Y=A*Ka*L(1-a) ואז A=פריון, K=הון, L=עבודה. די ברור שעם גידול האוכ' בעקבות העליות – התוצר גדל, מה שמעניין זה מדוע התוצר לנפש או לעובד גדל. –דף מצורף-. כזכור, פונ' קוב-דגלאס מניחה 1) תפוקה שולית פוחתת לגו"י  2) תק"ל – בהנחה שזה כמו הכפלת משק (אם נכפיל גורמי ייצור זה כמו להוסיף עוד משק כמו שהיה, והתפוקות לגודל לא משתנות).
  • הון לעובד: מהשרטוט רואים שיש קשר חיובי בין הון לעובד לבין תוצר לעובד. אנו רואים שלא ניתן להסביר את הצמיחה בארץ רק לפי גידול בעבודה בשל העליות – כי אז התוצר לעובד/לנפש היה יורד (כי ההון לעובד היה יורד). אולי אז הכל נובע מגידול בהון? אבל אז היינו מצפים לראות תפוקה שולית יורדת של ההון, אך בשוו"מ התפוקה השולית של הון שווה לשער הריבית הריאלי –  r MPK – d = כש-d=פחת מסוים, והשוויון הוא בקירוב. אבל הריבית הריאלית לא ירדה בארץ לאורך השנים. מהחישוב המסובך איכשהו הגענו למסקנה שגם שינוי רק בהון לעובד לא יכול להסביר את הצמיחה בישראל. המסקנה: הצמיחה בישראל נבעה גם משינוי בפריון (A).

ב)      עבודה

ג)        הון

ד)      קרקע

ה)      פריון

ו)        העלייה בשנות ה-90

  • כזכור, כלי הניתוח המרכזי שלנו לצמיחה הוא פונ' הייצור המצרפית – Y=F(K,L)=AKaL1-a, שלמעשה מתארת לנו את התוצר המקסימלי המצרפי שניתן לייצר בהינתן כמויות מסוימות של גו"י. בהנחה של תחרות משוכללת – זה אכן התוצר שייוצר. גם בתקופת היישוב – המשק הישראלי היה תחרותי למדי, ועד 48' הוא היה פרטי לגמרי. כמו כן, כשאנו מניחים פונ' ייצור קוב-דגלאס – אנו מניחים למעשה גם תק"ל. ראינו שלא ניתן להסביר את הגידול בתוצר בישראל רק ע"י גידול בהון, רק ע"י גידול בעבודה, או רק ע"י גידול בהון לעובד. –דף מצורף-
  • שארית סולו = קצב גידול הפריון: מתקבל שהגידול בפריון הוא מרכיב מהותי בצמיחה – אבל הוא מהווה כשלעצמו מעין קופסא שחורה, אנחנו לא בדיוק יודעים מהו, למרות שיש ניסיונות לתאר זאת.
  • לוח 5 – מהמחקר של סירקין: מדובר בחישוב של שיעורי הצמיחה של התוצר, גו"י והפריון בישראל לאורך השנים. החישוב הזה הכי מתאים למשוואה 2.5 מהדף המצורף. הוא עושה את החישוב בכך שהוא לוקח את קצב גידול העבודה, קצב גידול ההון, הוא משקלל אותם במשקל הנכון להם במשוואה, אז מתקבל קצב גידול התוצר – ומתוך כל זה ניתן לחשב את קצב גידול הפריון (שארית סולו). הלוח מראה שבתקופת המנדט יש קצב גידול משמעותי בעבודה, אך גם בהון – כך שההון לעובד גדל. חלק מגידול ההון המשמעותי בשנים 50'-60' בא לפצות על גידול העבודה המשמעותי שחל בשנים 48'-50' שאינן נכללו בסטטיסטיקה הזו. קצב גידול הפריון בשני העשורים הראשונים של המדינה הוא אדיר – 4%-5%, שזה מעבר לגידול בפריון העולמי. האם הדבר נובע מחינוך? מאימוץ טכנולוגיות שהיו כבר בעולם?
  • צמיחה במשק פתוח: מה שעולה מהמשוואות בדף המצורף הוא שגידול בפריון במשק פתוח > מגדיל את התפוקה השולית של ההון > בכך גדל התמריץ להשקעה בהון > כתוצאה עולה כמות ההון. כלומר, גידול בפריון מסביר גם את הגידול בהון במשק, וכך הוא בעצם יכול להסביר את כל הצמיחה. כאמור, אנו מתבססים כאן על המשוואה הבאה במשק פתוח: MPK = r + d, כאשר r הוא שע"ר עולמי, ו-d הוא פחת. מהחישובים בדף המצורף עולה שאכן הצמיחה של התוצר לעובד מונעת משמעותית ע"י גידול בפריון, והוא זה שמסביר גם את הגידול בהון. כלומר – כדי להבין את הצמיחה בישראל צריך להבין בראש ובראשונה את השינויים בפריון.

המשק הישראלי-  סיכום

סיכומי קורסים אקדמיים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: