אסתטיקה: סיכום מאמר ג' – האונטולוגיה של האמנות
תפיסה מנטליסטית – קיום היצירה הוא רוחני. (היצירה קיימת מרגע שנהגתה)
תפיסה מטריאליסטית – קיום היצירה הוא חומרי בלבד (היצירה קיימת מרגע שמומשה)
קולינגווד:
קיומה של האמנות היא בראשו של היוצר. האמצעים בה היא מועברת (צלילים, מילים) היא אמצעי בעבור הקהל לשחזר את היצירה שהייתה בראשו של היוצר.
בעיות: -התפיסה מניחה שליצירה קיום קודם לפני שהיא מנוסחת בכתב (או תווים), אך מה עם יצירות הנכתבות בדרך של ניסוי וטעייה?
– אלתור.
– יצירות אינן נעלמות כאשר יוצריהן מתים.
האם ניתן לזהות יצירה עם זיכרון? לא, מה שזוכרים צריך להיות נבדל מהזיכרון עצמו ובעל קיום עצמאי.
תבניות ותקריות: (וולהיים, פירס)
* יוליסס הוא תבנית (type).
העתק של הספר הוא תקרית (token).
* סימפוניה היא תבנית.
סימפוניה מס' 40 של מוצרט היא תקרית.
– היחס תבנית\תקרית אינו זהה ליחס כולל\פרט: תכונה של פרט הכפוף לכולל מסוים אינה בהכרח עוברת ממנו לכולל (האודם אינו בעצמו אדום). אך תכונות שיש בהכרח לתקרית עוברות לתבנית (כל ביצוע של אופוס 109 של בטהובן כולל בהכרח שלושה פרקים). מנגד ישנן תכונות לא הכרחיות, כמו ניגון באולם, ברגש וכו'.
אינגרדן: מתווה\צדודית
מיתווה (schema) – המוסיקה המסומנת באמצעות תווים.
צדודית (profile) – ביצוע מסוים של היצירה.
הפער בין המתווה לצדודית מתבטא בכל מה שהמתווה (תכליל התווים) לא קבע באופן מפורש והותיר לפרשנות. את הצלילים המבצע לא יכול לשנות, אך את הקצב או הרגש כן.
-אין כל ערובה שהמלחין הוא הסמכות לביצוע המיטבי של יצירה. מה עוד שבתקופות שונות הסטנדרטים ונטיות הקהל משתנים וכן האפשרויות הטכנולוגיות יחד עם מיומנות הנגנים. היצירה חורגת מעבר לגבולות ידיעתו וכושרו של היוצר.
אותנטיות
עמדות בנוגע לביצוע אותנטי:
1. ביצוע הוא אותנטי אם הוא זהה לביצועו כפי שנעשה בזמן שנוצר
בעיה: הסטנדרטים בעבר היו פחותים משל היום והאפשרויות כיום רבות יותר. ביצוע אותנטי לגמרי משמעו לוותר על איכויות מסוימות. (ולמשל: תפקידים נשיים ביצירות שייקספיר צריכים להיות מגולמות ע"י נשים)
2. הביצוע הוא אותנטי אם נעשה כפי שהתכוון היוצר
בעיה: אין יסוד להנחה כי היוצר הוא המבצע או הבמאי הטוב ביותר, וכי אחר לא יכול לבצע את יצירותו בצורה אחרת או להעניק לה פרשנות מוצלחת יותר.
3. ביצוע אותנטי צריך להעשות כפי שהיה היוצר רוצה, אילו שררו אז התנאים האידיאליים.
בעיה: האוזן כמו התרבות של הקהל שונה בימינו, חלק גדול מן הערך של ביצוע הוא התאמתו לסטנדרטים הקיימים בזמן ביצועו.
סינגולריות:
סינגולריות היסטורית – יצירה נוצרה בתוך הקשר תרבותי ספציפי, ולכן לא ניתן להבינה מחוץ להקשר זה.
סינגולריות ייחודית – התנ"ך אינו ניתן לתרגום בשל הקשר ההדוק בין תוכנו לבין השפה שלו (השפה שבה ברא אלוהים את העולם).
לפי התפיסה הסינגולרית (תפיסה דתית), ברגע שמוסיפים או גורעים משהו מיצירה היא כבר אינה אותה יצירה.
זיופים וחיקויים
הבעיות שיוצרים הזיופים:
– האם ערכו האסתטי של זיוף מוצלח שווה למקור?
– -מדוע מאבד ציור מערכו האסתטי ברגע שהוא נחשף כזיוף או חיקוי?
– מה הוא הערך של מקוריות וחדשנות, האם הוא מהותי או חיצוני להערכת האמנות?
– זיוף מוצלח מצדיק הערכה של הזייפן, כיצד זו עומדת ביחס להערכה של היוצר המקורי? (הרי שניהם השיגו מוצר דומה באיכותו האסתטית)
– הצלחה של זייפן מערערת את האמון בעולם האמנות.
תשובות אפשריות:
– אם היצירה היא בעלת ערך אסתטי בפני עצמה, מה זה משנה לנו אם היא מקור או חיקוי? אם הרפרודוקציה מושלמת, מה זה משנה לנו שלא מדובר במקור? אולי בגלל חשיבות ההקשר להערכת היצירה?
– –חדשנות מספיקה בכדי להעריך את האמן, אך אינה מקנה ערך עודף ליצירה.
– -הטענה היא כי ידיעה שציור מסוים הוא פרי מכחולו של אמן מפורסם יש בה בכדי לעשות בנו שינוי פסיכולוגי שיגרום לנו לראות את התמונה באור אחר, החד-פעמיות של היצירה משפיעה על השיפוט שלנו. (האם אין בזה מיסטיקה מסוימת?)
סיכום מורחב: אסתטיקה: סיכום מאמר ג' – האונטולוגיה של האמנות