אלברט איינשטיין, אחד מהפיזיקאים המשפיעים ביותר בהיסטוריה, נולד ב-14 במרץ 1879 בעיר אולם שבגרמניה. בילדותו, איינשטיין לא נחשב לילד יוצא דופן; למעשה, דיווחים מעידים כי הוא התמודד עם קושי מסוים בדיבור. אולם, העניין שלו במדע ובמתמטיקה התפתח מגיל צעיר מאוד, ומיד לאחר שהתחיל ללמוד, הוא הצטיין בתחומים אלו. בסביבות גיל חמש, הוא התוודע לראשונה לפלאי המדע דרך מצפן שהעניק לו אביו, חוויה שהותירה בו רושם עמוק והניעה את סקרנותו לחקר העולם הפיזיקלי.
איינשטיין סיים את לימודיו בפוליטכניון של ציריך בשנת 1900, ולאחר מכן עבד כפקיד במשרד הפטנטים בברן, שווייץ. בתקופה זו, עבד על תיאוריות פורצות דרך בפיזיקה תאורטית שיצרו מהפכה במחשבה המדעית. בשנת 1905, פרסם איינשטיין מספר מאמרים מדעיים, שהחשוב ביניהם היה על תורת היחסות הפרטית – תיאוריה ששינתה את התפיסה של הזמן והמרחב.
בשנים שלאחר מכן, איינשטיין הפך למדען בעל שם עולמי, והתמנה לפרופסור למתמטיקה ופיזיקה במוסדות אקדמיים יוקרתיים. בשיא הקריירה שלו, בשנת 1921, הוענק לו פרס נובל לפיזיקה על תרומתו לתחום הפיזיקה התאורטית, ובעיקר על גילוי תופעת האפקט הפוטואלקטרי.
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, איינשטיין – יהודי במוצאו ואיש בעל עקרונות ליברליים ודמוקרטיים – נאלץ לעזוב את ארצו ולמצוא מקלט בארצות הברית, שם הצטרף לאוניברסיטת פרינסטון. במשך שארית חייו, לא רק שתרם רבות לפיזיקה, אלא גם עסק בעשייה פוליטית וחברתית, תוך הבעת התנגדות נחרצת לנאציזם ולמלחמה.
איינשטיין נפטר ב-18 באפריל 1955 בארצות הברית, כשהוא נחשב לאחת הדמויות המדעיות החשובות והמשפיעות ביותר בכל הזמנים.
תרומתו של אלברט איינשטיין למדע ולחברה
אלברט איינשטיין נחשב לאחד המדענים המובילים והחשובים ביותר בהיסטוריה האנושית, אך תרומתו לעולם אינה מסתכמת אך ורק בגילויים מדעיים. האיש שעמד מאחורי תורת היחסות הפרטית והכללית, לא רק שתרם רבות לפיזיקה המודרנית, אלא גם פעל בעוצמה לקידום ערכים הומניסטיים, ליברליים ודמוקרטיים שהשפיעו על העולם כולו.
אחד ההישגים המדעיים החשובים ביותר של איינשטיין הוא תורת היחסות הכללית, שהוצעה בשנת 1915. תיאוריה זו חוללה מהפכה בתפיסת הכבידה והיחסים בין הזמן והמרחב, והיא נחשבת כאחת מאבני הדרך בהבנת היקום. איינשטיין הצליח לשנות את התפיסה הבסיסית לגבי היקום בכך שהראה כי כבידה היא תוצאה של עיקום המרחב-זמן על ידי מסות. תגליותיו אפשרו התקדמות משמעותית בתחומים כמו חקר החלל, הטכנולוגיה המודרנית ואפילו הפילוסופיה של המדע.
למרות הישגיו המדעיים הפנומנליים, איינשטיין היה גם דמות מוסרית, שקידמה ערכים של שוויון, צדק ושלום. הוא היה מתנגד חריף למלחמות ולשימוש בנשק גרעיני, ואף היה אחד מהתומכים המוקדמים בפירוק נשק גרעיני עולמי. בנאומיו ובמאמריו, איינשטיין הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הבינלאומי ואת הסכנה שבהתרכזות בכוח צבאי בלבד.
בתור יהודי, איינשטיין היה מחויב לעמו, אך בו בזמן התנה את מחויבותו בכך שתהיה מדינה יהודית שתדגול בשוויון ובדמוקרטיה. הוא ראה בעם היהודי סמל לאנושיות ולקידום התרבות, ותמך בהקמת מדינת ישראל, אך עם דגש על שמירת זכויות האדם וקידום יחסים טובים עם שכניה הערבים. השקפתו כללה חזון של מדינה שבה כל תושביה – יהודים וערבים כאחד – יזכו לחיות בשוויון מלא.
בנוסף, איינשטיין פעל למען זכויות האזרח בארצות הברית, והיה חבר פעיל בתנועות נגד גזענות, והביע תמיכה חזקה בתנועה לזכויות השחורים בהובלת מרטין לותר קינג. הוא ראה בגזענות בעיה מוסרית וערכית שחייבת לקבל פתרון.
לסיכום, איינשטיין לא היה רק גאון מדעי, אלא גם דמות מרכזית במאבקים חברתיים ופוליטיים, ששאפה לשנות את העולם לטובה. מחויבותו לערכים הומניסטיים, ליברליים ודמוקרטיים הבטיחה את מקומו לא רק כמדען מהפכן, אלא גם כדמות מוסרית המהווה השראה לדורות רבים.
ראו גם:
