ראו סיכום ותקציר כל הפרקים של סיפור פשוט מאת עגנון
לסיכום הקודם: פרק 8-10 של סיפור פשוט
פרקים 11-13 סעודת האירוסין בבית צימליך בכפר
בפרק 11, הירשל מתעורר בבוקר מבולבל ממחשבות לאחר המסיבה ונזכר במה שאירע ומחליט להסיח דעתו מבלומה ולהגות רק במינה. לאחר מכן נזכר בעיניה של בלומה וחושב לעצמו כי היה מוכן לעשות הכול ובלבד שיוכל להריח אותה שוב. לרגע לא היה בטוח אם אכן התארסו או לא מכיוון שלא זכר כי כרע ברך לפניה.
לאחר האירוסין שנכפו עליו, שוקל הירשל בריחה לאמריקה (כפי שאנשים רבים משיבוש עשו, נסעו לאמריקה לחפש מזלם, אך בדרך כלל שבו לביתם), אך ברור לו כי אינו יכול לעשות זאת מכיוון שרגיל לעשות רק מה שאבותיו אומרים לו.
הירשל ומשפחתו מוזמנים לבית הוריה של מינה לסעודת אירוסין. כאשר הם מגיעים לשם, עטופים בפרוות, מקבל את פניהם גדליה צימליך ואומר "דובים שבאו הביאו בידיהם צבי" מטרתו להתבדח, אך נראה כי קרוב תיאור זה אל המציאות שנכפתה על הירשל. (הירשל=צבי ביידיש).
מינה מתוארת כיפהפייה, והיא והירשל נותרים לבד בחדר. בתחילה מתקשה הירשל למצוא נושא שיחה, אך במהרה שוקעים הם בשיחה.
הסעודה ומאכליה מתוארים בפרטים כדי להדגיש את חשיבות האוכל והמפגשים הקשורים בסעודות אשר מאפיינים את החברה של שיבוש, ובנוסף כדי לאפיין את דמויות ההורים כדמויות נהנתניות וחומריות.
ניתן לראות על פי התיאורים כי האם היא זו אשר מכינה את המזון ומארחת את אורחיה בהקפדה יתירה, האב יושב בראש השולחן, ובכך מודגש מעמדו במשפחה, הישיבה המשותפת סביב השולחן מלמדת על מסורת ועל שייכות.
הירשל אשר מרגיש זר לכל המתרחש בסעודה, לא טועם מהמזון, ובכך מודגש הניגוד בינו ובין שאר האנשים. מודגשת בדידותו ומועקתו הגדולה.
צירל אוכלת בהתלהבות יתירה, אינה לוקחת בחשבון השמנה, דמותה אינה מאופיינת כלל בנשיות, להיפך, היא חזקה ושתלטנית, ולכן גם אוכלת ברעבתנות ובגרגרנות גדולה.
הירשל שקוע בהרהורים על דודו שהשתגע והוא מעלה סברה כי אולי דודו לא היה משוגע אלא צמחוני ובני דורו כלל לא קלטו רעיון זה.
הירשל חושב לעצמו "אלמלא לא רדפה אמא שלי אחרי הממון, לא הייתי אני צריך לישב לפני פגרי עופות ודגים". הירשל אינו אוכל ובכך באה לידי ביטוי מרדנותו. זוהי פעולה קטנטנה שהוא מסוגל לעשות בעצמו, מרד שכמעט לא נראה לעיני האחרים. בכך הוא מפגין כי כל האירוסין הללו אינם מקובלים עליו. הוא אמנם יושב ליד השולחן, אין בכוחו להכריז כי אינו משתתף בסעודה, אך אינו לוקח חלק פעיל בה.
הירשל מתבונן במינה, ורואה כי מצבה דומה למצבו. גם היא אינה יכולה לנשום,( המחוך שלה מהודק מידי. המחוך הוא סממן חיצוני התנהגותי של החברה וכך מודגש גם החנק החברתי שלה). גם היא נאלצת לעשות משהו שלא בחרה בו מרצונה. היא אינה מתנגדת להירשל עצמו, אך בהחלט היא אינה זו אשר בחרה בנישואין. הירשל חושב לעצמו "אלא כל זמן שאני תלוי באבא ואמא אין לי תקנה לתקן כלום".
בסיום אוכל הירשל מפשטידת השזיפים ובכך מובס ב"מרד הקטן שלו", אמו מגיבה בלגלוג ומזכירה מילים שאמר לה הירשל בתחילת הרומן כאשר הגן על עוגותיה של בלומה והעז לצאת כנגד דעתה של אמו בראשונה.
לסיכום הבא: סיפור פשוט – פרק 14-18
