תולדות המחשבה המדינית: מהי פילוסופיה מדינית\פוליטית?

תולדות המחשבה המדינית: מהי מחשבה מדינית\פוליטית?

סיכום זה הוא חלק מאסופת הסיכומים בקורס תולדות המחשבה המדינית וחלק ממאגר הסיכומים והמשאבים בנושא פילוסופיה באתר.

מהי פוליטיקה? שינוי חברתי, השפעה חברתית, יחסי כוח, מאבק על אינטרסים, מאבק על משאבים חסרים. הגישה השמרנית טוענת שפוליטיקה זה ניהול ענייני המדינה במרחב הציבורי. יחסי כוח ופתרון קונפליקטים שמבנים סדר חברתי ומדיני.

שלושה תחומים עיקריים לתיאוריות הפוליטיות:

  • אמפירי: בחינת המצוי.
  • נורמטיבי: עיסוק ברצוי. שאלות של מה נכון? מה טוב? מה ראוי שיהיה? האם מה שטוב לאדם טוב לחברה? ולהיפך? מהי מערכת היחסים הנכונה? מה צודק? מה מוסרי?
  • מעשי: הפרקטיקה. עיסוק בשאלה איך אנו מגיעים מהמצוי לרצוי? איך עושים פוליטיקה? לא רק לומדים מה מוסרי ומה ראוי, אלא גם לומדים איך עושים זאת.  מחשבה מדינית יש לה זיקה לפרקטיקה, עשייה. אין לה ערך בלי עשייה. הרעיון לא רק למפות ולמיין, אלא גם איך עושים את התהליך הפוליטי.

בנוסף לשלושת התחומים הללו אנו מדברים בתוך התחום של מחשבה שיטתית על שלוש צורות של חשיבה, תהליכי חשיבה וצורות חשיבה- מקורות החשיבה האנושית, מה טבעה של הידיעה, האם אנו יודעים או חושבים- אלו הכלים של מחשבה שיטתית

הטכניקה של הפילוסופיה מורכבת משלושה מושגים (תהליכים וצורות חשיבה):

  • מטאפיזיקה: ניסיון להבין את שנמצא מעבר לטבע, מעבר למה שאנו תופשים באמצעות חמשת החושים. אפלטון מנהל את כל השיח שלו ברמה זו. עקרונות מופשטים, אמת- האם לאמת יש קיום קבוע או שהיא המצאה, אם מניחים שיש אמת מוחלטת- היא קבועה, קיימת בטבע בלי שמסוגלים לתפוס אותה בעזרת חושים.
  • אפיסטמולוגיה: תורת הידיעה, תורת ההכרה. שאילת שאלות על הידיעה האנושית. מקורותיה, תקופתה. מה אנו יודעים. האם אנו יודעים? איך אנחנו יודעים? האם הידיעות שלנו הן אכן ידיעות? מהן גבולות הידיעה? באיזה רמות ידיעה אנו נמצאים?  רמב"ם מדבר על דרגות שונות של הכרה- ידיעה פנימית של האמת. זו איננה אמונה, אלא על יכולת בלתי ניתנת להגדרה מילולית של אנשים שיודעים. איפה הגבול בין בני האנוש לבין האלוהים? זוהי תורה שמנסה להבין את הדרכים שבהן בני אדם יודעים. לכל אחד מהפילוסופים יש תשובה שונה.
  • לוגיקה:תורת ההיגיון. עוסקת בחיבורים וצורות חשיבה אנושית. בו האדם חושב. צורות המחשבה שלנו. ההיגיון בתהליך החשיבה. הלוגיקה עוסקת בשאלה איך הרעיונות שלנו מתחברים אחד עם השני. בלוגיקה לא מדברים על היכולת להגיע לתוצאה, אלא על איך הגענו לתוצאה. אפלטון יגיד שלוגיקה היא חלק מהותי בהכשרה של המנהיגים- רואים את התמונה הגדולה ומחברים אותה על מנת להגיע לתוצאה.

          הקשיים המרכזיים בעיסוק המחשבה מדינית או פילוסופיה פוליטית:

  • כמות בלתי אפשרית של כתבים.
  • אצל כל הוגה יש משמעות לקונטקסט התרבותי-חברתי שלו, משמעות למבנה האישיותי שלו, לרקע המשפחתי שלו. אך, אנו חייבים לנתק, אחרת התיאוריות לא שורדות מעבר לתקופה ההיסטורית. אין פילוסוף שכותב בסביבה היסטורית שאינה "מטרידה".
  • תחום סובייקטיבי. אנו אף לא שואפים לאובייקטיביות.
  • שימוש שונה באותם המושגים על ידי פילוסופים שונים בתקופות שונות.
  • פילוסופיה היא תיאוריית התיאוריות. כאשר לומדים פילוסופיה צריך להבין בהרבה תחומים נוספים.

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: