הבנייה סובייקטיבית – Subjective construal
עקרון ההבנייה– ההבנה שכדי שנוכל לנבא התנהגות החשוב הוא האופן בו אנו תופסים את המציאות (הפרשנות הסובייקטיבית( ולא הנסיבות האובייקטיביות. הפרשנות הסובייקטיבית לעיתים אינה תואמת את המציאות (אובייקטיבית) ומתוך כך ניתן לעצב את תפיסת המציאות של הפרט – התפיסה החברתית שלנו מושפעת מאמונות, אילוצים קוגניטיביים, רגשות, הקשרים וכו'.
האפקט האוטו קינטי– כשאנו נמצאים בסביבה חשוכה לחלוטין, נקודת אור קבועה נשפטת כזזה. שואלים את הנבדק אם היא זזה וכמה. (Sherif (1936 עסק באיך פרשנות סובייקטיבית של הפרט משפיעה על התנהגותו ואמונותיו. שריף מצא שכאשר אנשים נמצאים בנוכחות אדם אחר ישנה היווצרות של נורמה – ההערכות מתאגדות לכדי הערכה אחת (למרות שהייתה שונות גדולה בתשובות הנבדקים כאשר היו לבד), יתרה מזאת, גם לאחר שנה הנבדקים זכרו את ההערכה החברתית. אם כן, התפיסות והאמונות שלנו מושפעות מהסביבה.
אחד המאפיינים של ההבניה הסובייקטיבית הוא שהיא יוצרת טעויות בשיפוטים והטיות לאור היכולת שלנו לתפוס חלקים מהמציאות (ולא את כולה). אחת מהתופעות נקראת "מגבלות הידע העצמי" (Gilbert (1998 – עסק בניבוי חוויות רגשיות (affective forcasting) מתבקשים להעריך איך נרגיש ולכמה זמן ההרגשה תימשך אם… תתקבלו לתואר שני/לא תתקבלו לתואר שני/תזכו בלוטו. מצאו כי אנשים נותנים הערכת יתר לעוצמת החוויה ולאורכה בין אם האירוע הוא שלילי/חיובי. ההסברים לתופעה נובעים ממגבלות הידע העצמי; (1) כשאנו חושבים על אירוע מסוים אנו מבודדים אותו מאירועים אחרים וכשהוא קורה בפועל יש דברים נוספים שמשפיעים עלינו, (2)לגבי תופעות שליליות יש לנו מערך התנהגות או ויסות רגשי שעוזר לנו לחזור מהר ולעודד את עצמנו במצבים שהם קשים לנו, אנחנו לא לוקחים בחשבון כשאנו חושבים על דברים אלו מראש.
תיאוריות נאיביות (Lay theories)– האם כולנו פסיכולוגים חברתיים? תפקיד הפסיכולוגיה החברתית הוא לבדוק ולהבין למה תיאוריות נאיביות שיש לנו לא יכולות תמיד להסביר את התנהגויות האחר, גם אם מדובר בדברים שהם מובנים מאליהם.
