פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: עיבוד מידע מוטה
באופן כללי, אנשים נוטים לבצע הסקות כלליות על הקבוצה לגבי התנהגויות שהם כבר חושדים שמאפיינות את הקבוצה ולהתעלם מהתנהגויות שאינן תואמות את הסטריאוטיפ של הקבוצה. לפיכך, סטריאוטיפים נוטים לחזק את עצמם. לדוג', אם נשמע על אדם בשם רג'י ג'פרסון (שם אפייני לשחורים) שביצע פשע, אוטומטית ניטה לשייך זאת לקבוצת השחורים בשל הסטריאוטיפ שכבר קיים אצלנו לגבי הקבוצה, אך אם אדם בשם טום גילוביץ' (שם אפייני ללבנים) ביצע פשע – לא נשייך זאת לקבוצת הלבנים שכן אין לנו סטריאוטיפ כזה.
הסטריאוטיפים גם משפיעים על האופן בו אנו תופסים אירועים. ניסוי שמדגים זאת: נבדקים צופים בסרט בו אדם לבן ושחור מתווכחים והנבדקים מתבקשים לתאר את הסרט באמצעות קטגוריות ("התנהגות אגרסיבית", "משחק" וכו'). בחלק מסוים בסרט, אחד השחקנים דוחף את השני – עבור מחצית מן הנבדקים האדם השחור הוא זה שדחף ועבור המחצית השנייה – האדם הלבן. הנבדקים שצפו באדם הלבן נטו יותר לראות את הסרט כמשחק ואלו שצפו באדם השחור נטו יותר לראות את הסרט כהתנהגות אגרסיבית. כלומר, על אף ששתי הקבוצות ראו את אותו האירוע, הם תפסו אותו אחרת. תוצאות מחקר זה מדהימות משום שהדחיפה הינה עובדה נתפסת, אל מול עיניהם של הנבדקים.
ההשפעה של הסטריאוטיפ צפויה להיות אף יותר גדולה כשאנו מקבלים את המידע ממקור שני. לדוג', נבדקים מקשיבים לתיאור של משחק כדורסל ומתבקשים להתמקד בשם מסוים. למחצית מהנבדקים נאמר שהשחקן הוא שחור ולמחצית השנייה נאמר שהוא לבן. אלו שסברו שהוא שחור נטו לתאר את סגנון המשחק שלו כטוב ואתלטי בעוד אלו שסברו שהוא לבן נטו לתאר את סגנון המשחק שלו כמתוחכם ומאומץ.
לסיכום, אנו לא מעריכים את המידע באופן אובייקטיבי ומידע שתואם את הסטריאוטיפ שלנו מקבל משקל גבוה יותר מאשר מידע שאינו תואם את הסטריאוטיפ.
