פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: דיסוננס קוגניטיבי – בחירה חופשית, הצדקה בלתי מספקת והשלכות שליליות
בחירה חופשית
לבחירה חופשית יש תפקיד קריטי ביצירת הדיסוננס הקוגניטיבי. בניסוי המדגים זאת נבדקים מתבקשים לכתוב חיבור הנוגד את חופש הביטוי עבור סכום כסף גדול (2.5 דולר) או קטן (50 סנט). מאחר וחופש הביטוי הוא חלק מהחוקה האמריקאית, רוב הסטודנטים התנגדו לאיסור זה, כך שכתיבת החיבור יצרה בהם קונפליקט. למחצית מן הנבדקים ניתנה האפשרות לבחור האם הם רוצים לכתוב את החיבור או לא. אצל אלו שלא ניתנה להם הבחירה לא נחווה דיסוננס. אלו שקיבלו את סכום הכסף הגדול יותר הביעו עמדה שיחסית תומכת באיסור חופש הביטוי (ככל הנראה, כתיבת החיבור קושרה עם התחושה הטובה שנוצרה בעקבות הכסף). לעומתם, אלו שניתנה להם הבחירה חוו דיסוננס ואלו מביניהם שקיבלו את סכום הכסף הקטן יותר נטו יותר לשנות את עמדתם בנושא לעומת אלו שקיבלו את סכום הכסף הגדול (אפקט דיסוננס רגיל).
הצדקה בלתי-מספקת
הניסוי הנ"ל מדגים גם את החשיבות של הצדקה בלתי-מספקת. אם התנהגות האדם מקבלת הצדקה מספקת מהתמריצים, גם התנהגות שיוצרת קונפליקט גדול לא תגרום לדיסוננס. בניסוי הנ"ל למשל, התשלום משמש כהצדקה מספקת לכתיבת חיבור שאינו תואם את עמדת הנבדק. מקרה זה מראה שכמעט כולנו מוכנים למכור את עצמנו בעבור כסף, ואם הסכום גדול מספיק אפילו לא נרגיש רע בנוגע לזה.
השלכות שליליות
אנשים יחושו דיסוננס רק אם ההתנהגות שלהם גורמת לנזק כלשהו.
ניסוי המדגים זאת: נבדקים נתבקשו לכתוב חיבור בעד הפיכת מריחואנה לחוקית (בניגוד לדעתם המקורית שנמדדה לפני כן) בעבור סכום כסף קטן (5 סנט) או גדול (5 דולר). למחצית מהנבדקים נאמר שהחיבורים יוקראו בפני אנשים עם דעה מגובשת בנושא (בעד או נגד), בעוד שלמחצית השניה נאמר שהם יוקראו לאנשים שטרם גיבשו את דעתם בנושא. כצפוי, רק הקבוצה השנייה חשה דיסוננס בנושא (בתוך קבוצה זו, לאחר כתיבת החיבורים, רק בקרב אלו שקיבלו סכום קטן הדעות הפכו לתומכות יותר בהפיכת העישון לחוקי).
דוג' נוספת – בניסוי שתואר קודם (של פסטינגר וקרלסמית'), בו אנשים מתבקשים לשקר ולומר לנבדקים חדשים שהם נהנו מהניסוי שזה עתה ביצעו, בעוד שהניסוי הוא בעצם משעמם: במחצית מהפעמים המשת"פ השתכנע מדבריהם, ובמחצית הפעמים לא השתכנע. אפקט הדיסוננס נחווה רק בקרב הנבדקים שקיבלו סכום קטן ושה"נבדק" שבא אחריהם נראה כמשתכנע.
