להבין סרטים – סיכום: ה"שוטים"
ה"שוטים" הקולנועיים השונים מוגדרים על פי כמות חומר הנושא הנכללת בפריים.
בדרך כלל השוטים נקבעים על פי החלק מדמות האדם המופיע בפריים. השוט אינו נקבע, בהכרח, על פי המרחק בין המצלמה לאובייקט המצולם, שכן יש עדשות המסוגלות לעוות את המרחקים.
שש קטגוריות יסודיות של שוטים:
- צילום מרחוק מאוד- אקסטרים לונג שוט
– מראה חלק גדול מזירת ההתרחשות.
– מוסר תיאור שלם של החלל שחלקים ממנו מופיעים בשוטים סמוכים- "שוטים מכוננים".
– אם הם כוללים בני אדם- הם נראים קטנים מאוד.
– שימוש בסרטים אפיים, שבהם נודעת חשיבות רבה לזירת ההתרחשות: מערבונים, סרטי מלחמה, סרטים היסטוריים.
- צילום מרחוק- לונג שוט
– פחות מדוייק מבחינת המרחקים.
– הטווח שלו שווה בערך למרחק שבין הצופים לבמת תיאטרון, הטווח הקצר- צילום גוף שלם- מקצה לקצה של הפריים.
– מתאים לצילום פנטומימה- סרטי צ'רלי צ'פלין.
- צילום מלא -פול שוט
– כולל את גוף האדם במלואו.מקצה לקצה של הפריים.
- צילום ממרחק בינוני- מדיום שוט
– כולל דמויות מן הברכיים או מן המתניים ומעלה.
– שוט פונקציונלי- משמש לסצינות אקספוזיציה- להעברת תנועה ודיאלוגים.
– כמה גרסאות של המדיום שוט: – צילום של שניים
– צילום של שלוש
– אם יש יותר משלוש- צילום מלא.
- צילום מקרוב- קלאוז אפ= תקריב
– מראה רק מעט ממקום ההתרחשות או בכלל לא.
– מתרכז באובייקט קטן יחסית
– מגדיל את האובייקט – נוטה להאדיר את חשיבותם של הדברים ולתת להם משמעות סמלית.
- צילום מקרוב מאוד- אקסטרים קלוז- אפ.
– וריאציה על הקלוז אפ
– במקום להראות את כל הפרצוף מראה רק עיניים או פה.
- שוט במיקוד עמוק- דיפ פוקוס שוט
– צילום מרחוק המורכב מכמה מרחקי מוקד ומצולם לעומק
– נקרא גם- צילום רחב זווית- וייד אנגל שוט- הוא מצולם בעדשה רחבת זווית.
– תופס בבת אחת אובייקטים הנמצאים בטווח ארוך, בינוני וקצר ואת כולם באותה חדות.
