פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: משיכה גופנית
אנחנו עובדים קשה בשביל לעזור לכם בלימודים, אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה…
משיכה גופנית (Physical Attractiveness)
אין זה מפתיע שאחד הגורמים המכריעים ביותר של משיכה בינאישית הינו משיכה גופנית – המידה בה האדם נראה טוב – שכן אנשים שנראים טוב מושכים את תשומת הלב אליהם.
יתרון זה חשוב יותר בשלב הראשוני, ופחות אח"כ, אך הוא לעולם לא נעלם לגמרי.
המחקר האמפירי מראה כי למשיכה הפיזית יש תפקיד מכריע יותר ממה שחושבים. בנוסף, המשיכה הגופנית משפיעה רבות כבר בגיל צעיר בחיים ובמספר תחומים שונים.
לפני שנסקור את המחקרים, מספר הבהרות לאלו מאיתנו שאינם נראים טוב:
- למרות שיש מספר קונסטלציות שנחשבות יפות בעיני אנשים, יש שונות רבה ביופי והסיכויים לאהבה אינם מוגבלים לאנשים יפים.
- גם הקשר ההפוך מתקיים: אנו נוטים לראות באנשים שאנו מחבבים כמושכים פיזית יותר מאלו שאנו לא אוהבים.
- זוגות מאושרים נוטים לבצע אידיאליזציה ולתפוס את בן-זוגם כיפה יותר ממה שהוא באמת.
- יופי אינו סטטי כפי שחושבים: אנשים שאינם נחשבים יפים בצעירותם פורחים בבגרותם וכו'.
ההשפעה של משיכה גופנית
הממצא החזק ביותר בתחום זה הנו שאנשים מושכים גופנית הינם פופולריים יותר בקרב המין השני מאשר אנשים שאינם מושכים גופנית. ממצא זה נצפה במחקרים מתאמיים, במחקרים של פגישות עוורות ובמחקרים של Video-Dating בהם הצופה מציין כמה הוא נמשך לדובר.
אך המשיכה נותנת יתרון גם בתחומים רבים אחרים: חיבורים שנכתבים כביכול על ידי אנשים מושכים מקבלים ציון גבוה יותר מחיבורים המשויכים לאנשים בלתי-מושכים, אנשים מושכים מרוויחים משכורת גבוהה יותר, גברים נוטים יותר לסייע לנסיינית אם היא מושכת, אנשים מושכים יוצאים זכאים או מקבלים גזרי דין קלים יותר מאשר אנשים בלתי-מושכים.
אפקט ההילה (Halo Effect)
אנשים מושכים נהנים מאפקט ההילה (Halo Effect) – הדעה הרווחת (גם אם היא אינה נכונה) שלאנשים מושכים יש מגוון תכונות חיוביות מעבר למראה החיצוני שלהם. לפיכך, אנשים נמשכים לאנשים מושכים לא רק בגלל המראה אלא גם בגלל התכונות החיוביות המשויכות לו. בניסויים בהם נבדקים מתבקשים לדרג אנשים על פי תמונות, אנשים מושכים מקבלים דירוג גבוה יותר באושר, אינטליגנציה, פופולריות וכו'. הממצא השלילי היחידי הינו שהם גם נתפסים כפחות צנועים וכהורים פחות טובים. בנוסף, נשים מושכות נתפסות פעמים רבות כשחצניות וחומרניות.
נראה כי אפקט ההילה משתנה בהתאם לתרבות. בתרבויות אינדיבידואליסטיות (כמו ארה"ב) אנשים מושכים נתפסים כיותר אסרטיביים ודומיננטיים בעוד בתרבויות קולקטיביסטיות (כמו קוריאה) הם נחשבים יותר כנדיבים, רגישים ואמפטיים. עם זאת בשני סוגי התרבויות הם נתפסים כחכמים יותר, מסתגלים יותר וחברתיים יותר מאנשים בלתי-מושכים.
האם יש תוקף כלשהו לאמונות אלו? לאור היחס המועדף שהם מקבלים, סביר להניח שיימצאו הבדלים כלשהם – נמצא שלאנשים מושכים יש אישיות יותר מנצחת. האפקט אינו גדול אך הוא נמצא בממדים הצפויים: הם אמנם לא יותר אינטליגנטיים, אך הם מאושרים יותר, פחות מתוחים, יותר מסופקים מחייהם ותופסים עצמם כבעלי שליטה גדולה יותר בחייהם.
בניסוי המדגים את תכונות האופי הללו נבדקים נתבקשו לנהל שיחת טלפון עם המין השני. הנסיינים דירגו את כל הנבדקים ע"פ המראה החיצוני שלהם, ולמרות שהנבדקים לא ידעו כיצד הנבדקים האחרים נראים, הנבדקים המושכים דורגו על ידי הנבדקים האחרים כיותר חביבים ומיומנים חברתית מהאחרים. נראה כי המפגשים החברתיים המוצלחים שלהם לאורך החיים הותירו בהם ביטחון ומיומנות חברתית המובילים למפגשים מוצלחים נוספים בעתיד.
כאשר רמת המשיכה הגופנית של בן-השיח ידועה לצד השני, הצד השני עשוי להתאמץ יותר באינטראקציה עם האדם המושך (להקשיב ולהגיב טוב יותר, לשתף פעולה וכו'), כך שסטריאוטיפ המראה הטוב יגרום לנבואה שמגשימה את עצמה (Self-Fulfilling Prophecy) – הנטיה של בני-האדם להתנהג באופן שמאשר את האמונה שלהם.
השערה זו אוששה בניסוי בו נבדקים גברים ניהלו שיחה עם נבדקות ולפני השיחה ניתנה להם תמונה (מזויפת) של הנבדקת עמה שוחחו. השיחות הוקלטו והושמעו לנבדקים אחרים. נשים ששוחחו עם גברים שחשבו שהן מושכות, דורגו כחמות ונינוחות יותר מבחינה חברתית מאשר נשים ששוחחו עם גברים שחשבו שהן אינן מושכות. כלומר, אנשים נוטים לשוחח עם אנשים מושכים באופן שמוציא מהאנשים המושכים חמימות ובטחון ובכך מאשרים את הסטריאוטיפ.
השפעות מוקדמות של משיכה גופנית
למשיכה הגופנית יש השפעה בשלבים מוקדמים מאד של החיים. תינוקות מושכים מקבלים תשומת לב חמה ומשחקית יותר מאמהותיהם מאשר אלו שאינם מושכים, אפילו לפני שעוזבים את ביה"ח בו הם נולדו. בנוסף, ילדים מושכים בגיל בגן הינם פופולריים יותר בקרב עמיתיהם והמטפלות מאשר אלו שאינם מושכים. לבסוף, הם נתפסים יותר כאינטליגנטיים וממושמעים על ידי מורים בבתי-ספר יסודיים. ממצא מטריד עוד יותר הינו שבניסוי בו ניתן לנבדקים דו"ח על עבירה שבוצעה על ידי ילד בן שבע בצירוף עם תמונה של הילד, העבירות של הילדים המושכים הוערכו כפחות חמורות מאשר אלו של הילדים הבלתי-מושכים. בנוסף, הנבדקים חשבו כי פחות סביר שהילד המושך יבצע עבירה דומה בעתיד ותפסו אותו כיותר כנה ונעים. כלומר, גם ילדים בגיל צעיר הינם מושא לאפלייה על בסיס מראה חיצוני.
בנוסף, נמצא שגם ילדים, ואפילו פעוטות, מבצעים אפליה על בסיס מראה חיצוני. נמצא שפעוטות הביטו זמן רב יותר על תמונות של אנשים שדורגו על ידי מבוגרים כמושכים פיזית, גם אם מידת המשיכה/אי-משיכה של התמונה לא הייתה קיצונית מאד. העדפה זו מתקיימת עבור פרצופים של נשים וגברים כאחד, וגם פרצופים של פעוטות אחרים.
כלומר, הדעה הקדומה קיימת כבר בגילאים מוקדמים מאד, יתכן שאף בלידה. יתרה מכך, בגיל שנה, כשרפרטואר ההתנהגויות תינוקות מפותח יותר, הם נוטים יותר לשחק מרצונם עם זרים מושכים ונוטים יותר להתרחק מהזרים שאינם מושכים.
מגדר וההשפעה של משיכה גופנית
למשיכה גופנית יש השפעה שונה על גברים ועל נשים – העולם נוטה להעריך יותר משיכה גופנית של נשים מאשר של גברים.
לפיכך, למשיכה הגופנית יש יותר השפעה על תוצאות החיים של נשים מאשר של גברים. לדוג', משקל יתר משפיעה באופן שלילי על הניידות החברתית של נשים, אך לא של גברים – נשים שמנות מתקבלות לעתים רחוקות יותר לקולג'. נשים פחות מושכות סובלות יותר במקומות עבודתן, ומשיכה גופנית משפיעה יותר על נשים מאשר על גברים בנושאי פופולריות, יציאות ואפילו נישואים.
המשיכה הגופנית משמשת ככסף עבור נשים אשר בעזרתו הן יכולות לקנות משאבים חברתיים וכלכליים. יש שטוענים שבשל כך נשים טרודות מאד במראה החיצוני שלהן ומאמצות השקפה של אדם חיצוני על המראה שלהן. יתכן שראוי יותר להתייחס למה שכונה על ידי פרויד כ"גאווה של נשים" כאל טקטיקת הישרדות בעולם המדגיש משיכה גופנית של נשים.
