מבוא להיסטוריה עולמית: התפתחותה של תרבות פטריארכלית

מבוא להיסטוריה עולמית: התפתחותה של תרבות פטריארכלית

מבוא להיסטוריה עולמית – סיכומים

תרבות פטריאכלית:

  • הקבלה בין החלוקה נשים-גברים לחלוקות נוספות בתרבות. מקבילים את הצד הגברי לצד החזק בחלוקה.
  • הסדר הפטרי הפטריאכלי המערבי: נשי/גברי=רגש/הגיון – דפוס תרבותי ולא הוכחה מדעית.

–          נשים הם רגשניות.

–          זה לא שרגש זה לא דבר חשוב, אבל כמדברים על שימוש בכח (צבא, שלטון במדינה, ניהול הכלכלה, בתי המשפט וכד') => שם אנחנו רוצים שההגיון יגבר על הרגש.

–          המסקנה: אנחנו רוצים גבר במקום אישה בתפקיד שר הבטחון. נרצה אישה לשרת הרווחה או החינוך.

–          נשיות=רגש, פרטי, חומר, טבע, תלות, פאסיביות.

–          גבריות=היגיון, ציבורי, רוח, תרבות, אוטונומיה, אקטיביות.

  • אישה בחוק: הרבה מאוד מערכות חוקיות הגדירו נשים (מבחינה משפטית) בתור רכוש של הגבר.

–          לדוג' חוקי חמורבי – אם גבר הורג את הבת של מישהו, העונש הוא שהורגים את הבת שלי.

–          חוק של ממלכת אשור מ1000 לפנה"ס – הסהר הפורה: אונס אישה, מקבל עונש לתת את אישתו לבעלה, וכן לשלם כסף בעבור הבעילה.

–          בעל לא יכול לאנוס את אישתו – כמו שגנב לא יכול לגנוב מעצמו.

–          חוק העונשין 1977 בישראל (מבוסס על 1936 בחוק המנדטורי) – הבועל אישה שהיא אישתו, איננו אנס. החוק המעניש כתוב "הבועל אישה שאיננה אישתו.." החוק שונה ב-1988 – אחד המקומות המתקדמים בעולם. (ברב המקומות בעולם המערבי, כולל ארה"ב, אי אפשר להעמיד בעל על אונס של אישתו).

  • פטריאכליות בסין הקדומה (1200 לפנה"ס) – הולדת בת זה חוסר מזל. סין היום –הולדת בת זה חוסר מזל.

מדוע המערכת הפטריאכלית כל כך יציבה – הסברים של תיאוריות מתחרות

  • גברים חזקים יותר פיזית

–          טענה נכונה רק עובר הממוצע (עדיין יש הרבה נשים יותר חזקות מגברים).

–          בסוגים מסויימים של כח סיבולת יש לנשים יותר כח מגברים (לדוג' בעמידה ברעב ובמחלות).

–          מכאן, שהתיאוריה הזו, כפי שהיא לא מספיקה.

–          הבעיה העיקרית עם התיאוריה: אין מתאם בין כח פיסי לשליטה (לדוג' זקנים בני 50 שולטים בבני 20 למרות שהם יותר חזקים. לדוג' עשירים ובעלי ממון שולטים בעבדים שחזקים יותר, היום היועצים בוושינגטון שולטים בחיילים החזקים, ראש המאפייה לא נבחר בגלל שהוא חזק, אלא ביכולותו לבחור צעירים חזקים שיצייטו לו).

–          התנאי העיקרי הקובע מי יהיה שליט בחברה הוא היכולת החברתית שלו ולא כח פיסי. מי יהיה שסוד המפתח של השליטה של ההומו-ספיינס הוא לא בכח פיסי, אלא בשיתוף פעולה. קשה להסביר את הטענה לפיה הזכרים שיתפו פעולה בניהם נגד הנשים. היום האפיפיור (שאנו חזק פיסית) שולט בגלל יכולתו החברתית.

  • בעיה מנקודת מבט היסטורית עם תיאוריות הנאחזות בתנאים ישנים (פעם זה היה ככה ומאז זה המשיך): לדוג' פעם בעבר, הגברים שלטו בגלל כח פיסי, למרות שלפני 300 שנה זה פחות רלוונטי לחיים, בגלל שזה נהיה ככה, הדברים המשיכו עד היום ועוד לא השתנו – יש בעיה מנק' מבט היסטורית. אם משהו הפסיק להיות רלוונטי, ההיסטוריה בדרך כלל משנה אותו. זה פשוט לא נכון עובדתית (לדוג' באירופה של ימי הביניים, המערכת החזקה ביותר היא הכנסייה ואין בה שום דבר שקשור לכוחניות פיסית).
  • גברים שלטו בייצור החקלאי

–          יש חברות בהן כל ההיסטוריה נשים עשו את העבודות הפיסיות: במזרח ובמקומות נוספים, נשים עבדו בשדה וגברים עשו עבודות אחרות. הנשים עדיין לא שלטו בחברה.

  • נשים תלויות בגברים בזמן הריון וגידול ילדים: תשובה ביולוגית השפה את הדגש לא על הבדלים בכח פיסי, אלא על גידול ילדים.
  • יש טענות יותר קיצוניות – זוית ראיה של הפצה גנטית:

–          גבר: עבור הגנים של הזכר התסריט האופטימלי זה להכניס להריון כמה שיותר נקבות ולהקדיש כמה שפחות משאבים כדי לדאוג לצאצאים => התסריט הגרוע ביותר זה להישאר עם אישה אחת ויחידה ולדאוג לצאצאים שהם בכלל של מישהו אחר.

–          אישה: לאישה אין טעם לשכב עם הרבה גברים (כי היא בכל מקרה יוצרת את הצאצא ודואגת לו) => התסריט האופטימלי זה למצוא לפחות גבר אחד שישאר לצידה (יש מקיאבליסטים שאומרים שלמצוא גבר אחד שיעזור לה, בעוד שהיא נושאת גנים של זכר מאוד משובח => ככה יש סיכוי למאות נכדים). התסריט הגרוע זה לאבד את הגבר ולנטוש את הצאצאים.

–          נשים זקוקות לעזרה בגידול הצאצאים – הצפיה הייתה שיכולות שיתוף הפעולה שלהן יתפתחו וכך תהיה להן השליטה בחברה.

  • יש מעגל בין מלחמות לבין פטריאכליות – התיאוריה הנפוצה בין הסדר הפטריאכלי לבין מלחמות: מלחמה היא תמיד אופציה ולכן יש שימור של הסדר הפטרי אכלי. הסדר הפטריאכלי מעודד מלחמות. ע"י מצב של מלחמה בלתי פוסקת (או לפחות פוטנציאל של כזו) הסדר הפטרי אכלי נשמר.

–          קל יותר להסביר למה גברים נלחמים יותר מנשים, לאורך כל ההיסטוריה:

א.      בגלל כח פיסי (אבל גם אז היינו מצפים ל1/4 נשים לוחמות, שיותר חזקות מהגברים החלשים).

ב.      בגלל נטיה הורמונאלית לשימוש באלימות פיסית.

גם בגרמניה הנאצית, לא נתנו לנשים להשתלב בתפקידי מלחמה. גם בישוב היהודי למרות הצורך האדיר לא נתנו לנשים להלחם.

–          הבעיה הקשה: למה גברים שולטים במלחמות?

א.      רב המצביאים לא עלו מדג הלוחמים. המצביאים נולדו לרב לתפקיד (חניבעל, אלכסנדר הגדול, ריצ'ארד לב הארי וכד'). הלוחמים הפשוטים משכבות אתניות מסוימות והפיקוד משכבות אחרות. הדרג המדיני – הרבה פעמים הוא ניהל את המלחמה. המנהיגים המדיניים הגיעו גם הם לא מדרג הלוחמים. האמרה המפורסמת בסין: "מברזל טוב, לא עושים מסמרים".

ב.      רב הפעמים יש הבדל בין מי שנלחם לבין מי שקוצר את הפירות: לדוג' רב הצבא שבו הבריטים כבשו את הודו, הם הודים.

–          למה נשים לא יכלו למלא את התפקידים האלו? אין תשובה טובה מספיק. (כדי לנהל מלחמה מ"אחור" לא צריך אגרסיביות. בדרך כלל מה שצריך זה יכולת שיתוף פעולה, פשרות וכד'.

  • השליטה הולכת למי שמשתף פעולה יותר טוב.
  • ההשערות של למה החברה פטריאכלית:
  • ניסיון להסביר – פסיכולוגיה אבולוציונית (סוציו-ביולוגיה): מבחינה אבולוציונית, לגברים יכולת שיתוף פעולה יותר טובה מלנשים. גם זה לא מעיד על מה צריך להיות, או מה קורה היום. אלא, על מה שהיה.
  • השערה משמעותית שנבחנת היום: הפגיעה ביכולת שיתוף הפעולה של החברה הגברית, היא הכנסת אישה. הכנסת אישה אחת, למערכת ארגונית אחידה בגברים, פוגעת. בגלל זה (ולא בגלל שנשים לא מספיק חזקות) לא רוצים להכניס נשים לצבא.

מבוא להיסטוריה עולמית: התפתחותה של תרבות פטריארכלית

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: