תולדות האמנות: הפיסול היווני – התקופה הארכאית

הפיסול היווני – התקופה הארכאית 650-480 לפנה"ס

מהי התקופה הארכאית?

ארכאיוס= קדום.

אמצע המאה השביעית לפנה"ס (650 בערך) עד 480 לפנה"ס.

בסביבות 1000 לפנה"ס יורדים שבטים ממקדוניה ליוון והאזור ומתמקמים שם. לקח להם שנים רבות לפתח תרבות מיושבת ומודרנית יותר. מהמאה השביעית לפנה"ס רואים ניצנים של תרבות ואמנות. התקופה של השנים 650-480 נקראת התקופה הארכאית, וזוהי התקופה הקדומה בה נוצרת אמנות באירופה ובמערב, לאחר שלפני כן נפוצה האמנות בעיקר במצרים ובמזרח התיכון.

נמצאו בחפירות המון פסלים מתקופה זו

האמנות היוונית לדורותיה מקיימת הבדלה בין שתי תפיסות עולם: התפיסה המוגבלת הידועה, הרשומה לפי חוקי פיסול. מצד שני, תפיסת העולם המודרנית, היצירתית והמציאותית.

השינוי היה הדרגתי, יותר תואם מציאות, פרופורציונלי, טבעי יותר מאשר הברורים והמוגדרים שהיו קודם לכן

בתקופה זו ניהל המפסל תהליך של ייצור הגבר כפסל. זהו תהליך תרבותי שלקח זמן והשתתפו בו הרבה אנשים.

פסלי הגברים:

נערים/ עלמים צעירים, גברים, עומדים על שתי רגליים כאשר רגל שמאל מופנית קדימה, מסוגננים (לא טבעיים), סימטריה בין שני צידי הגוף, קפואים. שלושתם משלוש תקופות שונות בתקופה הארכאיתß הייתה התפתחות גם במהלך התקופה עצמה- התפתחות לקראת הריאליזם, לכיוון שחרור הדמות הקפואה. לכיוון דמיון יותר מציאותי. זה עדיין ארכאי, אך עם התפתחות הנטייה לריאליזם.

פסלי העלמים של התקופה הארכאית:

הפסל היחיד= "קורוס"= גבר צעיר

פסלים ברבים= "קורוי"= גברים צעירים

מאפיינים:

–          גברים צעירים, עירומים (בניגוד לעבר של הפיסול המצרי), היעדר זקן, שיער ארוך.

–          תנוחה חזיתית קפואה, ידיים צמודות לגוף (לצידי הגוף), רגל שמאלית פשוטה קדימה, משקל הגוף מונח באופן שווה על שתי הרגליים.

–          סימטריה.

–          הבעת פנים קפואה.

–          שיער מסוגנן נוקשה.

סכימטיזציה: פרטים אנטומיים גרפיים על פי תבנית מוגדרת.

הדמויות נראות בהשראת מצרים (בעיקר הקורוס מניו יורק), אינפורמציה שעברה בהשפעת המסחר עם מצרים: הרגל קדימה, הידיים צמודות לצידי הגוף, נוקשות… ההבדל הוא שלפסלים היווניים לעולם לא תהיה תמיכה בפסל (תומך מלמטה/מהצד), ואילו הפסל המצרי הוא בעל תומך. עוד הבדל– "הקורוי" תמיד יהיו ערומים, בעוד שהפסלים המצרים תמיד לבושים.

כנראה שהפסלים הללו היו צבועים בחלקם על ידי הפסל שלהם.

עם הזמן הפסל היווני ילך וישתכלל וינטוש את הדגם הקבוע. הוא יהיה עם מבט על המציאות, פותח עיניים אל העולם ע"מ שנקבל את האדם כפי שהוא, באופן תואם את המציאות.

Kouros, c. 615-590 B.C., (הקורוס מניו-יורק)

עד למאה ה-7 לפנה"ס היוונים לא פיסלו כלל באבן ובהשפעת הפיסול המצרי הם החלו להשתמש באבן למטרות אלו, אך לעומת המצרים היוונים החלו לפסל בסגנון 'פיסול חופשי' (תלת-מימדי), כמו כן היוונים החלו מפסלים את פסליהם בעירום מה שלא קרה בפיסול המצרי.

הדמיון בין הפיסול המצרי לפיסול היווני הוא בטכניקה (טכניקת הקובייה), בהיבט הצורני (עמידה,ידיים צמודות לגוף, האגרופים הקפוצים, הראש המורם והמבט מושר הפנים) ובשימוש בשלושת המרכיבים על הדמות האנושית. (סימטריה, חזרה עיטורית על צורות ושימוש באותן הצורות בקני מידה שונים)

לאורך 100 שנות הפיסול היווני בתקופה הארכאית אנו מגלים יכולת שנבנית בהדרגה ובאיטיות להציג בפיסול האבן דמות אנושית יותר, מציאותית יותר ואמינה יותר.

Kouros Kroisos from Anavyssos, (הקרויסוס מהעיר אנביסוס-)

c. 540-515 B.C.,

קרויסוס היה חייל, שנהרג בידי אל המלחמה- לא באמת על ידי האל, אלא נהרג במלחמה עצמה – סימן לירידת האומנות "אל העם".

הקורוס קרוסיוס – העיצוב דומה לעיצוב המסורתי מבחינת המידה, חזיתות, סימטריה וכד', אך הוא מעוצב באופן מציאותי יותר: תלת מימדי, בעל נפח, פריטים אנטומיים מציאותיים כמו האוזניים,החיוך ועצמות הלחיים. הרמוני יותר מאשר הקורוס מניו-יורק. הראש- אותו דגם חרוזים אבל עם נטייה של העורף. הגוף- אותו דגם של עמידה ישרה עם הידיים בצד- אבל כאן כאמור, עיצוב מציאותי יותר של שרירים. הבולבולון נשאר בולבולון.

.

Kouros Aristodikos,

c. 500 B.C.,

הקורוס ארסטידיקוס – הייצוג שלו הוא יותר ריאלי ומציג קידמה.

שיער קצר, הרבה יותר מציאותי מבחינה אנטומית, לא מסומן על ידי קווים, ריאליסטי הרבה יותר. יש לזכור שהוא עדיין סימטרי, נוקשה, עומד על שתי רגליים ובעל המאפיינים של ה"קורוי", כי הוא קורוס, למרות ההתפתחות. מצד אחד- יציבה זהה לסכימטיזציה ומצד שני- סממנים מציאותיים יותר בפיסול הגוף

גם מן הדוגמה השלישית והמאוחרת יותר ניתן להבחין בהתקרבות אל הצגת המציאות וההתרחקות מן אב הטיפוס של הקורואים.

לסיכום: בתקופה הארכאית הפיסול ביוון נשען על תבנית מסויימת אבל במהלך השנים ניתן לראות שינוי בכיוון המציאות כפי שהיא מבחינת האברים של הגוף- אבל- לא בתנועה והיציבות שלו.

תולדות האמנות

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: