חקר ההיסטוריוגרפיה מצביע על קשר ישיר בין נושאי המחקר לרקע החברתי של היסטוריונים וכן נושאי העניין של בני תקופתם. היסטוריה היא בהכרח, תלוית תרבות וחברה.
ההיסטוריוגרפיה האמריקנית קשורה באופן ישיר לחברה האירופאית והיא נבחנה במושגים אירופאים. הראשון שחקר את ההיסטוריוגרפיה האמריקנית מזווית אחרת היה פרדריק ג'קסון טרנר, היסטוריון אמריקאי שפרסם את תיאורית "הספר" ב1893. מדובר במחקר שהאיר באור חדש את ההיסטוריוגרפיה האמריקנית והציג את ייחודה לראשונה. טרנר גולל למעשה את תולדות ההתיישבות האמריקאית וטען שהיא השורש של ההיסטוריוגרפיה האמריקנית-תהליך כיבוש הספר באמריקה.
המושג "ספר" הינו מושג גיאוגרפי- קצה גבול ההתיישבות, שלאחריו (שלא כמו באירופה) משתרע שטח שומם, פתוח ולא נגוע של אדמה חופשית. טרנר מתייחס למושג "ספר", לא כאל מושג גיאוגרפי, אלה לדרך מחשבה, הלך הרוח של אדמה חופשית וחסרת גבולות, אותה דרך שאפיינה את המתיישב באמריקה.
ה"פיוניר"- החלוץ האמריקאי, מתאפיין ביוזמה, סקרנות, עצמאות, סתגלנות, אי תלות ויכולת התמודדות. מדובר בצאצאי המתיישבים הראשונים, אלו שנולדו לתוך המציאות האמריקאית ולא הכירו את החיים באירופה. שלא כמו הוריהם , החלוצים הללו פנו להרפתקה וחיו בחופשיות שרק הטבע הגביל. התייחסותם לחברה הייתה שוויונית ודמוקרטית( הם לא הכירו מעמדות חברתיים, כמו הוריהם). יחד עם זאת הם יצרו חברה שמעצימה את האינדיבידואל וחופש הפרט.
ה"ספרים" השתנו מאזור לאזור בהתאם לתנאי השטח , שעיצבו את אופייה של החברה ואת האופי הרגיונאלי (אזורי) של ארה"ב. לדוגמא, ה"ספר" בדרום היה של בוקרים ואילו בצפון, היה של חקלאים במזרח של מסחר ובמערב של מכרות. טרנר מתייחס לאמריקה כמציגה תהליך התפתחות דרמטית של האנושות, בפרק זמן קצר. למעשה חוסר ההיסטוריה ביבשת, מגלה את ההיסטוריה מחדש. הרעיון מזכיר את התיאוריה של דרווין על התפתחות החי בשטח חדש.
מצד אחד מתארת התזה את האופי הרגיונאלי של ארה"ב ומצד שני מגבש ה"ספר" את התודעה הלאומית האמריקאית. כאשר המוצא ההיסטורי נעלם, מתגבשת אומה שאינה תלוית היסטוריה.
התפתחות הדמוקרטיזציה נובעת מחוזקו של המערב שהצליח לגבש חברה שוויונית(לעומת החברה במזרח שהתאפיינה בריבוד חברתי). רוח החלוציות והחופש התחזקה לאורך 300 שנות ההתיישבות ב"ספר". טרנר מציג את תקופת ה"ספר" מתחילת ההתיישבות בתחילת המאה ה-17 ועד סוף המאה ה-19. זוהי תקופה בה גובש רעיון הדמוקרטיה כהסכם בין אנשים חופשיים. במאה ה-19 הייתה ארה"ב מודל ומופת להתאגדות החלוצים למטרות משותפות , ללא התערבות מוסדית.
בשלהי המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 חל שינוי חברתי משמעותי שהוביל ל-"משבר הדמוקרטיה". האורבניזציה והתיעוש הותירו את חותמם בחברה השוויונית האמריקאית. נוצר מצב אבסורדי שבו הרצון לשמר את המצב הקיים, הביא להשתלטות מעטים על אוצרות הטבע והחלוץ שועבד לאיילי הון, שבנו את עצמם תוך ניצול מדיניות אי ההתערבות הממסדית, תוך שיעבוד זכויות האומה וצאצאיה, לצורכיהם הכלכליים והצדיקו את מעשיהם בטענה לחופש הפרט. שיעבוד החלוצים למען התיעוש, הרסו את רוח השוויוניות והאינדיבידואליזם. ארה"ב הציגה את הידרדרות הרעיון הדמוקרטי עם מגעו בקפיטליזם והתיעוש.
תיאורית ה"ספר" האירה את תולדות אמריקה באור חדש והיוותה בסיס למחקרים נוספים בדבר הקשר שבין אינטרסים אזוריים לפוליטיקה, השתייכות אידיאולוגית וריבוד חברתי. התזה אף הולידה מחקרים המתעסקים בטבעו של הגזע האנגלוסקסי לחירות ודמוקרטיה בהקשר לדרוויניזם. התזה "הולבשה" על מקרים נוספים מחוץ לאמריקה. לדוגמא, התחלת המסחר בים התיכון בפינקיה ורומא, כאנלוגיה שהים מהווה את ה"ספר" ליוונים. אריאלי טוען כנגד טרנר שהשוואתו את הספר ופיתוחו לרעיון הדמוקרטיה והתפתחותו היא לא נכונה, שכן הכמיהה ל"שטח חופשי" הייתה כלכלית וההוכחה לכך היא בתיעוש והאורבניזציה של ארה"ב בשנים שלאחר מכן שרמסו זכויות דמוקרטיות בשם הקפיטליזם.
