סיכום מאמר: שלוש מהפכות קופרניקניות \ זאב בכלר

ספרו של קופרניקוס על סיבוב גרמי שמיים שיצא באמצע המאה  ה-15 יצר מהפכה בעולם המערבי שהסתיימה רק עם חוקיו של ניוטון במאה ה-17. הגישה החדשה יצרה מהפכה בעקבות שינוי בחשיבה ובאמונה במשך עשרות אלפי שנים ביציבות האדמה, בבת אחת מתברר שאין יציבות וכי האדמה זזה כל הזמן מתחת לרגלינו . ההרגשה הייתה כבעת רעידת-אדמה כדה"א אינו מרכז העולם, פירוש הדבר שהיקום אינו משכנו של האדם ולא למענו הוא נברא. האופן שבו הצטייר כעת האדם כקטן וחסר ישע, גרם לחרדה בקרב האנשים. טענותיו של קופרניקוס הציגו את האדם כיצור בור ועיוור, וסותר בכך את כל הלמידה והטענות שהיו קיימות במשך מאות השנים שקדמו לו. דבר מעניין נוסף שאפיין את האסטרונומיה הקופרניקאית היה שלמרות שלא היה שום טעם לקבל אותה היות ולא היה לה יתרון מדעי על פני הגישה הקדומה, ולמרות שפגעה בתבונת האם היא זכתה לקבלה מוחלטת. ותוך שלושה דורות (1620) לא היה ידוע על אנשי מדע שמטילים ספק באמינותה. אייזיק ניוטון מפרסם בשנת 1700 את ספרו העקרונות המתמטיים של מדע הטבע", ובכך מביא תימוכין מדעי לגישה הקופרניקאית. המהפכה הקופרניקאית מגיעה לקיצה עם ניוטון שמחזיר את הכבוד האינטלקטואלי של האדם וזאת למרות הידיעה שמקומו בעולם הוא קטן ולא משמעותי. חוסר ההבנה של התהליכים שבאו אם הגישה הקופרניקאית באו לקיצם וקיבלו הסבר מגישתו של ניוטון. (יש בעולם כוחות המושכים זה את זה ולכן ערבים ליציבותה של הארץ –כוח המשיכה, תחילה קיבלו את ההנחה שכדור זז אך לא היה לזה הסבר מדעי לכן חשבו כיצד הדברים לא נופלים?). ב-1905 פרסם אלברט איינשטיין מאמר על תנועתם של גופים טעונים בשדות חשמליים ומגנטיים, ובו הוא מכריז על מותו של המרחב המוחלט, תכונות שחשבו תחילה שהן אובייקטיביות לעצמים עצמם יחסיו כעת כתכונות יחסיות. כלומר , אין לעצמים תכונות כגון מקום, או תנועה, או מהירות, או מסה או אנרגיה. לאחר מכן מפרסם אינשטיין את תורת היחסות הכללית שמרחיבה את הרעיון הקודם שלו. כך למעשה הגיעה לשיאה המרידה באידיאל המדע שהנהיג את המדע במשך תחייתו במאה ה-17. אידיאל זה הצליח לשלוט ולהנהיג את המדע במשך 150 שנה לערך, מאז פרסום ספרו של קופרניקוס ב-1550 לערך ועד פרסום ספרו האחרון של ניוטון ב-1700 לערך. אידיאל זה היה של מדע המגלה סיבות ומשתמש בהן לביאור העולם ולהבנת הטבע. תורת היחסות ומכניקת הקוונטים ביטלו אידיאל זה ועמו את הרעיון שניתן להבין את תופעות הטבע הבנה סיבתית. במקום אידיאל זה מציב המדע היום את הרעיון של הבנה לא-סיבתית, הבנה הבנויה על תיאור נאמן של התופעות כפי שהן. מה שלא ברור תמיד היום הוא שזהו בדיוק האידיאל אשר נגדו נלחמה המאה ה-17, זהו האידיאל שעליו היה בנוי המדע היווני הישן, המדע אשר נוצר לפי תבניתו של אריסטו. חזרנו היום 2300 שנה אחורנית. המאמר מדבר ברובו על תהליכי השינויים במדע וכיצד הם השפיעו על התפיסה הרווחת, זאת תוך מתן דגש על האדם ודרך חשיבתו.

מבוא לתרבות המערב