האפיפיור גלאסיוס: הגדרת שתי הרשויות והשוואה ביניהן
האפיפיור גלאסיסו כיהן בין 492 ל- 496, והוא הראשון שנותר הגדרה חדה לשתי רשויות: החילונית הטמפוראלית והקדושה והרוחנית והדתית, שהאפיפיור הוא עליון ברשות הדתית והקדושה והמלך או הקיסר הוא העליון בתחום החילוני. הגדרות אלה ממשיכות להתקיים בהמשך עם ניסיון אפיפיורים לטעון שהם עליונים בתחום הפוליטי ולא רק הדתי
"עולם זה נשלט על ידי שתי ]רשויות[ עליונות, אימפראטור אוגוגסטוס, ה- auctoritas המקודשת על הכוהנים וה- potests המלכותית, ומהשתיים נכבדה חשיבות הכוהנים שכן במשפט האלוהים יתנו דין וחשבון גם על מלכי האדם".
"הן ידעת, בן רחום, שאף כי במעלתך שולט אתה במין האנושי, הרי מרכין אתה את צווארך בחסידות בפני מנהיגיך בעניינים אלוהיים ומבקש מהם את האמצעים לישועתך, ועל כן יודע אתה כי בקבלת הסקרמנטים השמימיים וכפי הראוי בחלוקתם – חייב אתה לציית ולא לשלוט בסדר הדת"
יש ניסיון לטעון בשלב זה לעצמאות הכנסייה מהמלך. בשלב מאוחר יותר יהיה טיעון גורף יותר של כפיפות המלך לכנסייה
"ואם כוהני הדת עצמם מצייתים לחוקיך בכל הנוגע לסדר המשטר הציבורי, ביודעם שהאימפריום הוענק לך בהסדר עליון, ולבל ייראו כמי שיוצאים נגד קביעותייך בעניינים ארציים, האם לא באהבה – שואל אני אותך – ראוי ומתאים שתציית לאלה אשר נתמנו למיסטריות הנבחרות והנערצות?"
אנחנו ככנסייה כן מצייתים למלך, ומקבלים את עליונות המלך ברשות הארצית, ואילו ברשות הדתית יש גוף עליון אחר.
"כריסטוס בזכרו את חולשת אנוש…. הסדיר בתקנה מפוארת, והבדיל בין תפקידי שתי הרשויות בפעולותיהן המיוחדות להן ובמעלותיהן …. על מנת שיהיו האימפראטורים הנוצרים נזקקים לכוהנים לשם חיי הנצח, והכוהנים ישתמשו במהלך החיים הטמפוראליים בהסדרת האימפריאליים, על מנת שתהא הפעילות הספיריטואלית נבדלת מפגיעות שבבשר"
"ועל כן לא יהא המשרת את האלוהים סבוך בעניינים סקוריאלים, והיפוכו של דבר, לבל יראה הסבוך בעניינים סקוריאלים כשליט בדברים האלוהיים, על מנת שלא יעלה האחד לעומת השני וכל תהא מותאמת במיוחד לתכונות המעשים"
המלך עליון בתחום החילוני אך לא יוכל לשלוט בדברים אלוהיים, כדי שכל אחד יוכל לעשות מה שהוא ראוי לעשות. כל שליט עליון בתחומו ולא כפוף לשני.
