מבוא למדעי המדינה: מרשל – אזרחות ומעמד חברתי

מול שומפטר נציב את המאמר של מרשל – זהו מאמר מפתח, המציע תפיסה שונה של דמוקרטיה. הפרק שקראנו להיום הוא תקציר מתומצת של ספר שמרשל כתב בשם "אזרחות ומעמד חברתי". הוא מציג תזה שונה מאוד לגבי תפיסה של הדמוקרטיה ותפיסה התפתחותית של הדמוקרטיה.

מרשל הוא כלכלן ומדען חברה בריטי הכותב במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה.

החלק הראשון של מרשל: כדי להבין את הדמוקרטיה הוא מציע להסתכל על שלושה סוגים של זכויות:

1. האלמנט של זכויות פרט- זכויות אזרחיות: זכויות הקשורות לחופש הפרט, חופש הדיבור וחופש האמונה- מזכיר מאוד את ג'ון לוק.
2. האלמנט הפוליטי.
3. האלמנט החברתי.

בפסקה הראשונה מרשל נותן לנו את כל הטיעון שהוא יפרוס לנו בספר שלו ובתקציר שקיבלנו לקרוא.

מרשל מציע תיאור של התפתחות הדמוקרטיות, כך הן צמחו. ההתבוננות ההיסטורית של מרשל- ניתוח היסטורי. אך הוא בוחר להדגיש את הדברים הקשורים לתפיסת העולם של מהי דמוקרטיה– תפיסה של זכויות שהולכות ומתרחבות. זכויות אלה מדגישות את התפיסה המוסדית של כיצד דמוקרטיה עובדת- יש לה בתי משפט, מנגנוני רווחה וכו'.

התזה של מרשל: בעל הזכויות הוא הפרט אבל מי שאחראי על הזכויות היא המדינה. כדי שדמוקרטיה תהיה דמוקרטיה היא חייבת להיות מדינת רווחה.

מרשל יגיד שהזכויות הפוליטיות לא יוכלו להתממש אם אין את כרטיס הכניסה לאותה הזירה בה מתמודדות קבוצות שונות על השאלות העומדות לבחירה. מרשל יגיד שכדי שיהיו זכויות פוליטיות אמיתיות צריך לאפשר את החינוך, צריך להבין ולדעת את ההבדל בין האידיאולוגיות השונות. מרשל אומר שיש צורך במערכת חינוך חינם ובמנגנוני רווחה המאפשרים גם לעני להפעיל את שיקוליו לגבי בחירה בדמוקרטיה. הטיעון שלו אומר שאי אפשר לממש זכויות פוליטיות מבלי שיש מנגנונים אחרים בסיסיים. כך ראוי שתהיה הדמוקרטיה.

מרשל נותן התפתחות היסטורית ואומר מה קרה בפועל- באופן הדרגתי זה מה שקרה. אנחנו עושים ניתוח נורמטיבי ואומרים שמבחינתו של מרשל יש צורך בשלושת המרכיבים הנ"ל כדי להיות דמוקרטיה.

יש לנו שתי תפיסות- של שומפטר ומרשל. שומפטר הזיז את הדמוקרטיה מתפיסה של מימוש רצון העם לדיון מוסדי שאומר איך הדמוקרטיה עובדת. יש להם תפיסות שונות בין כלכלה לדמוקרטיה- שומפטר אומר שאין מדינה דמוקרטית בלי תפיסה של שוק חופשי. מרשל, לעומתו, אומר שאין מדינה דמוקרטית בלי התערבות של המדינה. יש כאן תפיסה ימנית ליברלית של אידיאולוגיה. ותפיסה אחרת של מרשל, שלא היה סוציאליסט, אלא ליברל, אבל התפיסה השנייה אומרת שהדמוקרטיה חייבת את המנגנונים של מדינת הרווחה.

אנחנו רואים שתי תפיסות שונות. מה צריך להדגיש כשמדברים על דמוקרטיה? לשומפטר חשוב לתת הגדרה אופרטיבית שאפשר לעבוד איתה ולהשוות בעזרתה, לתת לנו כלים לעבודה ולחקר פוליטיקה. למרשל היה חשוב להציע תפיסה של התפתחות הדמוקרטיה והצעה של ייחוד הדמוקרטיה על ידי התפיסה המרכזית של הזכויות. הם לא מתעמתים זה עם זה ואין צורך לבחור בין שניהם. כל אחד כתב בהקשר אחר, לקהל אחר ומסיבות אחרות. בשיעור הזה הכנו את הזירה כדי להסתכל באשכול הבא על גישות שונות- איך חוקרים פוליטיקה.