הזיקנה בתנ"ך אינה נתפסת רק כהיחלשות הגוף, אלא כשלב של חוכמה, כבוד וברכה. כבר בתורה מופיעה מצווה מפורשת לכבד את הזקנים: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (ויקרא י"ט, ל"ב), המצביעה על הערכה כלפי הניסיון והחוכמה המצטברים עם השנים.
הזקנה נתפסת כברכה מאלוהים. אברהם, יצחק ודוד מתוארים כמי שהגיעו לשיבה טובה: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" (בראשית כ"ד, א'). הביטוי "בא בימים" מרמז לא רק על גיל מופלג, אלא גם על חיים מלאי משמעות.עם זאת, התנ"ך אינו מסתיר את האתגרים שבזקנה. קהלת מבכה את שקיעת הגוף והכוחות: "וְיִרְחֲקוּ שְׁעָרֵי הָרְחוֹב" (קהלת י"ב, ד'), תיאור פיוטי של היחלשות האדם. למרות זאת, התנ"ך מדגיש שהזקנה היא זמן להעברת חוכמה לדורות הבאים. משה רבנו, בגיל 120, ממשיך להנהיג וללמד את העם, ומלמדנו כי הזקנה היא שלב של השראה ולא רק של נסיגה.
פסוקים על זיקנה מהתנ"ך
1. ויקרא י"ט, ל"ב
"מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'."
2. דברים ל"ב, ז'
"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר; שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ."
3. תהילים צ', י'
"יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה."
4. תהילים צ"ב, י"ג-ט"ו
"צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית ה', בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנָנִים יִהְיוּ."
5. משלי ט"ז, ל"א
"עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה, בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא."
6. משלי כ', כ"ט
"תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם, וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה."
7. ישעיהו מ"ו, ד'
"וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט."
8. ישעיהו ס"ה, כ'
"לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד עוּל יָמִים וְזָקֵן, אֲשֶׁר לֹא-יְמַלֵּא אֶת-יָמָיו."
9. איוב י"ב, י"ב
"בִּישִׁישִׁים חָכְמָה, וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה."
10. זכריה ח', ד'
"עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם, וְאִישׁ מִשְּׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים."
ראו גם: פסוקים מהתנ"ך לפי נושאים
