ירושלים בתנ"ך היא הרבה יותר מעיר – היא סמל לקדושה, מלכות, ברית והשראת שכינה. עוד בימי אברהם מופיעה העיר בשם "שלם" במפגש עם מלכיצדק (בראשית י"ד, י"ח), ובהמשך היא הופכת לעיר הבירה של דוד המלך, כפי שנאמר: "וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן, הִיא עִיר דָּוִד" (שמואל ב' ה', ז').
מעבר להיותה מרכז שלטוני, ירושלים היא מוקד רוחני: "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ" (תהילים קל"ב, י"ג). בית המקדש שבה משמש מקום חיבור בין העם לאלוהים, מקום של תפילה וקרבה: "כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים" (ישעיהו נ"ו, ז'). עם זאת, ירושלים אינה חסינה מפני חורבן כאשר הצדק והאמונה נזנחים, כפי שמתאר ירמיהו: "וְהִתְקַדַּשְׁתֶּם מֵעִיר הַזֹּאת" (ירמיהו ז', ז'). ועדיין, ירושלים היא עיר של תקווה – נביאי ישראל מבטיחים את שיקומה ועתידה כמרכז אוניברסלי לשלום וצדק: "וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל-הַגּוֹיִם" (ישעיהו ב', ב'). בכך ירושלים בתנ"ך היא לא רק עיר, אלא רעיון – חזון של קדושה, מוסר ושלום לכל העמים.
פסוקים מהתנ"ך על ירושלים
1. תהילים קכ"ב, ו'
"שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִַם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ."
2. תהילים קל"ז, ה'-ו'
"אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִַם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי."
3. ישעיהו ב', ג'
"כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם."
4. ישעיהו ס"ב, א'
"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד יֵצֵא כַנּוֹגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר."
5. ישעיהו ס"ב, ז'
"וְאַל תִּתְּנוּ דֳּמִי לוֹ, עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ."
6. ישעיהו נ"ב, ט'
"פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם, כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלִָם."
7. זכריה ח', ג'
"כֹּה אָמַר ה': שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם, וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת, וְהַר ה' צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ."
8. זכריה י"ד, י"א
"וְיָשְׁבוּ בָהּ, וְחֵרֶם לֹא יִהְיֶה עוֹד, וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם לָבֶטַח."
9. ירמיהו ג', י"ז
"בָּעֵת הַהִיא, יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא ה', וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָּל הַגּוֹיִם, לְשֵׁם ה' לִירוּשָׁלִָם."
10. ירמיהו ל"א, ל"ט
"וְנִבְנְתָה הָעִיר לַה' מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד שַׁעַר הַפִּנָּה."
11. נחמיה ב', י"ז
"וָאֹמַר אֲלֵיהֶם: אַתֶּם רֹאִים הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בָּהּ, אֲשֶׁר יְרוּשָׁלִַם חֲרֵבָה וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ, לְכוּ וְנִבְנֶה אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם, וְלֹא נִהְיֶה עוֹד חֶרְפָּה."
12. תהילים קמ"ז, ב'
"בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה', נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס."
13. תהילים מ"ח, ג'
"יָפֶה נוֹף, מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ, הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב."
14. ישעיהו נ"א, ג'
"כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָּתָהּ כְּגַן ה', שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה."
15. ישעיהו ס', י"ט
"לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ, וְהָיָה לָּךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם, וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ."