האלה איריס גילמה את הקשת במיתולוגיה של יוון העתיקה. רוב יצירות האמנות מתארות אותה בצורת קשת יפה, או כעלמה מקסימה בשלל צבעים. היא ענדה כנפיים על כתפיה ולרוב נשאה קנקן ביד אחת. שמה שילב את המילים היווניות "שליח" ו"קשת" כדי לסמן את תפקידה הכפול. כמה דיווחים מתארים אותה כאחת מעוזרות האלה הרה. חלק גדול מהאסוציאציות הכרוכות בדמותה של איריס הן של תקשורת וקשר.
היוונים הקדמונים ראו באיריס את מקבילה הנשית של הרמס, שליח האלים, וכך גם היא שימשה כשליחת הר האולימפוס למשימות מיוחדות. איריס הייתה משתמשת לעתים קרובות בכד שלה כדי להגיש צוף לאלים ולאלות בהר האולימפוס. כאשר אלהות יווניות עתיקות אלה היו צריכות לשלוח מסרים לאלים אחרים או לבני אדם, הם היו מבקשים לפעמים מאיריס לשדר את דבריהם בשל יכולתה לנוע במהירות לכל מקום. איריס הייתה משתמשת בכד שלה כדי להוציא מים מהאוקיינוס ולשאת אותם לעננים. כמה אגדות גם גורסות שהיא השתמשה בכד שלה כדי לאסוף מים מנהר הסטיקס, הנהר המפריד בין עולם בני האדם לעולם התחתון של האדס. יוונים רבים ראו באיריס קשר חשוב בין בני תמותה לתחום האלים.
רוב המקורות מתארים את איריס כבתם של נימפת הענן אוקינאד אלקטרה ותאומס, אל זוטר המזוהה לעתים עם הים. היא הייתה אחת הנכדות של הטיטאן אוקיאנוס. הקשת שלה הופיעה לעתים קרובות בשמיים מעל גופי מים. חלק מהסיפורים על חייה הבוגרים מתארים אותה כרווקה ובעיקר כשליחת האלים האולימפיים. בדיווחים אחרים היא התאהבה בזפירוס (או זפיר), אל הרוח המערבית. נולד להם בן בשם פוטוס, שגלם את התשוקה.
יוונים קדומים רבים ראו את איריס אחת האלות היפות ביותר. היוונים הקדמונים תיארו אותה כ"רגליים מהירות", והציעו שהיא תוכל להגיב במהירות לבקשות.
ראו גם: רשימת האלים במיתולוגיה היוונית
