תנועות הרצף של 18 הקטות

מאמינים כי בעבר היו קיימות שלושים קטות בשורי-טה וטומרי-טה, אך רק שמונה-עשרה נשתמרו בקרטה-דו מאטסוביאשי-ריו; שישה-עשר עברו בירושה מצ'וקי מוטובו, צ'וטוקו קיאן ואנקיצ'י ארקקי, ושתיים (פוקיוגטה I ו-II) התווספו מאוחר יותר.

תלמידים יורשו להציג מועמדות לדרגת חגורה שחורה לאחר אימון אדוק בצורות אלו למשך בערך שלוש שנים:

1. פוקיוגטה I (fukyugata I)         10. ניהנצ'י סנדאן (naihanchi sandan )

2. פוקיוגטה II (fukyugata II)      11. אננקו (ananku)

3. פינן שודן (pinan shodan)         12. וואנקן (wankan)

4. פינן נידן (pinan nidan)             13. רוהיי (rohai)

5. פינן סנדן (pinan sandan)          14.וואנשו (wanshu)

6. פינן יונדן (pinan yondan)         15. פאסי (passi)

7. פינן גודן (pinan godan)            16. גוג'ושיהו (gojoshiho)

8. ניהנצ'י שודן (nihanchi shodan) 17. צ'ינטו (chinto)

9. ניהנצ'י נידן (nihanchi nidan)     18. קוסנקו (kusanku)

פוקיוגטה I, II

שתי קטות הפוקיוגטה שבשימוש נפוץ כיום חוברו בידי שושין נגמין, ממציא הקרטה-דו מאטסוביאשי-ריו, וצ'וג'ון מיאגי, ממציא הקרטה גוג'ו-ריו (Goho-ryu), בשל העובדה שהקטות של אסכולות השורי והנאהא היו קשות מידי בעבור מתחילים. ב1940 שתיים מהקומפוזיציות אושרו כקטות הבסיסיות הרשמיות על ידי הועדה המיוחדת של קרטה-דו אוקינאווי שאורגנה וזומנה בידי ג'ן היאקאווה (Gen Hayakawa), מושל רשות המשטרה האוקינאווית.

פינן IV (שודן-גודן)

פינן שודן עד גודן חוברו ב1907 בידי אנקו איטוסו (Anku Itosu) שנולד ב1830. הן יועדו במקור לתלמידי תיכון. שם קטה זו צריך להיות מבוטא כפינן ולא היאן (heian) כפי שעושים לעיתים קרובות באי הראשי של יפן.

ניהנצ'י IIII (שודן-סנדן)

באשר לקטות של ניהנצ'י (שודן עד סנדן) המחבר עדיין אינו ידוע, אך עם זאת קטות אלו היו מוכרות לאסכולות שורי וטומרי אפילו לפני שהומצאה הקטה של פינן.

הייחוד החשוב והמשמעותי ביותר של ניהנצ'י שוכן לא בפיתוח מיומנויות לחימה של התקפה והגנה, אלא באימון החלקים התחתונים של הגוף כגון המותניים והרגליים דרך תנועות צידיות איטיות ויציבות עם כוח מקסימלי, וגם בבניית אותם שרירים ההכרחיים לאימוני קרטה.

התנוחה בעבור ניהנצ'י דומה מאוד לתנוחת הישיבה בעבור זן (Zen) – משיכת המותניים לאחור וישיבה זקופה עם הכתפיים כלפי מטה והסנטר מתוח, ועם הכוח מרוכז על אזור הבטן.

קטה זו נקראת פעמים רבות קיבדאצ'י (kibadachi) או טקי (Tekki), שמשמעה "ישיבת רכיבה על סוס" באי הראשי של יפן. אולם דבר מלבד המונח ניהנצ'י היה מסורתי בקרב אנשי-קרטה באוקינאווה.

אננקו

מחברה של קטה קצרה זו אינו ידוע, וההיסטוריה שלה קצרה בהשוואה. אננקו מבדיל את עצמו מאשר הקטות בידי מיומנויות התקפיות והגנתיות עם עמידת רגל קדמית מכופפת.

וואנקן

מחברה של קטה זו אינו ידוע, אולם יש לה היסטוריה ארוכה. הקטה הנוכחית של וואנקן עברה בירושה לאנשי-קרטה בסביבות הכפר טומרי. הקטה מאופיינת בידי רצף אחיד של טכניקות של הגנה והתקפה הנראות אלגנטיות ורבות-כוח.

רוהיי

למרות שמחברה של קטה זו אינו ידוע, יש לה היסטוריה ארוכה. הקטה הנוכחית של רוהיי עברה בירושה לאנשי-קרטה בסביבות הכפר טומרי. הטכניקה האופיינית ביותר של קטה זו היא עמידה של רגל-אחד עומדת כאשר הרגל השנייה נמשכת בכדי לשלח בעיטה ובכדי להזיז את הגוף מפני מתקפה.

וואנשו

אומרים כי קטה זו הובאה אל אוקינאווה ב1683 בידי שליח סיני בשם וואנשו, ואז השתנתה והתפתחה מאוחר יותר בידי אנשי-קרטה בסביבות הכפר טומרי. הקטה נקראה על שם השליח.

קאקושי-זוקי (kakushi-zuki) (מכת אגרוף נסתר) היא הטכניקה המשמעותית ביותר שאומצה בוואנשו.

פאסי

מחברה של קטה חסרת תאריך זו אינו ידוע, אולם אנשי-קרטה באזור כפר טומרי ממשיכים להוקיר אותה. שוטו-וואזה (טכניקת יד-סכין) ותנועות מהירות מבדילות קטה זו מאחרות.

זו הייתה קטה אהובה על סנסיי קיאן.

גוג'ושיהו

הקטה האנונימית נקראת גוג'ושיהו, שמילולית אומר 54 צעדים, ואומרים על תנועותיה שהן מזכירות את תנועותיו של אדם שיכור.

נוקיטה-זוקי (nukite-zuki) (דחיפת יד-חנית), אחת מטכניקות היד הפתוחה, מבדילה קטה זו מאחרות.

צ'ינטו

צ'ינטו, גם היא אחת מהקטות האנונימיות, מאופיינת בידי תנועות דינמיות המשתמשות בטכניקות בעיטה כולל הבעיטה המעופפת וטכניקות יחידתיות של התקפה והגנה. הקטה מבוצעת בפשטות על קו ישר.

גם זו הייתה אחת הקטות האהובות על קיאן וארקקי.

קוסנקו

קטה זו אומצה ופותחה בידי אנשי-קרטה אוקינאווים לאחר שהובאה אל אוקינאווה ב1761 בידי איש-קרטה סיני בשם קוסנקו. קוסנקו, שלעיתים מבטאים את שמה קוסוקון (kosokun) באי הראשי של יפן, היא הקטה המרהיבה והמתקדמת ביותר בכל הקרטה מאטסוביאשי-ריו. מרבית הטכניקות המתקדמות של הגנה והתקפה בקוסנקו, הקטה הארוכה והקשה ביותר, מצריכים אימון שקדני של יותר מעשור בכדי להגיע לשליטה מלאה בהן.

זו הייתה הקטה האהובה ביותר על קיאן, שלמד אותה מאיש-הקרטה יארה (Yara).

מהות הקראטה-דו האוקינאווי

היסטוריה קצרה של קראטה-דו

אומנות הטה

שורי-טה ונאהא-טה

פופולריזציה של קראטה

התמודדות הקומיטה

השפעות שיטת הטורנירים

המלצות ללמידה

II:

מרשם לבריאות

תובנות של אראקקי

השראה מקיאן

התפתחות קומיטה תחת מוטובו

III: מחשבות על מומחיות בקראטה-דו

כללים ברכישת השליטה

הכללים של קראטה-דו מטסוביאשי- ריו

גישות לשימור באימוני קראטה

האתיקה של הדוג'ו

עצות לאימון

IV: פירוש הקטה של קראטה-דו מטסוביאשי-ריו

תנועות בסיסיות

קמאקטה (עמידת היכון)

טאצ'יקטה (עמידות)

סמקטה (טכניקות תקיפה)

אוקקטה (טכניקות חסימה)

קריקטה (טכניקות בעיטה)

תנועות ביניים

V: תנועות רצף של 18 הקטות

VI: על קומיטה (לחימה)

VII: קובוג'וטסו (אומנות כלי נשק עתיקים)

אריסטו על הדבר הכי טוב שיש

מה מניע את הפעולות שלנו, למה אנחנו שואפים לדברים טובים ומהו הטוב הגבוה ביותר שאליו ניתן לשאוף. אריסטו על מה שחשוב בחיים

עוד דברים מעניינים: