בעיות בפילוסופיה של המוסר: קריטון מאת אפלטון

בעיות בפילוסופיה של המוסר: קריטון מאת אפלטון

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

קריאה בשיחה "קריטון" מאת אפלטון (מתוך הקורס בעיות בפילוסופיה של המוסר) 

סוקרטס- אישיותו, חייו ומותו:

סוקרטס, חי בתקופת יוון הקלאסית- 470 לפסה"נ, היה הפילוסוף הראשון שעסק במוסר.

סוקרטס לא השאיר אחריו אף מילה כתובה, ומשנתו מובאת על ידי תלמידו- אפלטון.

המבוא:

מסופר שסוקרטס נהג להסתובב בעירו ולהציג שאלות מוסריות לבני העיר. בכך אסף לעצמו קהל מעריצים צעירים, אשר נחשפו לשאלות מוסריות הנוגעות לשלטון ולחברה, אך גם עורר את חמתם של נכבדי הקהילה.

סוקרטס נכלא באשמת אי כיבוד האלים והשחטת הנוער, אך התייחס בבוז להאשמות. גזרו היה גזר דין מוות.

בטרם הוצאתו להורג, ביקר אצלו ידידו קריטון והציע לו לסייע לו בבריחה.

סוקרטס, אשר האמין בציות לחוק, סירב להצעה על מנת שלא להפר את החוק, והוצא להורג.

הדיאלוג עם קריטון מובא מפי אפלטון, ונחלק ל-3 חלקים, נוסף על המבוא שפורט עד כה:

1. כיצד להחליט איך לנהוג:

א.      יש להחליט על פי הדעה הנכונה- דעה הנסמכת על התבונה ושיקולים של טעם. בכך מדגיש סוקרטס את הפן האינטלקטואלי במוסר, בניגוד לפן הרגשי אותו הוא דוחה.

ב.      עריכת שיקול הדעת חייבת להתבסס על עקרונותיו של האדם.

ג.       דעת הקהל אינה יכולה להכריע במוסריות.

* ההנעה המוסרית על פי סוקרטס- בעצם הידיעה מהי הפעולה המוסרית כבר יש מניע.  על פי סוקרטס, החיים הטובים הם החיים המוסריים.

2. אסור לעשות עוול:

מתוך עקרון האיסור על גרימת עוול, גוזר סוקרטס עקרון לפיו אין להשיב בעוול על עוול:

עונש צודק גורם לסבל, אך אינו גורם לעוול, ולכן הוא מועיל לנענש. נקמה על עונש היא עשיית עוול, והשאלה היא האם הבריחה תגרום עוול למדינה המענישה את סוקרטס?

3. חובת הציות לחוק:

נימוק נוסף שמעלה סוקרטס הוא חובת כיבוד ההסכמים. לדידו של סוקרטס, בריחה מן הכלא תהא בחזקת הפרת ההסכם שלו עם המדינה בנוגע לציות לחוקי המדינה.

על מנת לשכנע, סוקרטס מנהל דיאלוג דמיוני עם חוקי העיר, בו הוא מביא 3 טיעונים מרכזיים:

א.      הפרת החוק פוגעת בסדר הציבורי. יחיד המפר חוק עשוי לגרור אחריו אחרים ולהביא לחורבן המדינה.

ב.      הפרת חוק היא בגדר הפרת הסכם שבשתיקה- בין האזרח לחוקים ולמדינה- כל עוד לא ניסה האזרח לשנות את החוקים או להגר למדינה אחרת, הרי הוא מקבל עליו את חוקי המדינה.

ג.       הציות לחוק הוא ביטוי לאסירות התודה למדינה ומוסדותיה.

עקרונות מוסריים ונימוקים עובדתיים:

להלן מיון העקרונות המובאים בדיאלוג קריטון. העקרונות נחלקים לכאלה הנתמכים על ידי המוסר, וכאלה הנתמכים על ידי עובדות:

הערה על בושה ואשמה:

לפי אחת הפרשנויות, קריטון לא ביקש מסוקרטס לשנות דעתו ולהסכים לבריחה, אלא רק רצה שאנשים ידעו כי סוקרטס סירב לברוח.

מניעו של קריטון להציע את הבריחה הוא הבושה- לא רצה שיגידו עליו שלא ניסה לסייע לחברו.

מניעו של סוקרטס לסרב הוא האשמה שיחוש במידה ויפר צו מוסרי בו הוא מאמין.

אנתרופולוגים מבחינים בין תרבות אשמה לתרבות בושה, וכן ניתן לדבר על מוסר שמרכזו עומדת הבושה, או האשמה.