urinary tract infection uti antibiotic levaquin
פסיכולוגיה " /> " />

סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: זיכרון

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים

מהו הזיכרון?

זיכרון הוא תהליך של קידוד מידע, ארגונו ואחסונו במאגר מתאים, בדרך המאפשרת את שליפתו מאוחר יותר בתוך המאגר.

קידוד – תהליכים המשפיעים על האופן שבו מידע נכנס לתוך המאגר כגון: שינון של מילים, כוונת הזוכר בזמן הלמידה וכדומה.

הזיכרון בנוי מתת מערכות המעבדות סוגים שונים של מידע:

  1. זיכרון אפיזודי (ידע אישי) – קשור באפיזודות שאנו מעורבים בהם בזמן ובמקום מסוימים. למידע האפיזודי מרכיב אישי, שכן הוא שייך אך ורק לנו ולחוויות שחווינו בזמן ובמקום מסוימים.  כגון: אנו זוכרים את החומר למבחן שלמדנו לקראתו, רשימת קניות למכולת, דרך לעבודה.
  2. סמנטי/גנרי (כללי) – ידע כללי כגון פריז היא בירת צרפת. מידע זה אינו אישי והוא משותף לכל אדם. השוני בין האנשים הוא בכמויות מידע שונות.
  3. פרוצדוראלי (מיומנויות) – כגון קריאה וכתיבה, רכיבה וכדומה. סוד מידע זה כולל תהליכי פעולה או תהליכי תפיסה (קריאה), אין בו אלמנט אישי, הוא שונה מהסמנטי בכך שלא ניתן ללמוד אותו באופן מילולי אלא יש צורך בהתנסויות רבות עד שהמיומנות נרכשת.
  4. וזיכרון לטווח קצר – סוגי הזיכרונות האחרים הם ארוכי טווח ואילו הזיכרון לטווח קצר נשמר לכמה שניות ואם לא נבצע תהליכי עיבוד נוספים יעלם הזיכרון מזיכרוננו.

אמנזיה –  לחולה אין יכולת ללמוד מידע חדש (כנראה אפיזודי)

נמוניסט – העדר יכולת לשכוח. לשכחה תפקיד חשוב בסינון מידע פחות רלוונטי מתוך מאגרי המידע הקיימים.

גישות לחקר הזיכרון:

  1. הגישה הפסיכואנליטית – מבחינה בין סוגי זיכרון המשקפים את ההבדל בין מידע הפעיל ברגע מסוים (הזיכרון המודע) בין מידע נגיש, אשר ברגע נתון אינו פעיל אך ניתן לשליפה (קדם מודע) ובין מידע קיים אך לא נגיש (הלא מודע)  שזהו מידע שנחשפנו אליו אך אינו ניתן לשליפה וכולל בד”כ תכנים מעוררי חרדה. פרויד טען כי מידע אינו אובד בזיכרון אך ישנם מנגנוני הדחקה הגורמים לשכחה סלקטיבית. מנסה לאתר את תפקידם של אזורים שלמים במוח.
  2. הגישה הביולוגית – דנה במנגנונים הביולוגיים האחראים על תהליך הלמידה, החל ברמה הגנטית, דרך רמת הנוירון והפעילות החשמלית בו וכלה בשינויים כליים יותר המתרחשים במוח בכללותו. הגישה הביולוגית חוקרת יחידות קטנות במוח. כיום ידוע שרישום הזיכרון נעשה באחת מ-2 דרכים: ראשונה – פעילות חשמלית לפרקי זמן קצרים האופיינית למערכת העצבים. שנייה – שינויים כימיים המתרחשים בסינפסות שבין הנוירונים במוח.
  3. הגישה הקוגניטיבית – מבנה הזיכרון והתהליכים המעורבים בו. מושתתת על שיטות מחקר ברורות. מטרתה לתאר את מאגרי הזיכרון השונים, את היחסים בינהם ואת האופן שבו מידע מעובד, נשמר ונשלף מתוכם.

ההבדל בין הגישה הביולוגית והקוגניטיבית: הביולוגית מבחינה בין צורות קידוד שונות של מידע (קידוד לטווח קצר (חשמלי) קידוד לטווח ארוך (ביולוגי). הגישה הקוגניטיבית עוסקת בהשפעה של הזיכרון על ההתנהגות. מעוניינת בהבנה פונקציונאלית של הזיכרון ואינה תלויה בהכרח במדיום שבו מתרחשים התהליכים ברמת המוח.

סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: מדידת משתנים מתווכחים, מודלים קוגניטיביים והמחקר הקוגניטיבי

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים

מדידת משתנים מתווכים

קיימות שתי גישות לאי נגישותם של תהליכים פנימיים: גישת הקופסה השחורה – מנסה להבין את התוכן של התהליכים הפנימיים ע”ס היחס בין הגירויים והמידע שהאדם קולט לבין ההתנהגות שהוא מייצר. גישת עקבות התהליך – מנסה לעמוד על אופיים של תהליכים פנימיים בעזרת תוצרי לוואי המלווים את התרחשות התהליך הקוגניטיבי, כגון זמן תגובה של תהליכים אלה. דפוס זמן התגובה של נבדקים במטלת ההחלטה הלקסיקלית שבה הודגמה גישת עקבות התהליך מלמד אותנו על חשיבותו של ההקשר בתהליכי זיהוי מילים.

התפתחותם של מודלים קוגניטיביים

גישת המודלים הליניאריים – מודלים ליניאריים מתארים משפחה של מודלים שבהם מידע מעובד  בצורה סדירה (שלב אחר שלב), שבה בכל שלב מתבצעות פעולות המשנות את המידע, עד שבסוף סדרת הפעולות מתקבל המידע הקוגניטיבי הרצוי. רק עם תום הביצועים בשלב אחד יכול המידע לעבור לשלב מתקדם ממנו. במודלים אלו אפשר להמחיש כל תיאוריה בעזרת איורים של קופסאות וחיצים שבהם הקופסאות מייצגות מבנים שכליים ואילו החיצים מייצגים תהליכי עיבוד מידע. דוגמאות למודלים לינאריים: המודל הלינארי של הזיכרון, המודל הדו-נתיבי להגיית המילים.

ביקורת: טענה אחת, המודלים הליניאריים מניחים הנחות נאיביות שקשה לקבלן הן לוגית והן אמפירית. מודלים ליניאריים מתבססים רק על עיבודים מלמטה-למעלה ואילו יש הוכחות של הגשטאלט כגון תופעת פי ואפקט העליונות שמוכיחות כי תהליכים מלמעלה-למטה משפיעים על עיבוד המידע. טענה שנייה, מודלים אלו אינם מאפיינים די הצורך את התהליכים המתרחשים בתוך המבנים השכלים (הקופסאות).

גישת המודלים הלא-לינאריים – מודלים אלו אינם מתארים את תהליכי עיבוד המידע כרצף סדור של פעולות. המודלים מאפשרים עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה. דוגמה למודל לא ליניארי הוא מודלים של רשתות נוירולוגיות, המודל מושתת על יחידות במערכת העצבים הדומות לנוירונים.

המחקר הקוגניטיבי

נערכו כמה ניסיונות להסביר את משמעותה של התיאוריה הקוגניטיבית: עפ”י ההסבר הראשון התיאוריה הקוגניטיבית הנה מטאפורה שנועדה לתאר נתונים בצורה פשוטה באופן היכול להוביל לניבויים חדשים. על פי ההסבר השני, קיימת מציאות מוחית אמיתית. מחקר עם פציינטים פגועי מוח יכול לאושש קיומן של מערכות נוירו-אנטומיות, התואמות למבנים שכליים שהוצעו כקיימים בעקבות מחקר קוגניטיבי.

הפסיכולוגיה הקוגניטיבית הקלאסית, הרואה בתיאוריות מטאפורה בלבד, והניורופסיכולוגיה השואפת ללמוד על המוח, משלימות זו את זו.

סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: התפתחות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים

התפתחות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית

פרדיגמות בחקר המדע – בכל תחום מדעי מתווסף ידע חדש המצריך חילוף פרדיגמה (מסגרות תיאורטיות שמהן נגזרות השאלות המחקריות). שלוש פרדיגמות עיקריות בתולדות הפסיכולוגיה:

  1. סטרוקטורליזם/פונקציונליזם – מדע הפסיכולוגיה התמקד בראשיתו בחקר התהליכים השכליים, במסגרת הסטרוקטורליזם והפונקציונליזם, שיטות המחקר היו סובייקטיביות.  שתי הגישות חקרו את חקר התהליכים המנטאליים ואת אופי החוויה המודעת, שתיהן יצאו מאותה מסגרת תיאורטית המניחה כי אפשר עקרונית לחקור חוויות פרטיות של תחושה ומודעות. הגישות נחלקו בניהן בנושא האופן שבו יש לחקור אירועים אלו. עפ”י הגישה הסטרוקטורליסטית מטרת המחקר להבין מהם המרכיבים הבסיסיים של האירועים המנטאליים. מייסד הגישה וילהלם וונדט טען כי אפשר לחלק את החוויות המנטאליות לשלושה מרכיבים בסיסיים: תחושות, דימויים ורגשות. וונדט טען כי ניתוח מרכיבים אלה וחלוקת ליסודות בסיסיים יותר (תהליך הנקרא אינטרוספקציה אנליטית) יאפשרו את גילוי לוח היסודות המנטאליים בדומה ללוח הטבלה המחזורית וגילוי יסודות אלו יאפשר להבין את האינטראקציה בין הגוף לנפש. וונדט האמין כי הדרך היא דיווחי מילוליים של הנבדקים על תחושת השרירים שלהם, מה הם רואים ושומעים. עפ”י הגישה הפונקציונליסטית מטרת המחקר להבין כיצד תורמים האירועים המנטאליים להתנהגות. הם סברו כי אין לחלק את החוויה המודעת לתתי-מרכיביה. לפיך השאלה היא: למה משמשת המודעות וכיצד היא תומכת בהתנהגות.

  1. ביהביוריזם – טענתה המרכזית של הגישה הביהיביוריסטית הייתה שאי אפשר כלל לערוך מחקר מדעי אודות תהליכים מנטאליים שכן הם מבוססים על תהליכים חבויים שאינם ניתנים לצפייה חיצונית ולפיכך תיאור התהליכים אינו תיאור אובייקטיבי, התהליכים אינם ניתנים למדידה ואי אפשר למקמם או להסבירם. שני נבדקים שונים יכולים לחוות אותו אירוע באופן שונה. טענתו של ווטסון: בהינתן שאנחנו מעוניינים שהפסיכולוגיה תהיה מדע, ובהינתן שהמדע עוסק רק במאורעות שאפשר לצפות בהם, על הפסיכולוגיה להתעסק רק במאורעות שאפשר לצפות בהם. ווטסון הציע לבחון התנהגויות גלויות ע”י רישום תנועות, רישום חשמלי של המוח, מיתרי הקול וכדומה. ווטסון התנגד לשימוש במאורעות חבויים כדי לקבל אינפורמציה על התנהגות האדם אך לא שלל את אפשרות השימוש במאורעות חבויים כמשתנים בתוך תיאוריה פסיכולוגית (לדוגמה חש עייף = חסך שינה). גישה זו העלתה על נס את האובייקטיביות בחקר ההתנהגות. לשם כך התמקדה הגישה במשתנים נצפים בלבד, ובגרסתה הרדיקלית ביותר (סקינר) שללה כל אזכור של משתנים מתווכים כלומר שימוש במאורעות חבויים כמשתנים בתוך תיאוריה פסיכולוגית. ההתמקדות במשתנים נצפים נערכה בניסיון לאפיין כללי התנהגות פשוטים ככל האפשר. בנוסף, ההתמקדות נעשתה בשם האידיאולוגיה של האובייקטיביות, בתוך רצון ליצור מחקר שאפשר לשחזרו בכל עת ובכל מקום.              ביקורת: מספר לא מבוטל של ביקורות הופנו נגד הגישה הביהביוריסטית. לעיתים קרובות משתנים מתווכים יכולים לפשט תיאוריה. משתנים אלו מוסיפים נופך הכרחי של מציאת סדר ושיטתיות בדרכי העולם (ניל מילר). ממצאי הניסוי שבה נוצרה מפה קוגניטיבית בחולדות מעבדה, בלא כל משטר של חיזוקים, מצביע על חשיבותם של תהליכים קוגניטיביים מעבר למשתנים נצפים (טולמן). עם התפתחות הטכנולוגיה, בעקבות מלחמת העולם השנייה, התעוררו שאלות חדשות דוגמת התנהגותו הבלתי צפויה של מפעיל הראדר וההתנהגות במצבים של עומס מידע שטייסים נחשפו אליהם. גם פתרון בעיות אלו הביא לשלילת הגישה הביהביוריסטית, שעסקה במשתנים נצפים בלבד.אפיונו של חומסקי את תהליכי העומק בהפקת שפה ובהבנתה היוו אבן דרך בדחיית הביהביוריזם. בעקבות חומסקי התברר כי עיקר תהליכי התחביר מתרחשים ברמה שאינה גלויה לעין. לפיכך, כל תיאוריה המסבירה למידת שפה בכלים ביהביוריסטיים המתמקדים אך ורק בתצפיות גלויות לעין נדונה לכישלון. השפעות אירופאיות תרמו אף הן לקריסת הביהביוריזם. גישת הגשטאלט הדגישה את יתרון השלם על סכום חלקיו. דגש זה דוחה כל ניסיון לבנות תיאוריה, כתיאוריה הביהביוריסטית, הטוענת כי אפשר לאפיין את ההתנהגות ע”י פירוקה לחלקים קטנים יותר, שהם תוצאה של מערכת חיזוקים. סך כל הביקורת הוביל למסקנה, שלפיה אין בידי הגישה הביהביוריסטית לספק הסבר ממלא על התנהגות האדם. מסקנה זו הובילה לחילוף פרדיגמה ולאימוץ הגישה הקוגניטיבית.
  2. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית –  עם התגבשות הגישה הקוגניטיבית חלו שינויים בחקר המדעי של התהליכים השכליים. הגישה הקוגניטיבית התמקדה במטלות, דוגמת מטלת ההצללה הדיכוטית ומטלת ההיזכרות החופשית. ההתמקדות במטלות אפשרה לחוקרים לשחזר אותם ממצאים במעבדות שונות וע”י חוקרים שונים ונבדקים שונים. האפשרות לשחזר ממצאים העניקה לגישה הקוגניטיבית ממד של אובייקטיביות שהיה חסר לגישות הפסיכולוגיות שקדמו לביהביוריזם. אפשר ללמוד ממטלות על תהליכים שכליים אם מקפידים להשתמש באופרציות מתכנסות כדי שהמסקנות לא יתבססו על הביצועים במטלה מסוימת בלבד. הגישה הקוגניטיבית התמקדה ביצירת תיאוריות, על מנת לספק הסברים פשוטים ככל האפשר למגוון רחב ביותר של תצפיות. בניית התיאוריה אפשרה לחוקרים ליצור ניבויים חדשים שנבעו מהתיאוריות, ניבויים שאפשרו אישוש או הפרכה של התיאוריות עצמן. שינוי נוסף שחל בגישה הקוגניטיבית היה התחדשות השימוש במשתנים מתווכים. לשינוי זה שני פנים, בניגוד לגישה הביהביוריסטית (שעסקה בצרכים בסיסיים), העמידה הפסיכולוגיה הקוגניטיבית במוקד העניין משתנים מתווכים הקשורים בתהליכים מנטאליים. שנית, מעמדם של המשתנים המתווכים השתנה וכך נוצר דור חדש של משתנים מתווכים דוגמת הייצוג המנטאלי והאקטיבציה שכל מטרתם להסביר תהליכים אודות הדור הראשון של המשתנים המתווכים. הדיסוציאציה הכפולה היא דפוס ממצאים המאפשר לחוקר להסיק כי מבנים שכליים מסוימים הם נפרדים ובלתי תלויים זה בזה. דוגמאות מחקר הקשב והזיכרון ממחישות את השימוש במטלות, את תרומתן של תיאוריות קוגניטיביות ואת היווצרותם של משתנים מתווכים מדור שני שהוצעו כדי להסביר משתנים מתווכים מהדור הראשון וכן את השימוש בדיסוציאציה כפולה.

פסיכולוגיה קוגניטיבית – סיכומים

מהי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ?

הפסיכולוגיה הקוגניטיבית עוסקת בחקר תהליכי חשיבה. אורליך נייסר: “פסיכולוגיה קוגניטיבית נוגעת בכל התהליכים שבאמצעותם קלט חושי מתורגם, מקודד, מעובד, מאוחסן, משוחזר ונעשה שימוש בו”.  הגדרה זו רואה באדם מערכת של עיבוד מידע ואת דרכיה ופעולותיה של המערכת הזו מבקשת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית להבין. בהגדרתו של נייסר הוא מתייחס לתהליכים קוגניטיביים כגון חשיבה, תפיסה, הפניית קשב, זיכרון ועוד. מקצת התהליכים מודעים לנו ורובם המכריע אינו מודע לנו כלל. רעיון נוסף בהגדרתו הוא העובדה כי המידע הנקלט במערכת החושית מתורגם לייצוג שכלי שמערכת העצבים מסוגלת לעבד, לאחסן ולשנות בצורות שונות.

יכולתו לדמות חפץ במוחנו ולהטות אותו נקראת רוטציה מנטאלית, זהו תהליך קוגניטיבי שמתאפשר משום שלאחר התבוננות בחפץ הוא תורגם לייצוג שכלי אשר לאחר תהליך עיבוד אוחסן במערכת העצבים המרכזית ומשם ניתן היה לשלוף אותו ולבצע עליו את תהליך הרוטציה.

כאן תמצאו אסופת סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית המחולקים על פי נושאים שונים על פי הרצף המקובל של הקורס. עמודי הסיכומים השונים מקושרים בניהם בנושאי מפתח והפניות להגדרות של מושגים שונים על מנת לאפשר למידה אפקטיבית. הסיכומים כאן הם חלק ממאגר הסיכומים בנושאי פסיכולוגיה באתר כחלק מתחום לימודי פסיכולוגיה.

אנחנו עובדים קשה בשביל לעזור לכם בלימודים, אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית

 התפתחות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית

מדידת משתנים מתווכחים, מודלים קוגניטיביים והמחקר הקוגניטיבי

זיכרון

מטלות זכירה

 המודל הרב שלבי של הזיכרון

מודל המאגר הבודד לעומת המודל הדו-שלבי של הזיכרון

קוד אקוסטי של מידע

מטלת בראון פיטרסון

אפקט אורך המילה

עקומת המיקום הסדרתי

דיסוציאציה כפולה בין פריטים קדם אחרונים לפריטים אחרונים

 אפקט אחרונות בקרב בעלי חיים

הוכחות נוירופיסיולוגיות התומכות במודל הדו-שלבי לזיכרון

זיכרון עבודה –  חלוקת הזיכרון לטווח קצר לתת מאגרים נוספים

חלוקת הזיכרון לטווח ארוך לתת מאגרים: תהליכי (פרוצדורלי) ומוצהר (דקלרטיבי)

החלוקה לזיכרון סמנטי ואפיזודי

מבנה הזיכרון הסמנטי – מודל קולינס וקווליאן

מבנה הזיכרון הסמנטי – מודל מערך התכונות של סמית

מודל התפשטות האקטיבציה של קולינס ולופטוס

מטה זיכרון

חישה תפיסה וקוגניציה

גישות להבנת תהליכי תפיסה וחקירתם

פסיכופיזיקה

חוקי הפסיכופיזיקה

תיאורית גילוי האותות

תפיסה חזותית –  גוון ובהירות

התפיסה כתהליך עיבוד מידע

מנגנוני קשב ותפיסה

מודלים של קשב

גישת הסלקציה לקשב

גישת הסלקציה המאוחרת לקשב

המודל המוחלש לקשב

הגישה התהליכית לקשב

מודל הזרקור הקשבי

 תיאורית אינטגרציית התכונות

תיאורית הקשב כתלויי אובייקט

תפיסת צורה על פי גישת הגשטלט

מודל ההתאמה לתבנית בזיהוי צורה

הגישה האנליטית לזיהוי צורה

מודל פנדמוניום לזיהוי צורה

תהליכי מטה-מעלה ומעלה-מטה בתפיסת צורה

גישת הבנייה לתפיסת צורה

גיאונטריקה- שפת הצורה

המודל של מר לתפיסה חזותית

התערבות בתהליכי מעלה\מטה

רמזי מרחק חד עיניים

רמזי מרחק דו עיניים

תפיסת הכיוון במרחב

קביעות תפיסתית

קביעות הגודל

קביעות הצורה

קביעות הבהירות והצבע

קביעות הצבע

קביעות של יחסים בין אובייקטים

אילוזית פונזו

אילוזית החדר של איימס

אילוזיית הירח

האילוזיה האופקית-אנכית

תפיסת תנועה

אילוזיות של תנועה

התפתחות התפיסה

הסתגלות תפסיתית

למידה תפיסתית

השפעת מערך תפיסתי, מוטיבציה והבדלים אישיים על התפיסה

מושגים בפסיכולוגיה חברתית

פסיכולוגיה חברתית היא תחום מחקר בפכיסולוגיה העוסק בהתנהגות, מחשבות ורגשות של בני אדם בהקשר מצבים חברתיים שונים. הנחת היסוד של הפסיכולוגיה החברתית היא כי “אף אדם אינו אי” וכי אנו כולנו מתפקדים מבחינה פסיכולוגית מתוך מפגש ואינטראקציה עם הסביבה החברתית והתרבותית שלנו. כמעט כל היבט בחיי הפסיכולוגיה שלנו מושפע מגורמים אנושיים סביבתיים, ומטרתה של הפסיכולוגיה החברתית היא לבחון את הדינמיקה הזו. כך למשל שואל הפסיכולוגיה החברתית כיצד משפיעים בני אדם זה על זה. היא בוחנת כיצד חברות סביבתיות יכולול להשפיע על ההתפתחות הפסיכולוגית של הפרט. תחום זה של הפסיכולוגיה גם מייחס משקל גדול לחברה בעיצוב התפיסות ואף תהליכי החשיבה של האדם. הפסיכולוגיה החברתית בוחנת נושאים כמו ייחוס והדרך שבה אנו מבינים אירועים חברתיים, הטיות קוגניטיביות ואחרות המשפיעות על יכולתנו לקבל החלטות באופן רציונלי. גם נושא העמדות והדרכים שבהן עמדות משתנות מעסיק מאוד את מחקר בהיבטים החברתיים של הפסיכולוגיה. נושאי הקבוצה גם הם מעניינה של הפסיכולוגיה החברתית שבוחנת את האופן שבו מתפקד הפרט כאשר הוא משתייך אל קבוצה. נושא נוסף שניתן להביא לדוגמה הוא זה של המנהיגות והשאלה כיצד קובעים בני אדם מי יוביל אותם. תחומים אלו מקיימים ממשק הדוק עם הסוציולוגיה אך הבחינה שלהם מגיעה מפרספקטיבה של הפסיכולוגיה.

כאן אספנו לכם מאגר של מושגים בפסיכולוגיה חברתית שמשלים את הסיכומים בנושא כאן באתר:פסיכולוגיה חברתית אפסיכולוגיה חברתית ב. כל מושג יוביל אתכם להגדר והסבר קצרים אודותיו. אנו מקווים כי תמצאו תועלת במידע שאספנו בעבורכם וכי תשקלו לתרום ולהעשיר אותו לטובת כל הלומדים והמתעניינים בתחום.

רשימות מושגים בתחומים אחרים של הפסיכולוגיה תוכלו למצוא בעמוד הראשי של רשימת מושגים בפסיכולוגיה.

מושגים בפסיכולוגיה חברתית

תאוריית הייחוס

שגיאת ייחוס

שגיאת ייחוס בסיסית

 עקרון ההשתנות המשותפת

 הטיה מוטיבציונית

 הטיות קוגניטיביות

בורות פלורליסטית

אפקט אחרונות וראשונות לרושם

עמדה

שינוי עמדה

השפעת ההילה

עקביות הכרתית (קוגניטיבית)

שיווי משקל הכרתי

משיכה בין-אישית

 תיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי של פסטינגר

מסר חד צדדי לעומת מסר דו צדדי

עקרון המומחיות

קבוצה

לחץ קבוצתי

ביזור אחריות

השוואה חברתית

סגנונות מנהיגות על פי פידלר

מושגים בפסיכולוגיה של החשיבה

חשיבה היא אחד התהליכים הפסיכולוגיים המרכזיים וככזה היא מהווה תחום מחקר עיקרי של ענפי פסיכולוגיה רבים. חשיבה היא תהליך מורכב ורב מסתורין ואסכולות שונות, בעיקר מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית אך לא רק, ניסו לתאר את האופן שבו מתרחשים תהליכים מנטליים במוח האדם. הגישות בתחום נעות בין זו המבנית-סטרוקטורליסטית, גישת הגשטלט, אסכולת עיבוד המידע ועוד, שכל אחת מהן מציעה גרסה שונה לתיאור תהליכי חשיבה. בתחום הוצעו תיאוריות שונות כמו למשל תיאורית הפחתת הדחף או תיאורית מדרג הצרכים של מאסלו בניסיון להסביר את כל או חלק מן התופעות שמעניינות את הפסיכולוגיה של החשיבה.

הפסיכולוגיה של החשיבה מנסה להתחקות אחר הדרך שעובר מידע חושי או מידע אחר (כמו זיכרונות ורגשות) במוח וכיצד מתגבשים מושגים, תפיסות, רעיונות ועוד בתודעת האדם. נושא קרוב אך אחר של תחום הפסיכולוגיה של החשיבה הוא ארגון המידע במוח וכאן מנסה המחקר בתחום לתאר את הדרך שבה אנו מאכסנים ושולפים מידע מסוגים שונים. כאן אספנו לכם מושגים מרכזיים בתחום של הפסיכולוגיה של החשיבה בצירוף הגדרות והסברים קצרים של כל מושג ומושג. עשינו כל מאמץ לספק הגדרות והסברים מדויקים של המושגים ואתם יותר ממוזמנים להציע לנו תיקונים ואף מוטב הגדרות והסברים נוספים אודות מושגים מהתחום.

רשימות מושגים בתחומים אחרים של הפסיכולוגיה תוכלו למצוא בעמוד הראשי של רשימת מושגים בפסיכולוגיה.

מושגים בפסיכולוגיה של החשיבה

אסוציאניזם

אסכולת וירצבורג

אסכולה סטרוקטורליסטית לחשיבה

מדרג משפחת ההרגלים

גישה פריפראילית ומרכזית לחשיבה עפ”י הביהייביוריזם

גישת הגשטלט לחשיבה

אסכולת עיבוד המידע

העברה שלילית

משוב (חשיבה)

שיטת קירוב

ייצוג פנימי

ניתוח אמצעים למטרות

שיטת הפיצול

עבודה לאחור

מושג

 מושג טבעי

מושג מלאכותי

גישה ביהייביוריסטית לרכישת מושגים – תיאורית ההמשכיות

 גישה קוגניטיבית לרכישת מושגים

מודל האבטיפוס

מודל מערך התכונות

משל “העיוורים והפיל”

התנהגות ייחודית למין

אינסטינקט

הטבעה

תפיסת ההנעה בתאוריה הפסיכואנליטית

גישת הייחוס הסיבתי

תאורית הפחתת הדחף

תיאוריית מדרג הצרכים (מאסלו)

ריגוש

מניע הישג

התאוריה של קנון ובארד

התיאוריה של ג’יימס ולנגה

התאוריה של שכטר וזינגר

סולם פילוגנטי

רמת עוררות

Tagged with:
 

מושגים בפסיכולוגיה של התפיסה

כאן תמצאו רשימת הגדרות של מונחים מתחום הפסיכולוגיה של התפיסה. תפיסה היא תחום מרכזי בפסיכולוגיה הבוחן את התהליך של עיבוד המידע החושי במוח ועיבודו לכדי פעילות קוגניטיבית. למעשה הפסיכולוגיה של התפיסה שואלת כיצד ובאילו כלים אנחנו מפענחים את העולם ולכך היא מציעה תשובות מגוונות, פיזיולוגית ונפשיות כאחד. בתחום זו ישנם תיאוריות תפיסה רבות המנסות לתאר את הדרך שבה אנחנו מעבדים מידע ומבינים את העולם שבו אנחנו מתקיימים ואת עצמנו (תפיסה עצמית). תחום מרכזי בפסיכולוגיה של התפיסה הוא זה של קשב והאופן בו מסננת ההכרה שלנו נתונים שונים, כמו גם האופן שבו היא מקנה להם משמעות, מאכסנת אותם בזיכרון ומשלבת אותם בתוך הסכמה הקוגניטיבית שמתוכה אנו פועלים. מטבע הדברים הפסיכולוגיה של התפיסה נוטה בכיוון של הפסיכולוגיה הפיזיולוגית (ראה גם רשימת מושגים בפסיכולוגיה פיזיולוגית), נוירופסיכולוגיה ופסיכולוגיה קוגניטיבית. אולם התחום של התפיסה והקשב יכול בהחלט להיות מושפע גם מגורמים אחרים שאינם בהכרח פיזיולוגיים או עצביים, ועל כך הפסיכולוגיה של התפיסה בימינו יודעת להציע מעט תשובות. המושגים מובאים כאן לטובתם של הלומדים את התחום או בעבור המתעניינים בו. כל קישור יקח אתכם להגדרה קצרה של המושג. עשינו כמיטב יכולתנו ללקט הגדרות מדויקות ומהימנות עד כמה שניתן אך השימוש בהן לצרכי למידה הוא על אחריות המשתמש בכל מקרה אין בהן תחליף ללמידה מלאה של החומר על מנת להבין כיצד המונחים השונים מתקשרים זה לזה. בתחום ישנן תפיסות ותיאוריות רבות וכל אחד מהמונחים עשוי להתייחס אליהן וקשה להבינו מחוץ להקשר, לתשומת לב הקוראים.

רשימות מושגים בתחומים אחרים של הפסיכולוגיה תוכלו למצוא בעמוד הראשי של רשימת מושגים בפסיכולוגיה.

מושגים בפסיכולוגיה של התפיסה

התיאוריה הטריכרומטית

 שוויון בעוצמת הדחפים

 חוק האנרגיה הסגולית

תהליך ההסתגלות העצבית

מודל ההתאמה לתבנית

חוק ובר

תיאורית התהליך המנוגד

עירוב צבעים

מודל ההתאמה לתדמית

השפעת הגרר

מודל ניתוח התווים

דמויות מיוצבות

גישה אמפיריציסטית

מונחים בפסיכולוגיה: תהליך מלמטה למעלה\ מלמעלה למטה

מודל הפנדמוניום

 קיבולת מוגבלת

גישה נייטיביסטית

 קביעויות (גודל, צורה, צבע)

חוקי ארגון תפיסתי (ע”פ הגשטלט)

תופעת סטרופ

קשב

אשליות חזותיות

גישה אקולוגית לתפיסה

גישת נייסר לתפיסה

ראו גם: לימודי פסיכולוגיה

Tagged with:
 

רשימת מושגים בפסיכולוגיה פיזיולוגית

פסיכולוגיה פיזיולוגית היא תחום העוסק בקשרים שבין גוף ונפש ובוחן את הבסיס הפיזיולוגי-ביולוגי של ההתנהגות האנושית. עיקר העניין של הפסיכולוגיה הפיזיולוגית הוא המוח ומערכת העצבים, אם כי גם מערכת ההפרשה ההורמונלית היא רלוונטית להבנת הדרך בה ההתנהגות שלנו קשורים בהיבטים פיזיולוגיים. עם זאת, קורסים בתחום של פסיכולוגיה פיזיולוגית נוטים בדרך כלל להתמקד בעיקר בתחום של מערכת העצבים ומבנה המוח. ההנחה כי ביסוד ההתנהגות עומדים גורמים פיזיולוגיים אינה סותרת את או מוציאה את המורכבות של נפש האדם או מרדדת אותנו לתגובות כימיות בלבד, כפי שלעיתים ניתן להרגיש כאשר לומדים את הנושא. יותר נכון להביט על כך כעל המערכת שמאפשרת את המורכבות הנפשית שאותה חוקרים תחומים אחרים של מדע הפסיכולוגיה כמו פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה התפתחותית ועוד. מאידך, ניתן להסביר תופעות פסיכולוגיות רבות על בסיס היסודות הפיזיולוגיים שלהם, תופעות החל מזיכרון, פחד, היקשרות, תפיסה, חשיבה ואפילו התנהגות חברתית. חשוב לציין כי עם כל ההתפתחות בתחום של הפסיכולוגיה הפיזיולוגית ומדעי המוח, אנחנו עדיין רחוקים מאוד מלהבין לגמרי כיצד פועלת המכונה המופלאה הזו וקשה מאוד קיום לגזור הסברים לגבי התנהגות אנושית רק על בסיס מאפיינים פיזיולוגיים, שכן התחום נמצא במידה רבה עדיין בחיתוליו. עם זאת ניתן בהחלט לשער כי ככל שיתקדם חקר המוח ותחום הפסיכולוגיה הפיזיולוגית ניתן יהיה להסביר ברמה הולכת וגוברת את הקשרים המסתוריים בין גוף ונפש.

למתעניינים בתחום כדאי לקרוא את הסיכום כאן באתר אודות הבסיס הפיזיולוגי של ההתנהגות.

כאן אספנו לכם מושגים והגדרות שלהם מתחום הפסיכולוגיה הפיזיולוגית. זהו תחום רחב ידיים וכמובן שלא כל המושגים הרבים הרלוונטיים אליו נכללים כאן.

ראה גם: רשימת מושגים בפסיכולוגיה

 מושגיפ בפסיכולוגיה פיזיולוגית

תא עצב

אקסון

הנוירון

כפתורי הטרמינל

מעטפת מיילין

תאי חישה

אינטר-נוירונים

תאים מוטוריים

מרווח סינפטי

נוירון בתר וקדם סינפטי

רצפטור

נוירוטרנסמיטורים

סינפסה מעוררת וסינפסה מעכבת

פוטנציאל פעולה

דחף חשמלי\עצבי

העברת המידע העצבי

 מבנה של מערכת העצבים

אגוניסט

מערכת השער לבקרת כאב

סינפסה

המוח המוארך

הקורטקס (קליפת המוח)

כל אחד מהמושגים כולל הגדרה קצרה שלו.

ראו גם: לימודי פסיכולוגיה

 

Tagged with:
 

מושגים בפסיכולוגיה התפתחותית: ההתפתחות החברתית והרגשית בגיל ההתבגרות

להלן תמצאו רשימת מושגים בפסיכולוגיה התפתחותית העוסקים בהתפתחות החברתית והרגשית בגיל ההתבגרות. למונחים נוספים בפסיכולוגיה התפתחותית ראו מושגים בפסיכולוגיה התפתחותית.

פולחן התבגרות מינית / פולחן מעבר- טקס המציין את המעבר מילדות לבגרות.

זהות- תחושת עצמי שלמה, לכידה ומכוונת כלפי מטרה, לרבות הבנת יחסיו של אדם עם אחרים והבנת ערכיו ותפקידיו בחברה.

משבר זהות- בתיאוריה של אריקסון, המאבק שמנסים בו בני עשרה בנסותם לבסס את זהותם האישית.

מצב זהות- אחת מארבע התגובות למטלה של יצירת הזהות המתוארות אצל ג’יימס מרסיה: ערפול זהות, גיבוש זהות בטרם עת, גיבוש זהות מעוכב והשגת זהות.

ערפול זהות- מצב זהות שבו לא הייתה חקירה פעילה של תפקידים וערכים ולא נעשתה התחייבות לזהות של מבוגר.

גיבוש זהות בטרם בעת- מצב זהות שבו נעשתה התחייבות למערכת של תפקידים וערכים בלי תקופה של חקירה.

גיבוש זהות מעוכב- מצב זהות שבו אדם נתון בעיצומה של חקירת אפשרויות לזהות אישית, אך עדיין לא התחייב אף לאחת מהן.

השגת זהות- מצב זהות שבו אדם התחייב למערכת של תפקידים וערכים לאחר תקופה של חקירה פעילה.

חוג חברים (קליקה)- קבוצה הדוקת קשרים של כמה חברים הקרובים מאוד אלה לאלה.

חבורה- קבוצה שהיא רחבה יותר, בלעדית פחות ומאורגנת ארגון רופף יותר מחוג חברים.

מוקד שליטה פנימי- האמונה שהצלחתו של אדם תלויה במאמציו שלו.

מוקד שליטה חיצוני- האמונה שהצלחתו של אדם תלויה בגורמים שמחוץ לשליטתו.

ראה גם: סיכום נושא התפתחות חברתית ורגשית בגיל ההתבגרות

רשימת מושגים בפסיכולוגיה

מושגים בפסיכולוגיה התפתחותית על פי פרקים:

פרק 1- טבעה של ההתפתחות

פרק 2- ההקשרים של ההתפתחות

פרק 3- התורשה וההתפתחות הקדם-לידתית

פרק 4- הסתגלויות ראשונות

פרק 5- ההתפתחות הקוגניטיבית של התינוק

פרק 6- ההתפתחות החברתית והרגשית של התינוק

פרק 7- השפה והחשיבה בגיל הרך

פרק 8- ההתפתחות החברתית והרגשית של הפעוט

פרק 9- ההתפתחות הקוגניטיבית בגיל הגן

פרק 10- ההתפתחות החברתית והרגשית בגיל הגן

פרק 11- ההתפתחות הקוגניטיבית בתקופת הילדות

פרק 12- ההתפתחות החברתית והרגשית בתקופת הילדות

פרק 13- ההתפתחות הגופנית והקוגניטיבית בגיל ההתבגרות

פרק 14- ההתפתחות החברתית והרגשית בגיל ההתבגרות

 

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

Tagged with:
 

מושגים בפסיכולוגיה התפתחותית: ההתפתחות הגופנית והקוגניטיבית בגיל ההתבגרות

להלן תמצאו רשימת מושגים בפסיכולוגיה התפתחותית העוסקים בהתפתחות מבחינה קוגניטיבית וגופנית בגיל ההתבגרות. למונחים נוספים בפסיכולוגיה התפתחותית ראו מושגים בפסיכולוגיה התפתחותית.

אגוצנטריות של מתבגרים- הנחתם של בני עשרה שהם מוקד תשומת לבו של כל אדם ושהתנסויותיהם, מחשבותיהם והרגשותיהם מיוחדות במינן.

התבגרות מינית- התקופה שבמהלכה משתנה הילד מאדם חסר בשלות לאדם בעל כושר רבייה.

תחילת הווסת- קבלת המחזור החודשי בפעם הראשונה.

תחילת ייצור הזרע- הפליטה הראשונה של זרע בעל כושר ניידות.

בלוטת יותרת המוח- בלוטה קטנה בבסיס המוח הממלאת תפקיד מרכזי בוויסות התפוקה ההורמונלית של בלוטות אחרות.

היפותלמוס- חלק של המוח המווסת תפקידים גופניים רבים, לרבות ייצור הורמוני יותרת המוח.

גונדוטרופינים- הורמוני יותרת המוח המשפיעים על תפוקת ההורמונים מן הגונדות.

גונדות- בלוטות המין: אשכים אצל גברים ושחלות אצל נשים.

מאפייני מין משניים- תכונות גופניות המבחינות בין זכרים בוגרים לבין נקבות בוגרות אך אינן מעורבות במישרין ברבייה.

פלסטיות- יכולתם של אזורים במוח לקבל עליהם תפקודים חדשים.

התמחות המיספרית- התהליך שבו מתמקמים תפקודי מוח מסוימים בצד ימין או בצד שמאל של קליפת המוח.

חשיבה היפותטית-דדוקטיבית- המונח שטבע פיאז’ה לציון היכולת להעלות פתרונות היפותטיים לבעיה ולגבש תוכנית שיטתית להסקה איזה מפתרונות אלה הוא הנכון. מיומנותם המשופרת של מתבגרים בלוגיקה פורמלית, כפי שחקר אותה פיאז’ה, מועילה במיוחד בחשיבה המדעית.

אופרציות פורמליות- בתיאוריה של פיאז’ה, מערכת עקרונות של לוגיקה פורמלית שעליהם מתבססות ההתקדמויות הקוגניטיביות של גיל ההתבגרות.

אוטומטיזציה- הנטייה של תהליכים קוגניטיביים בסיסיים לדרוש פחות מאמץ ולהיעשות אוטומטיים יותר עם התרגול.

קהל מדומה- דאגתם הלא מוצדקת של מתבגרים שהם מהווים מוקד לתשומת לבם של אחרים.

מעשייה אישית- אמונתם המוגזמת של בני עשרה בייחודם שלהם.

ריאליזם מוסרי- בתיאוריה של פיאז’ה, שלב שבו ילדים מתייחסים למוסריות כאל דבר מוחלט ואל המגבלות המוסריות כאל דבר שאין לשנותו.

מוסריות אוטונומית- בתיאוריה של פיאז’ה, שלב שבו ילדים רואים את המוסריות כיחסית למצב.

מוסריות קדם-קונוונציונלית- בתיאוריה של קולברג, שיקול דעת מוסרי המבוסס על פחד מעונש או על הרצון בגמול.

מוסריות קונוונציונלית- בתיאוריה של קולברג, שיקול דעת מוסרי המבוסס על דעות של אחרים או על חוקים רשמיים.

מוסריות פוסט-קונוונציונלית / מעוגנת בעקרונות- בתיאוריה של קולברג, שיקול דעת מוסרי המבוסס על עקרונות מופשטים הקובעים מהו טוב ומהו רע.

ראה גם:  סיכומים על התפתחות גופנית וקוגניטיבית בגיל ההתבגרות

רשימת מושגים בפסיכולוגיה

מושגים בפסיכולוגיה התפתחותית על פי פרקים:

פרק 1- טבעה של ההתפתחות

פרק 2- ההקשרים של ההתפתחות

פרק 3- התורשה וההתפתחות הקדם-לידתית

פרק 4- הסתגלויות ראשונות

פרק 5- ההתפתחות הקוגניטיבית של התינוק

פרק 6- ההתפתחות החברתית והרגשית של התינוק

פרק 7- השפה והחשיבה בגיל הרך

פרק 8- ההתפתחות החברתית והרגשית של הפעוט

פרק 9- ההתפתחות הקוגניטיבית בגיל הגן

פרק 10- ההתפתחות החברתית והרגשית בגיל הגן

פרק 11- ההתפתחות הקוגניטיבית בתקופת הילדות

פרק 12- ההתפתחות החברתית והרגשית בתקופת הילדות

פרק 13- ההתפתחות הגופנית והקוגניטיבית בגיל ההתבגרות

פרק 14- ההתפתחות החברתית והרגשית בגיל ההתבגרות

 

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

Tagged with: