מיקוד " /> " />

לפניכם מאגר של סיכומים בספרות המותאמים לבחינת הבגרות בספרות במועד חורף 2015 תשע”ה. הסיכומים מבוססים על מיקוד חומר הלימוד כפי שהתפרסם באינטרנט על ידי מפמ”ר ספרות במשרד החינוך. הסיכומים בספרות ערוכים על פי נושאי הלימוד ופרקי הבחינה ובהתאם לתוכנית הלימודים בספרות לתיכונים. בכל אחד מעמודי הנושאים תמצאו קישורים לסיכומים של היצירות השונות הנלמדות לקראת בחינת הבגרות בספרות במועד חורף 2015 תשע”ה. חשוב לציין כי תוכנית הלימודים בספרות כוללת מספר גדול מאוד של יצירות הנלמדות על פי בחירת המורים ועל כן מאגרי הסיכומים שלנו כאן לא כוללים את כל היצירות, אך אלו הרווחות ביותר על פי רוב נכללות. לרשימה מלאה של הסיכומים בספרות תוכלו לפנות אל מאגר הסיכומים בספרות שלנו או במאגר המלא של סיכומים בספרות. למיקודים נוספים של בחינת הבגרות בספרות וכן בחינות בגרות אחרות תוכלו לפנות אל עמוד סיכומי מיקוד לבגרות. משאבים נוספים תוכלו למצוא בעמוד המרכזי אודות בגרות כאן באתר או במאגר ההסיכומים לתיכון ולבגרות. חשוב לציין כי חומר הלימוד לקראת הבגרות בספרות בחורף 2015 הוא זהה לחומר הלימוד של הבגרות בספרות קיץ 2014.

סיכומים בספרות

פרק השירה

החומר של בחינת הבגרות בספרות במועד חורף 2015 תשע”ה כולל 16 שירים שונים: 4 שירים מתוך פרק הלימוד של שירת ימי הביניים, 4 שירים של חיים נחמן ביאליק, 4 שירים מן המחצית הראשונה של המאה ה-20 וכן 4 שירים מהמחצית השנייה של המאה ה-20. על מנת לראות את כל סיכומי השירים פנו את עמוד פרק השירה באתר או לעמוד שירים לבגרות בספרות קיץ 2014 המתאים גם למועד חורף 2015.

סיפור קצר

פרק הסיפור הקצר בבחינת הבגרות בספרות במועד חורף 2015 כולל 6 סיפורים קצרים: שני סיפורים של ש”י עגנון, סיפור עברי מהמחצית הראשונה והשנייה של המאה ה-20 ובנוסף שני סיפורים מתורגמים. את סיכומי החומר של הסיפורים הקצרים ורשימת יצירות תוכלו למצוא בעמוד סיפור הקצר במאגר הסיכומים שלנו או בעמוד סיפור קצר לבגרות בספרות קיץ 2014.

רומן ונובלה

תוכנית הלימודים לבגרות בספרות כוללת לפחות רומן מתורגם אחד ורומן עברי אחד, או לחילופין רומן אחד ונובלה אחת מתוך רשימת משרד החינוך. כאן באתר תוכלו למצוא סיכומים של הספרים והנובלות הבאות:

חצוצרה בואדי – סמי מיכאל, הזקן והים \ ארנסט המינגווי, קאטרינה / אהרון אפלפלד,  התפסן בשדה השיפון \ סלינג’ר,  כל החיים לפניו – אמיל אז’אר, קופסה שחורה \ עמוס עוז

 

דרמה

פרק הדרמה בבגרות בספרות במועד חורף 2015 כולל מחזה קלאסי (טרגדיה יוונית או של שייקספיר) אחד וכן מחזה מודרני. כאן תוכלו למצוא את הסיכומים הבאים:

ביבר הזכוכית-טנסי וויליאמס, אנטיגונה \ סופוקלס,  רכוש נטוש \ שולמית לפידחפץ \ חנוך לוין.

 

ספרי קריאה

לקראת בחינת הבגרות בספרות במועד חורף 2015 יש להכיר 3 ספרי קריאה מתוך הרשימה של משרד החינוך.

חשוב: השימוש בסיכומים בספרות הינו על אחריות הלומד בלבד! מטרתנו היא לסייע אך המידע כאן אינו מהווה תחליף למידע וחומר הלימוד הנמסרים על ידי מרכזי מקצוע הספרות בבתי הספר.

כאן באתר טקסטולוגיה תמצאו מאגר גדול ומקיף של משאבים שיסייעו לכם בהכנה ובלימוד לקראת בחינת הבגרות בתנ”ך. כל תלמיד יהודי במערכת החינוך הממלכתית בישראל מחויב לעבור את בחינת בגרות בתנ”ך בהיקף של 2 יחידות לפחות וחומרי הלימוד הנכללים במסגרת תוכנית הלימודים בתנ”ך הם מרובים ומגוונים. לפיכך תמצאו כאן בעמוד הבגרות בתנ”ך שלנו קישורים למאגרי משאבים שיעזרו לכם בהכנה לבחינת הבגרות. עיקר המשאבים שתמצאו כאן עם עמודי סיכומים מרובים על פי תוכנית הלימודים המעודכנת (נכון לשנת 2014) לבגרות בתנ”ך. הסיכומים בנויים על פי פרקי הלימוד השונים וכן על פי נושאי רוחב הנכללים בתוכנית הלימודים. כמו כן תמצאו כאן פרסום של חומרי המיקוד הרלוונטיים לכל אחד ממועדי בחינת הבגרות השונים.

סיכומים לבגרות בתנ”ך

תוכנית הלימודים לקראת בחינת הבגרות בתנ”ך מורכבת ממספר פרקים שונים שבכל אחד מהם נלמדים מספר פרקים שונים מספרי התנ”ך וכן כמה נושאי רוחב. יש להכיר את הסיפורים עצמם וכן לדעת למקם אותם בהקשר של נושאים שונים המאפיינים את התנ”ך. לצפייה בכל הסיכומים הנמצאים באתר תוכלו לפנות לעמוד הסיכומים בתנ”ך וכן סיכומים בתנ”ך על פי תוכנית הלימודים החדשה (מעודכנים יותר) כאן באתר.

תוכנית הלימודים לבגרות בתנ”ך מתחילה עם של עלילות הראשית הנמצאות בספר בראשית וכוללת את סיפורי הבריאה כמו סיפור גן העדן, רצח קין את הבל, המבול וכו’. חלק נוסף כאן הוא החלק של סיפורי האבות המגוללים את עלילותיהם של אברהם, יצחק ויעקב מתוך ספר בראשית.

אחד הנושאים המרכזיים בתוכנית הלימודים לקראת הבגרות בתנ”ך הוא נושא מלכים ונביאים עם פרקי לימוד מתוך ספרי מלכים א’, מלכים ב’, ספר ישעיה, ספר ירמיה, ספר עמוס, ספר יחזקאל, ספר עזרא, ספר חגי וכן הנושא של שיבת ציון ותקופת בית שני. במסגרת נושא מלכים ונביאים נדון גם התחום של נביאי אמת ושקר.

חלק נוסף בתוכנית הלימודים לבגרות בתנ”ך הוא זה של חוק וחברה במקרא העוסק בתחום של חוק המקראי בהקשריו החברתיים השונים.

עוד חלק הוא הנושא של ספרות החכמה בתנ”ך עם ספרי איוב  וקהלת.

נושאים נוספים הנכליים במאגר הסיכומים בתנ”ך שלנו: חורבן, גלות וגאולה , המאבק לחברה מוסרית וחיי הפרט והכלל בראי השירה המקראית

 

מיקוד לבחינות בגרות בתנ”ך

כאן באתר אנחנו מפרסמים לקראת כל מועד של בחינת בגרות בתנ”ך את חומרי המיקוד הרלוונטיים לאותה בחינה כולל סיכומים המכסים את כל החומר. נכון לעכשיו ניתן למצוא באתר את סיכומי המיקוד הבאים:

סיכומים לבגרות בתנ”ך על פי מיקוד חורף 2014

סיכומים לבגרות בתנ”ך קיץ 2014

בגרות בתנ”ך חורף תשע”ה 2015: מיקוד וסיכומים

סיכומים נוספים יתפרסמו עם מועד פרסום המיקוד של הבחינות העתידיות. ניתן להתעדכן כאן בעמוד זה או בעמוד סיכומי המיקוד לבגרות באתר.

אנו מאחלים לכם הצלחה רבה בבחינת הבגרות בתנ”ך ומזכירים כי כל המידע כאן לרבות המיקוד והסיכומים בא לסייע לכם אך אינו תחליף למידע ולחומר הרשמי הנמסר לכם על ידי בתי הספר. בהצלחה!

לפניכם מיקוד וסיכומים לקראת בחינת הבגרות באזרחות במועד חורף תשע”ה 2015. בעמוד זה תמצאו סקירה בכותרת של כל חומר הלימוד המופיע בתוכנית ההלימה (מיקוד) של משרד החינוך כפי שפורסם לקראת הבגרות באזרחות במועדי קיץ תשע”ד 2014 וחורף תשע”ה 2015. חלקים מחומרי המיקוד המופיעים כאן מופיעים כקישור שיעביר אתכם לעמודי סיכומים של הנושא הרלוונטי. שימו לב שלא כל הנושאים כוללים קישורים וזאת מכיוון שסיכומים של נושאים אחרים סמוכים כוללים בתוכם גם את הדיון בנושאים האלו. לרשימה המלאה של עמודי הסיכום תוכלו לפנות לעמוד הסיכומים באזרחות כאן באתר, מידע נוסף ניתן למצוא בעמוד הבגרות באזרחות שלנו שכולל חומר רב. למיקוד חומרי הלימידה וסיכומים של מועדים אחרים באזרחות או של מקצועות אחרים ניתן לפנות לעמוד סיכומי מיקוד לבגרות.

שימו לב, המיקוד המתפרסם כאן מבוסס על המידע שפורסם על ידי משרד החינוך באינטרנט והוא לא מהווה תחליף למידע רשמי שנמסר לתלמידים בבתי הספר. השימוש במיקוד ובסיכומים הינו על אחריות הלומד בלבד.

לשם הכנה לבחינת הבגרות באזרחות תוכלו גם להעזר במאגר השאלות והתשובות באזרחות שלנו.

חלק מבוא: הרקע ההיסטורי להקמת המדינה

נושא זה כולל את הכרזת העצמאות  ותוכנה של מגילת העצמאות

חלק א: מדינת ישראל כמדינה יהודית

החלק של ישראל כמדינה יהודית כולל את הנושאים הבאים:

1. המרכיבים ההכרחיים לקיומה של המדינה.

2. בסיס מושגי – תיאורטי והשוואתי לדיון במושג המדינה (לא כולל מדינה דו-לאומית/ רב לאומית)

3. ההצדקות הניתנות למדינת הלאום הדמוקרטית.

4. זהויות כל אזרחים וקבוצות במדינת הלאום היהודית.

5. מאפייניה או היבטיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית (המצוי) (נושא זה אינו כולל את ההיבט המוסדי-ממלכתי של ישראל כמדינה יהודית)

6. נושא המיעוטים בישראל

פרק ב’: מהי דמוקרטיה?

חלק זה עוסק בערכים עקרונות ומאפיינים של משטר דמוקרטי

7. הרעיון הדמוקרטי על היבטיו השונים

8. חירות ושוויון כעקרונות הדמוקרטיה

9. גישות כלכליות חברתיות במדינה הדמוקרטית – ליברלית מול סוציאל דמוקרטית

11. זכויות האדם והאזרח כיסוד של התפיסה הדמוקרטית (ראה קישור לפירוט של כל הזכויות)

נושא זה כולל את הנושאים של סוגי זכויות אדם: זכויות טבעיות, זכויות פוליטיות ואזרחיות, זכויות חברתיות וכלכליות,

זכויות קבוצתיות

11. חובות האדם והאזרח במדינה דמוקרטית

12. התנגשויות בין זכויות: התנגשויות בין זכויות ועקרונות דמוקרטיים לבין ערכים ואינטרסים ציבוריים אחרים.

13.  עקרון שלטון העם-במדינה דמוקרטית (שלטון יציג, נבחר ומתחלף). בנושא זה לא נכללים: דמוקרטיה ייצוגית, השתתפות אזרחית ושאלת הייצוג.

14. גישות דמוקרטיות שונות– ליברלית-אינדיבידואלית -רפובליקנית, רב-תרבותית, לא דמוקרטית.

15. עקרון הגבלת השלטון במשטר דמוקרטי

פיזור העוצמה והסמכות -עקרון הפרדת רשויות במדינה דמוקרטית מתוקנת

אמצעי פיקוח וביקורת של מנגנונים מוסדיים וחוץ מוסדיים על השלטון – יש להכיר גם דוגמאות.

16. עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית.

17. שאלת גבולות הציות לחוק.

18. עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט.

19. המאפיינים והעקרונות של תרבות פוליטית דמוקרטית

20. עקרון הסובלנות

21.  עקרון הפלורליזם

22. עקרון ההסכמיות

פרק ג’: המשטר והפוליטיקה במדינת ישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית

23. המעמד המשפטי המיוחד של הכרזת העצמאות. (ראה גם פרק מבוא)

24. חוקי היסוד ומעמדם בישראל (לא כולל הנושא של המהפכה החוקתית).

25. חוק השבות ואזרחות במדינת ישראל.

26. תרבות פוליטית-בחברה הישראלית.

27. הפלורליזם בחברה הישראלית.

28. חיים משותפים בחברה הישראלית, על רקע:

29. השסעים בחברה הישראלית והאפשרויות לשילוס, יש לשים דגש על השסע הלאומי וכן להכיר את השסע הדתי בישראל.

30. הרשות המחוקקת- כנסת ישראל כמייצגת את העם ותפקידי הכנסת.

31. הרשות המבצעת – הממשלה, תהליכי כינונה, תפקידיהסמכויות ואחריות הממשלה והמבנה של הממשלה.

32. הרשות השופטת כולל הנושא ש למקורות המשפט הישראלי, חוק יסודות המשפט, אי תלותה של הרשות השופטת, שיטת המשפט הנהוגה בישראל וכן סוגי המשפט בישראל ומבנה מערכת המשפט. בנושא זה נכלל גם הנושא של בג”צ, תפקידיו וסמכויותיו.

33. השקפות וגישות לאופייה של מדינת ישראל

34. מקומה של מדינת ישראל בחיי העם היהודי כולל האחריות של ישראל כלפי יהודי התפוצות.

-

בהצלחה בבחינת הבגרות באזרחות חורף תשע”ה 2015!

Tagged with:
 

לפני עמוד שמטרתו להציע לכם את כל המידע לו אתם זקוקים על מנת להצליח בבחינת הבגרות באזרחות. כאן תמצוא קישורים לסיכומים מפורטים של כל חומר הלימוד הנכלל בתוכנית הלימודים לקראת בחינת הבגרות באזרחות, מיקוד של החומר לקראת המועדים השונים וכן שאלות תרגול לקראת הבחינה.

סיכומים לבגרות באזרחות

כאן באתר טקסטולוגיה תמצאו מאגר מקיף של סיכומים באזרחות המכסה את מרבית החומר הנכלל בתוכנית הלימודי לבגרות באזרחות. על מנת לראות את רשימת הסיכומים המלאה פנו לעמוד הראשי בקישור לעיל (כמו כן ניתן לפנות אל העמוד סיכום באזרחות או למאגר הסיכומים לבגרות ולתיכון).

חומר הלימוד באזרחות מחולק על פי נושאים שונים: בחלק הראשון (מבוא) נלמד הנושא של מגילת העצמאות. הפרק הבא של תוכנית הלימודים לבגרות באזרחות כולל את הנושא של לאום ומדינת לאום והוא סוקר בין היתר השקפות וגישות לאופיה של מדינת ישראל ומאפייניה של ישראל כמדינה יהודית.

החלק השני של חומר הלימוד לבגרות באזרחות כולל את הנושא של מהי דמוקרטיה עם נושאים כמו הרעיון הדמוקרטיעקרונות המשטר הדמוקרטי וזכויות האדם והאזרח.

החלק השלישי של חומר הלימוד לבגרות באזרחות כולל את הנושא של משטר מדינת ישראל עם נושאים כמו הרשות המחוקקתהרשות המבצעתהפרדת רשויות בישראל ועוד.

*שימו לב, רשימת הסיכומים כאן הינה חלקית ביותר, לפירוט מלא פנו לעמוד הראשי של סיכומים באזרחות או לעמודי המיקוד להלן.

מיקוד לבגרות באזרחות

לפני המועד של כל בחינה בגרות מתפרסם כאן באתר מיקוד של חומר הלימוד הרלוונטי למועד הנוכחי בתוספת קישורים לסיכומים מתאימים. נכון לעכשיו מופיעים באתר מיקודי המועדים הבאים:

סיכומים לבגרות באזרחות על פי מיקוד חורף 2014

סיכומים לבגרות באזרחות קיץ 2014

מיקוד וסיכומים לבגרות באזרחות – חורף תשע”ה 2015

ניתן להתעדכן במיקודים חדשים בעמוד זה או בעמוד מיקוד לבגרות

שאלות ותשובות לתרגול

כאן באתר תוכלו למצוא מאגר גדול של שאלות ותשובות על חומר הלימוד לבגרות באזרחות מחולקות על פי פרקי הלימוד השונים. שאלות אלו יאפשרו לכם הכנה איכותית לקראת המבחן. פנו ל:שאלות והתשובות באזרחות

משאבים נוספים

בנוסף למיקוד והסיכומים שלעיל תוכלו להעזר בעמודי מבנה בחינת הבגרות באזרחות או החומר לבחינת הבגרות באזרחות על מנת להערך בצורה מיטבית לקראת הבחינה.

-

הערה חשובה: החומרים הנמצאים כאן, סיכומים ומיקודים, מיועדים לסייע לכם בעת ההכנה לקראת בחינת הבגרות באזרחות. הם אינם מהווים חלופה למידע הנמסר בבית הספר או באופן רשמי על ידי משרד החינוך, והם אינם תחליף ללמידה של החומר עצמו. השימוש בחומרים כאן הוא על אחריות הלומד בלבד. בהצלחה!

Tagged with:
 

כאן תמצאו מאגר של משאבים וסיכומים על פי מיקוד חומר הלימוד של תוכנית הלימודים לבגרות בהיסטוריה במועד חורף תשע”ה 2015. הסיכומים וחומרי הלימוד של המיקוד מתייחסים הן לבחינת הבגרות בהיסטוריה א’ והן לבגרות בהיסטוריה ב’. הסיכומים באתר מבוססים על סיכומי תלמידים ומורים לקראת בחינת הבגרות. המיקוד מבוסס על המידע שפרסם משרד החינוך באינטרנט והוא אינו מהווה תחליף למידע רשמי שנמסר לתלמידים על ידי המורים.

תוכלו לעיין בעמוד הראשי הכולל את כל המשאבים ומקורות המידע בהיסטוריה לקראת הבגרות בהיסטוריה. מיקודים נוספים בהיסטוריה ובמקצועות אחרים ניתן למצוא בעמוד סיכומי מיקוד לבגרות  כאן באתר.

בגרות בהיסטוריה א’

חלק א’ של הבגרות בהיסטוריה נלמד בדרך כלל במהלך כיתה י’. החומר של חלק הבחינה הזה כולל את התקופה של שיבת ציון עד בית שני וחורבן בית המקדש ואת התקופה של ראשית הלאומיות עד מלחמת העולם הראשונה. כאן תוכלו למצוא את העמוד הראשי של הבגרות בהיסטוריה א’ הכולל סיכומים, מיקוד ושאלות של מועדים שונים. כמו כן תוכלו לפנות ישירות אל העמוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה א’ –מיקוד חורף תשע”ה 2015 לחומרים רלוונטיים למועד הקרוב.

פרקי הלימוד הנכללים במיקוד הבגרות בהיסטוריה א’ חורף תשע”ה 2015 (כל קישור מוביל לעמוד המכיל את המיקוד והסיכומים של הפרק הרלוונטי)

*(שימו לב, מדובר רק בפרקים להם מופיעים סיכומים באתר, ולא כל הפרקים. לחומר המלא ראו עמוד “סיכומים לבגרות בהיסטוריה א’ מיקוד חורף תשע”ה 2015 לעיל)

יהודה בתקופה הפרסית

ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית המקדש

 בין ייאוש לבניה: מירושלים ליבנה

מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית ותנועת הלאומיות באירופה במאה ה-19

התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים

השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות

דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ-ישראל

-

בגרות בהיסטוריה ב’

חלק ב’ של בחינת הבגרות בהיסטוריה נלמד בדרך כלל במהלך כיתה י”א. תוכלו לפנות אל העמוד ראשי של הבגרות בהיסטוריה ב’ הכולל מיקוד, סיכומים וכן שאלות לדוגמא של מועדים שונים. בנוסף תוכלו לפנות ישירות אל העמוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה ב’ –מיקוד חורף תשע”ה 2015 לחומרים הנכללים במועד הקרוב.

פרקי הלימוד הנכללים בחומר הלימוד לקראת מועד חורף תשע”ה 2014

*(שימו לב, כאן נמצאים רק בפרקים להם מופיעים סיכומים באתר. לחומר המלא ראו עמוד “סיכומים לבגרות בהיסטוריה א’ מיקוד חורף תשע”ה 2015 לעיל)

גרמניה 1933-1939

ראשית מלחמת העולם השנייה עד מבצע ברברוסה והמדיניות כלפי היהודים באזור הכיבוש .

המלחמה העולמית והפתרון הסופי

המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות בשנים 1945-1949

מדינת ישראל במזרח התיכון 

עליה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל 

בהצלחה בבגרות!

לפניכם מיקוד חומר הלימוד של בחינת הבגרות בהיסטוריה ב’ בפרק של עליה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל. המיקוד המופיע להלן מבוסס על המיקוד של מועד קיץ תשע”ד 2014 וחורף תשע”ה 2015 כפי שפורסמו על ידי משרד החינוך באינטרנט. מיקוד הלימוד להלן כולל קישורים לסיכומים של נושאים רלוונטיים לחומר הלימוד. את החומר המלא לבגרות ניתן למצוא בעמודים: סיכומים לבגרות בהיסטוריה ב’ – מיקוד קיץ 2014 או סיכומים לבגרות בהיסטוריה ב’ –מיקוד חורף תשע”ה 2015 וכן בעמודי הסיכומים והמיקוד של הנושאים האחרים בתחתית העמוד.

מידע נוסף, סיכומים ומיקוד של מועדים אחרים ניתן למצוא בעמודים הראשיים של הבגרות בהיסטוריה ב’ או סיכומי מיקוד לבגרות .

שימו לב, החומר המופיע כאן אינו מהווה תחליף למידע רשמי הנמסר ע”י משרד החינוך ובתי הספר. השימוש במקורות הינו על אחריות הלומד בלבד. הסיכומים המופיעים כאן מיועדים לסייע ללמידה ולא להחליף אותה. בהצלחה!

 

חלק א: העלייה בשנות החמישים והשישים

  • נושא קליטת העלייה בימי קום המדינה בשנות החמישים
  • היקף העלייה לארץ ישראל וארצות המוצא.
  • הגורמים השונים לעלייה לישראל בשנות ה-50 וה-60.
  • מאפייני העלייה לארץ ישראל (סוגי עלייה שונים: עליית הצלה, עלייה מבוקרת, עלייה חשאית)
  • תהליך הקליטה ודפוסי קליטת עלייה: הקשיים שעמדו בפני העולים והקולטים, השיקולים המשפיעים על תהליך הקליטה, כולל תפיסת כור ההיתוך (מיזוג גלויות) כמעצבת את תהליך הקליטה של העולים.
  • אירועי ואדי סאליב– משמעותם של אירועי ואדי סאליב והשפעתם על החברה הישראלית.

 

חלק ב: המעבר מ’כור היתוך’ לחברה רב תרבותיות

 (במועדי קיץ תשע”ד, חורף תשע”ה לומדים את נושא המעבר מ’כור היתוך’ לרב תרבותיות, ולא את גלי העלייה בסוף המאה ה-20 )
  • הכרת המושג ‘רב תרבותיות‘ והסברת מאפייניו
  • הגורמים למעבר מתפיסת ‘כור ההיתוך’ לתפיסת ה’רב תרבותיות’ במדיניות קליטת העלייה בישראל
  • ביטויי הרב תרבותיות בתחומים שונים בחברה ובתרבות הישראלית (אומנות; תקשורת; חגים עדתיים).

מאגרי מידע נוספים תוכלו למצוא בעמוד הסיכומים הראשי באתר או בעמוד הסיכומים לתיכון ולבגרות (סיכומים במקצועות נוספים). חשוב להדגיש, מיקוד וסיכום חומרי הלימוד לקראת הבגרות בהיסטוריה ב’ במועדי קיץ 2014 וחורף 2015 ניתנים כשירות וסיוע ללומדים אך אינם מהווים תחליף ללימוד והכרות עם החומר במסגרת בתי הספר.

-

מיקוד וסיכומים של פרקי נוספים במיקוד הבגרות בהיסטוריה ב’ מועד קיץ תשע”ד\חורף תשע”ה:

גרמניה 1933-1939

ראשית מלחמת העולם השנייה עד מבצע ברברוסה והמדיניות כלפי היהודים באזור הכיבוש .

המלחמה העולמית והפתרון הסופי

המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות בשנים 1945-1949

מדינת ישראל במזרח התיכון 

 

לפניכם תמצאו את חומר הלימוד של המיקוד לקראת בחינת הבגרות בהיסטוריה ב’ בפרק הלימוד של מדינת ישראל במזרח התיכון (בונים מדינה במזרח התיכון). המיקוד כאן הוא על פי מיקוד מועד קיץ תשע”ד 2014 וחורף תשע”ה 2015 שפורסמו על ידי מפמ”ר היסטוריה במשרד החינוך והופצו באינטרנט. חומרי הלימוד כאן כוללים הפנייה לעמודי סיכומים של החומר בהיסטוריה. את החומר המלא לבגרות ניתן למצוא בעמודים: סיכומים לבגרות בהיסטוריה ב’ – מיקוד קיץ 2014 או סיכומים לבגרות בהיסטוריה ב’ –מיקוד חורף תשע”ה 2015.

מידע נוסף תוכל למצוא בעמודי הבגרות בהיסטוריה ב’ או  הסיכומי מיקוד לבגרות הכוללים סיכומים ומיקוד של בחינות במועדים אחרים. כאן תוכלו גם למצוא מאגר שאלות לדוגמה.

שימו לב, החומר כאן נצצא לשירותכם אך הוא אינו מהווה תחליף למידע רשמי הנמסר ע”י משרד החינוך ובתי הספר. השימוש במקורות הינו על אחריות הלומד בלבד. בהצלחה!

 

חלק א: תהליך הדה-קולוניזציה והקמת מדינות עצמאיות

  • הבהרת המושג דה-קולוניזציה (הסבר התופעה של סיום הקולוניאליזם, זירת ההתרחשות של השליטה האירופית, התקופה: 1945 עד תחילת שנות ה-60).
  • הגורמים לתהליך הדה-קולוניזציה בכלל ובמזרח התיכון בפרט.
  • מאפיינים כלליים של הדה-קולוניזציה במזרח התיכון ובצפון אפריקה
  • תוצאות הדה-קולוניזציה דרך דוגמה מארץ אחת.

  

חלק ב: אחדות ופירוד בעולם הערבי במזרח התיכון

יש להכיר את הגורמים המאחדים של העולם הערבי במזרח התיכון ואת מגמות הפּאן ערביות והאחדות הערבית:

  • ·       דת האסלאם, מנהיגות כריזמטית של מנהיגים ערביים ואירוע של הקמת מדינת ישראל.

ביטויי האחדות בעולם הערבי במזרח התיכון:

  • ·       הקמת הליגה הערבית וקע”מ. כינוס ועידות פסגה והקמתו של אש”ף.

גורמי פירוד בעולם הערבי במזרח התיכון אל מול מגמת הפאן ערביות – הרצון בשימור השאיפות הלאומיות של העמים:

  • ·       זרמים דתיים ועדות, מאבק מנהיגים שונים על הבכורה בעולם הערבי. אופי המשטרים במדינות השונות. המלחמה הקרה.

ביטויי מגמות הפירוד בעולם הערבי במזרח התיכון:

  • הפיכות והדחת שליטים במדינות ערב. פירוק קע”מ.


חלק ג: השפעת גורמים שונים על גורל היהודים בארצות האסלאם

  • מבט-על על מצבם של היהודים בארצות האסלאם: הגדרת האזור בו חיו, מספרם מעמדם ומצבם הכללי של יהודי ארצות האסלאם בזמן הקמת מדינת ישראל.
  • הגורמים שהשפיעו על גורל יהודי ארצות האסלאם, החל בתקופת סוף שנות הארבעים.
  • הדגמה מאחת הארצות–ציון הגורמים שהשפיעו על היהודים דרך סיפור אחת הארצות.


חלק ד: מדיניות הביטחון של מדינת ישראל בשנות ה-50 ומלחמת סיני

מדיניות הביטחון של ישראל בשנות ה-50

  • הבהרת המושגים – ‘בעיית הביטחון הבסיסי’ ו’בעיות הביטחון השוטף’ כחלק ממדיניות הבטחון של ישראל.
  • התגברות המתיחות בין ישראל לשכנותיה בשנות החמישים – ההסתננות מפגעים, המאבק על מקורות המים ופעולות התגמול

מלחמת סיני (מבצע קדש)

  • הרקע והגורמים להחלטת ישראל לצאת למלחמה יזומה יחד עם ברית צרפתית-בריטית.
  • תוצאות והשפעות מלחמת סיני.


חלק ה: מלחמת ששת הימים

  • הרקע והגורמים לפרוץ מלחמת ששת הימים
  • מהלך הרחבת המלחמה בחזיתות עם ירדן וסוריה
  • תוצאות המלחמה בטווח הקצר.
  • השפעות מלחמת ששת הימים על מדינת ישראל בתחום החברתי, כלכלי, פוליטי וביטחוני.
  • השפעות מלחמת ששת הימים על הפלסטינים ועל מדינות ערב.


חלק ו: מלחמת יום הכיפורים

  • הגורמים למלחמה, והנסיבות בהן פרצה (אירועי סוף השבוע בו פרצה מלחמת יום הכיפורים).
  • תוצאות המלחמה (בטווח הקצר).
  • השפעות מלחמת יום הכיפורים על מדינת ישראל (חברתית, כלכלית, ביטחונית ופוליטית).
  • השפעות מלחמת יום הכיפורים על מדינות ערב.

למקורות מידע נוספים פנו אל עמוד הסיכומים הראשי באתר או לעמוד הסיכומים לתיכון ולבגרות . מיקוד וסיכום חומרי הלימוד לקראת הבגרות בהיסטוריה ב’ במועדי קיץ 2014 וחורף 2015 ניתנים כשירות וסיוע ללומדים אך אינם מהווים תחליף ללימוד והכרות עם החומר במסגרת בתי הספר.

-

מיקוד וסיכומים של פרקי נוספים במיקוד הבגרות בהיסטוריה ב’ מועד קיץ תשע”ד\חורף תשע”ה:

גרמניה 1933-1939

ראשית מלחמת העולם השנייה עד מבצע ברברוסה והמדיניות כלפי היהודים באזור הכיבוש .

המלחמה העולמית והפתרון הסופי

היישוב היהודי בארץ ישראל 1920-1945 

המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות בשנים 1945-1949

עליה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל

 

בעמוד להלן תמצאו את חומרי הלימוד של המיקוד בבחינת הבגרות בהיסטוריה ב’  מתוך פרק הלימוד של נושא המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות בשנים 1945-1949. את החומר המלא של הבגרות בהיסטוריה במועדים הנוכחיים תוכלו למצוא בעמודים: : סיכומים לבגרות בהיסטוריה ב’ – מיקוד קיץ 2014 או סיכומים לבגרות בהיסטוריה ב’ –מיקוד חורף תשע”ה 2015. כחלק מפירוט חומר הלימוד של המיקוד תמצאו גם סיכומים בקישורים מתוך העמוד. המיקוד והסיכומים המופיעים כאן מותאמים למיקוד מועד קיץ תשע”ד 2014 או חורף תשע”ה 2015 כפי שפורסם על ידי משרד החינוך באינטרנט. הסיכומים והמידע כאן מיועדים לסיוע ללומד, והם אינם תחליף למידע מוסמך שנמסר על ידי מרכזי מקצוע ההיסטוריה או זה המופיע באתר משרד החינוך.  מיקודים וסיכומים של מועדים אחרים של הבגרות בהיסטוריה ב תוכלו למצוא בעמודי הבגרות בהיסטוריה ב’ או הסיכומי מיקוד לבגרות

 מומלץ לעיין ראשית בפרק הרקע לנושא המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות: היישוב היהודי 1920-1945

המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות בשנים 1949-1945

חלק א: עמדת בריטניה וארצות הברית בשאלת העקורים וארץ ישראל

חלקם של יהודי ארצות הברית באחריות לעם היהודי ובלחץ להקמת המדינה

  • עליית כוחם של יהודי ארצות הברית בשנים שלאחר השואה (גורמים וביטויים).
  • דרכי הסיוע של יהודות ארצות הברית ופעולותיהם למען לשארית הפליטה.
  • סיוע ישיר ועקיף של יהודי ארצות הברית להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל – סיוע ישיר ועקיף.

 

חלק ב: מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי 

המאבק הצבאי של היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי:

  • הקמת תנועת המרי העברי – גורמים להקמתה, דרכי פעולה עיקריים, מבצעים חשובים ועיקריים, נסיבות פירוקה של תנועת המרי.
  • עיקרי המחלוקת בין עמדת הישוב המאורגן ל”פורשים” ביחס למאבק בשלטונות המנדט הבריטי והיחסים בין המחתרות לאחר התפרקות תנועת המרי העברי: מאבק צמוד ומאבק רצוף 

העפלה – המאבק להבאת עולים לארץ:

  • היקף התופעה של ההעפלה לפני קום המדינה ובמהלך מלחמת העולם השנייה
  • המאבק המתמשך להעלאת מעפילים ארצה למרות המדיניות המגבילה של הבריטים שנלחמו בתופעה. המאמצים הכרוכים בהבאת האוניות
  • ליווי המעפילים שנתפסו על ידי הבריטים למחנות או בחזרה לאירופה (פרשת אקסודוס).
  • הניסיון לפגוע בתחנות המכ”ם הבריטיות כחלק מהמאבק בשלטונות המנדט הבריטית ולמען ההעפלה.

התיישבות:

  • רכישת קרקעות להתיישבות יהודית.
  • ההתיישבות כמעצבת גבולות (11 הנקודות בנגב, פרשת ביריה).


חלק ג: העברת שאלת א”י לאו”ם

  • המניעים של הבריטים במהלך של להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו”ם (שיקולי מדיניות חוץ ופנים)
  • הדיון אודות שאלת ארץ ישראל בעצרת הכללית של האו”ם – נאום גרומיקו כביטוי לעמדת ברית המועצות. ההסברים למדיניות הסובייטית.
  • עמדת ארצות הברית בשאלת ארץ ישראל והיהודים והגורמים לעיצובה.

בנושא זה יש להדגיש את השפעת המלחמה הקרה על התנהלות המעצמות.

  • ועדת האו”ם לפתרון שאלת ארץ ישראל.
  • החלטת כ”ט בנובמבר על חלוקת הארץ והקמת המדינה היהודית– הפעילות הדיפלומטית היהודית לגיוס תומכים בה, תוכנה ומשמעותה.
  • התגובות להחלטת כ”ט בנובמבר– בקרב הישוב היהודי, הפלסטינים ומדינות ערב.

 

חלק ד: מלחמת העצמאות

  • מאפיינים כלליים של מלחמת העצמאות (ראה גם מלחמת העצמאות – רקע כללי)
  • שלב א’ של מלחמת העצמאות (עד הכרזת המדינה) – יחסי הכוחות והיתרונות היחסיים של כל צד במלחמת העצמאות; יעדי הצדדים הלוחמים; דרכי הלחימה והמניעים; הישגים וקשיים במהלך הלחימה.
  • שלב ב’ של המלחמה (מפלישת צבאות ערב וכניסתם למלחמה ועד הסכמי שביתת הנשק) – יחסי הכוחות והיתרונות היחסיים של כל צד; יעדי הצדדים הלוחמים ומניעיהם; מתווה כללי של המלחמה (החלוקה ל-4 תקופות משנה); יעדי ישראל בכל אחת מתקופות המשנה ומידת השגתם.

חלק ה: ההכרזה על הקמת מדינת ישראל והקמת צה”ל 

הויכוח על הכרזת המדינה

  • נסיבות ההכרזה על מדינת ישראל: המצב בחזיתות של מלחמת העצמאות (הישגי תכנית ד’, נפילת גוש עציון, מצור בעיר העתיקה, עזיבת הבריטים).
  • הדיון ב-12 במאי – הסבר התמיכה בהכרזה על מדינה עם עזיבת הבריטים.
  • ·       השיקולים שנשמעו בעד דחיית ההכרזה על הקמת המדינה.

 

 חלק ו: הקמת צה”ל, פירוק המחתרות ופירוק מטה הפלמ”ח

  • הקמת צה”ל –  נוסח השבועה.
  • ·       מניעי בן-גוריון לפזר את מטה הפלמ”ח ולפרק את המחתרות. השפעותיו של צעד זה.
  • ·       פירוק אצ”ל ולח”י ושילובם בצה”ל.
  • הקשיים בביצוע ההחלטה על פירוק המחתרות (פרשת אלטלנה כמקרה בוחן).

 

חלק ז': הסכמי שביתת הנשק והיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים

 ראה סיכום מורחב על הסכמי שביתת הנשק

  • הבהרת המושגים הנוגעים לנושא: הפסקת אש, שביתת נשק, הסכמי שלום.
  • מניעי ישראל ומדינות ערב לחתימה על ההסכמים לשביתת נשק המסיימים את מלחמת העצמאות.
  •  הגבולות שנוצרו בעקבות הסכמי שביתת הנשק והפכו לגבולותיה הבינלאומיים והמוכרים של ישראל עד מלחמת ששת הימים (‘הקו הירוק’).

 היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים לאחר מלחמת העצמאות

  • קריסת החברה הפלסטינית בעקבות המלחמה –הגורמים לבריחת ערביי ארץ ישראל בשלב הראשון של מלחמת העצמאות (עד פלישת צבאות ערב).
  • עזיבה וגירוש הפלסטינים מאזורי ארץ ישראל בשלב השני של המלחמה.

למקורות נוספים מומלץ לבקר בעמוד הסיכומים בהיסטוריה שלנו. בעמוד הסיכומים הראשי תוכלו למצוא מידע נוסף. . חומר הלימוד והסיכומים של הבגרות בהיסטוריה ב’ במועדי קיץ 2014 וחורף 2015 מוגשים לכם בכדי לעזור בהכנה לבחינת הבגרות בהיסטוריה, אך הם אינם מהווים תחליף ללמידה של חומר הלימוד המקורי.

-

מיקוד וסיכומים של פרקי נוספים במיקוד הבגרות בהיסטוריה ב’ מועד קיץ תשע”ד\חורף תשע”ה:

גרמניה 1933-1939

ראשית מלחמת העולם השנייה עד מבצע ברברוסה והמדיניות כלפי היהודים באזור הכיבוש .

המלחמה העולמית והפתרון הסופי

היישוב היהודי בארץ ישראל 1920-1945 

מדינת ישראל במזרח התיכון 

עליה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל

לפניכם פירוט חומר הלימוד כולל קישורים לסיכומים של המיקוד לקראת בחינת הבגרות בהיסטוריה ב’ בפרק הלימוד של היישוב היהודי בשנים 1920-1945 כתת-פרק של נושא המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות בשנים 1945-1949.החומרים הנכללי כאן הם על פי מיקוד מועד קיץ תשע”ד 2014 וחורף תשע”ה 2015 כפי שפורסם על ידי משרד החינוך באינטרנט. אין להסתמך על המיקוד או הסיכומים המופיעים כאן כמידע רשמי אלא כשירות בלבד, והאחריות על וידוא חומר הלימוד הרלוונטי חלה על הלומד בלבד. תוכלו לפנות אל עמודי המיקוד לבגרות בהיסטוריה ב’ על מנת לראות את החומר המלא לקראת הבחינה : סיכומים לבגרות בהיסטוריה ב’ – מיקוד קיץ 2014 או סיכומים לבגרות בהיסטוריה ב’ –מיקוד חורף תשע”ה 2015. בעמודי הבגרות בהיסטוריה ב’ או  הסיכומי מיקוד לבגרות תוכלו למצוא מיקוד לבחינת הבגרות בהיסטוריה של שנים נוספות יחד עם סיכומים.

 

פרק לימוד זה מתאר את התשתית של התנועה הציונית כבסיס למאבק צבאי ומדיני לאחר מלחמת העולם השנייה. 

חלק ב: המנדט הבריטי בארץ ישראל ותרומתו לפיתוח של הארץ 

  • שיטת המנדטים של בריטניה וחלוקת השטחים במזרח התיכון כחלק מהקולוניאליזם האירופי.
  • טופס המנדט – המסמך המבטא את ההתחייבות של בריטניה כלפי היהודים והאוכלוסייה בארץ.
  • ·      פעולות של השלטון הבריטי שתרמו לבנין הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל.

 

חלק ג: מוסדות היישוב היהודי והתנועה הציונית

  • שתי המערכות המוסדיות, דמוקרטיות, ייצוגיות והתשתית שהן יצרו להקמת מדינה דמוקרטית (המוסדות היישוביים – תפקידים ופעולות) והמוסדות הציוניים (תפקידים ופעולות).

חלק ד': מסגרות כלכליות, חברתיות ותרבותיות

ראה: היישוב היהודי לאחר מלחמת העולם השנייה

  • ריכוזי ההתיישבות היהודים בארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30.
  • ההתפתחות הכלכלית של היישוב היהודי – חקלאות, תעשייה ומלאכה, פיתוח ובניית תשתיות
  • מסגרות חברתיות – הסתדרות העובדים (מטרות ותחומי פעולה).
  • מסגרות תרבותיות וחינוכיות של היישוב היהודי (ביסוס מערכת החינוך, התפתחות תחומי התרבות השונים).

חלק ה’ :התפתחות המתח בין יהודים לערבים והיערכות היישוב בתחום הביטחון

  • מקור השאיפות הלאומיות של ערביי ארץ ישראל (המעבר של ערביי ישראל מתפישת הלאומיות הפאן-ערבית – סוריה הגדולה – ללאומיות פלסטינית).
  • ההחרפה במאבק הערבי נגד הישוב היהודי בשלושת גלי המאורעות.
  • התפתחות כוח המגן העברי כתגובה להסלמה בביטחון היישוב. (המחתרות ו’היציאה מהגדר’).

חלק ו': היערכות הישוב היהודי והתנועה הציונית בימי מלחמת העולם השנייה

  • הדילמות של הישוב היהודי והתנועה הציונית עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, על רקע מדיניות הספר הלבן  (‘עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה’).
  • ביטויי הסיוע של היישוב היהודי לבריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה (התגייסות לצבא הבריטי, הקמת הפלמ”ח, אספקת שירותים הנדרשים למאמץ המלחמתי הבריטי).
  • המאבק כנגד מדיניות הספר הלבן של היישוב היהודי (המאבק לעלייה, רכישת קרקעות והרחבת ההתיישבות, המשך המאבק הצבאי).

  

תוכלו למצוא מקורות מידע נוספים בעמוד הסיכומים הראשי באתר או בעמוד הסיכומים לתיכון ולבגרות שלנו. הסיכומים של מיקוד חומר הלמידה לעיל לקראת בחינת הבגרות בהיסטוריה ב’ במועדי קיץ 2014 וחורף 2015 נמצאים כאן על מנת לסייע לכם בהכנה לקראת בחינת הבגרות, אך הם וכל הסיכומים באתר אינם מהווים תחליף ללמידה של החומר המקורי כפי שנלמד במסגרת בתי הספר או תוכניות ההכנה לבגרות. האחריות על השימוש במיקוד והסיכומים הינה על הלומד בלבד.

-

מיקוד וסיכומים של פרקי נוספים במיקוד הבגרות בהיסטוריה ב’ מועד קיץ תשע”ד\חורף תשע”ה:

גרמניה 1933-1939

ראשית מלחמת העולם השנייה עד מבצע ברברוסה והמדיניות כלפי היהודים באזור הכיבוש .

המלחמה העולמית והפתרון הסופי

המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות בשנים 1945-1949

מדינת ישראל במזרח התיכון 

עליה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל

כאן תמצאו את פירוט חומר הלימוד וסיכומים על פי המיקוד לבחינת הבגרות בהיסטוריה ב’ בפרק הלימוד של המלחמה העולמית והפתרון הסופי מקיץ 1941 עד כניעת גרמניה ויפן בשנת 1945. חומר הלימוד והסיכומים הם על פי מיקוד מועד קיץ תשע”ד 2014 וחורף תשע”ה 2015. המיקוד והסיכומים מבוססים על חומר הלימוד שהתפרסם על ידי משרד החינוך לקראת הבגרות בהיסטוריה ב’ באינטרנט, אך הוא אינו מהווה תחליף לחומרי הלימוד והמיקוד שנמסרים על ידי מרכזי מקצוע ההיסטוריה בבתי הספר. את המיקוד לכל פרקי הלימוד לקראת הבגרות בהיסטוריה ב’ ניתן למצוא בעמודים : סיכומים לבגרות בהיסטוריה ב’ – מיקוד קיץ 2014 או סיכומים לבגרות בהיסטוריה ב’ –מיקוד חורף תשע”ה 2015. למיקודים של שנים אחרות אתם מוזמנים לפנות אל עמודי הבגרות בהיסטוריה ב’ או עמוד הסיכומי מיקוד לבגרות כאן באתר.

חלק א: הרחבת המלחמה לחזיתות נוספות והקשר בין תחילת ההרג ההמוני למלחמה בברה”מ

על מנת לקבל רקע לנושאים הנכללים בחלק זה של בחינת הבגרות בהיסטוריה ניתן לפנות לעמוד הסיכום אודות מלחמת העולם השנייה או למאגר הסיכומים אודות מלחמת העולם השנייה. ניתן גם לחזור אל העמוד העוסק בראשית מלחמת העולם השנייה עד מבצע ברברוסה.

הגורמים לפלישת גרמניה לברית המועצות בשלב השני של מלחמת העולם השנייה

חלק ב: השלבים בביצוע הפתרון הסופי

  • השלב הראשון של הפתרון הסופי: בורות הירי – רציחות של היהודים בסמוך למקום מושבם בשטחים שנכבשו במהלך מבצע ברברוסה.
  • השלב השני של הפתרון הסופי: הקמת מחנה ההשמדה חלמנו והבאת היהודים אליו.
  • השלב השלישי: מבצע ריינהארד– הקמת מחנות ההשמדה בלז’ץ, סוביבור וטרבלינקה – ריכוז יהודי פולין ויהודים ממדינות נוספות.
  • השלב הרביעי של הפתרון הסופי: הקמת מתקני ההשמדה ההמוניים במחנות מיידנק ואושוויץ והבאת כלל יהודי אירופה.
  • צעדות המוות בסיומה של מלחמת העולם השנייה..

חלק ג: ועידת ואנזה

  • מה היו מטרות כינוסה של ועידת ואנזה?
  • מי היו נציגי הרשויות השונות שהשתתפו בועידת ואנזה? .
  • מהם הנושאים שנדונו במסגרת ועידת ואנזה, כעולה מהפרוטוקול?
  • מה ניתן ללמוד מפרוטוקול הוועידה על הטוטליות של רעיון הפתרון הסופי

                                     

חלק ד: דילמות ודרכי התמודדות של היודנראטים בגטאות במזרח אירופה בזמן ביצוע ‘הפתרון הסופי’

הקושי של היהודים בגטאות להבין שמדיניות הנאצים היא מדיניות של השמדה טוטלית?

הדילמות העיקריות של היודנראטים:

  • דילמת השילוחים – השאלה האם וכיצד לבצע את הוראות הגרמנים? וא כן, האם יש לנהל מדיניות שתציל לפחות חלק מתושבי הגטו? את מי? להציל? האם לשתף את אוכלוסיית הגטו במידע על מדיניות ההשמדה הנאצית?
  • יחס חברי היודנראט למחתרות שפעלו בגטאות.
  • האם להיענות ליוזמות להפוך את הגטו ליצרני בעיני הנאצים, כדרך להצלה או לדחיית ביצוע פינוי הגטו?

חלק ה: המרד בגטאות

  • הבנת משמעותה של הקריאה למרד בגטאות – הכרוז של אבא קובנר (מסמך מס’ 185 בהשואה בתיעוד).
  • ההסברים לכך שחברי תנועות הנוער בגטאות היו מבין הראשונים להבין שמדיניות גרמניה היא השמדה טוטלית.
  • מאפייניהם של המרידות בגטאות וקשייהם.
  • לבטים ודילמות של המורדים.
  • המטרות של המרד בגטאות.
  • ייחודו של מרד גטו ורשה בהשוואה למרד בגטאות אחרים.

 

חלק ו: הלחימה של הפרטיזנים היהודים בזמן ביצוע הפתרון הסופי

  • המאפיינים העיקריים של ההתגדות והלחימה הפרטיזנית בגרמנים.
  • מי היו הפרטיזנים היהודים? היקף התופעה במהלך מלחמת העולם השנייה
  • הקשיים המיוחדים של היהודים שברחו מהגטאות והצטרפו ללחימה בשורות הפרטיזנים.

 

חלק ז: לוחמים יהודיים בצבאות בעלות הברית

  • היקף התופעה של לוחמים יהודים בצבאות מדינות הברית (כמיליון חיילים יהודים סך הכך), באילו צבאות?.
  • הסבר למניעי ההצטרפות של יהודים לצבאות השונים.
  • תרומת הלוחמים היהודים וחשיבות פעילותם במהלך מלחמת העולם השנייה.
  • דוגמא אחת ללוחם יהודי בצבאות בעלות הברית.

חלק ח: יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש הנאצי: ‘הרוב הדומם’, משתפי פעולה, המצילים

  • ·       הגורמים שהשפיעו על יחס האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים במקומות שונים: עוצמת שלטון הכיבוש הנאצי, קיום מחתרות באוכלוסייה,  מספר היהודים ופיזורם הגיאוגרפי, גורמים גיאו-פוליטיים, דימוי החברה והמשטר, היחס ליהודים לפני הכיבוש הנאצי).
  • דפוסי יחסים של האוכלוסייה כלפי היהודים: משתפי פעולה, הרוב הדומם העומד מן הצד והמעטים שהצילו יהודים תוך סיכון עצמי.

חלק ט: חסידי אומות עולם

  • הגדרת המושג של חסידי אומות עולם
  • מניעי המצילים בזמן מלחמת העולם השנייה והדילמות מולן עמדו.
  • דפוסי עזרה והצלה של חסידי אומות עולם
  • דוגמא – סיפור אישי של חסיד אומות עולם.

חלק י': עמדת ארצות הברית ובריטניה בשאלת הצלת היהודים

  • הידיעות ומקורות המידע על ההשמדה של היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה.
  • התגובות בארצות הברית ובריטניה למידע אודות ההשמדה (מי קיבל את המידע ומה נעשה בו?)
  • הפעולות שננקטו – ועידת ברמודה (המשתתפים, ההחלטות ומשמעותן), הקמתו של הועד לענייני הפליטים.
  • השאלה מדוע לא הופצצו מתקני ההשמדה באושוויץ ו/או מסילות הברזל? (‘הצלה דרך ניצחון’)

חלק י”א” מבצע לפיד, הפלישה לנורמנדי והתקדמות בעלות הברית עד ברלין

חלק י”ב: סיום מלחמת העולם השנייה וכניעת גרמניה ויפן

  • סיום המלחמה באירופה וכניעת גרמניה.
  • התקדמות בעלות הברית בחזית האוקיינוס השקט במלחמה מול יפן עד כיבוש אוקינאווה.
  • שיקולי הנשיא טרומן בהטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי וכניעת יפן.
  • השלכותיה של פצצת האטום על היחסים בין המעצמות לאחר מלחמת העולם השנייה.

-

הסיכומים של מיקוד חומר הלמידה לעיל לקראת בחינת הבגרות בהיסטוריה ב’ במועדי קיץ 2014 וחורף 2015 נמצאים כאן על מנת לסייע לכם בהכנה לקראת בחינת הבגרות, אך הם וכל הסיכומים באתר אינם מהווים תחליף ללמידה של החומר המקורי כפי שנלמד במסגרת בתי הספר או תוכניות ההכנה לבגרות. האחריות על השימוש במיקוד והסיכומים הינה על הלומד בלבד.

-

מיקוד וסיכומים של הפרקים האחרים במיקוד הבגרות בהיסטוריה ב’ מועד קיץ תשע”ד\חורף תשע”ה:

גרמניה 1933-1939

ראשית מלחמת העולם השנייה עד מבצע ברברוסה והמדיניות כלפי היהודים באזור הכיבוש .

היישוב היהודי בארץ ישראל 1920-1945 

המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות בשנים 1945-1949

מדינת ישראל במזרח התיכון 

עליה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל