סיכום מאמר: זילברשץ – האזרחות: מהי ומה תהיה-חלק 2 (חלק 1)
יפה זילברשץ, "האזרחות: מהי ומה תהיה?" המשפט בישראל – מבט לעתיד (ידידיה שטרן, יפה זילברשץ ואיתי ליפשיץ עורכים, תשס"ג), 130-161.
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים
אזרחות ומגורים
נוסף על דרכי ההצטרפות למדינה יש להתייחס למרכיב הטריטוריה. הריבונות על טריטוריה הופכת את המדינה למחויבת מוסרית כלפי אלו שהטריטוריה הזו היא מרכז חייהם. מגורים במדינה הם הבסיס הראשוני להקניית אזרחות. זאת, מפני שמדינה לא תתקיים ללא האנשים שחיים בשטחה ועל כן אותם אנשים זכאים לחברות מלאה, קרי: אזרחות. החיים במדינה מסוימת מחזקים את השייכות והזיקה כלפיה. אך אם אנשים שחיים במדינה לא יקבלו זכויות מלאות הם יהפכו ל'אזרחים מסוג ב" וזוהי תופעה מסוכנת ולא מוסרית בדמוקרטיה. בנוסף, רק הגיוני הוא שהאנשים החיים במדינה יקבלו את הזכות לבחור ולהיבחר, זכות אזרחית מרכזית, ובכך יהיו שותפים מלאים בקבלת ההחלטות על אופי החיים בה.
כפי שניתן לראות בדוגמאות הבאות, אין משמעות לאזרחות ללא זיקה למקום מגורים: אי הסגרתו של אזרח למדינה בה הוא חי ובה ביצע עבירה, אדם שאינו תושב המדינה לא ירצה לשאת בנטל ההגנה עליה בשירות צבאי, הנאמנות של אזרח המדינה המתגורר במדינה אחרת ולעיתים אף אזרח בה תוענק ראשית למדינה בה הוא חי.
מדינת ישראל התמודדה עם חלק מהבעיות האלו ביחסיה עם אזרחיה שאינם חיים בארץ ע"י הענקת פטור מחובות או אי-זכאות לזכויות מסוימות. אולם, כיוון שהאזרחות היא הדבר שמקנה את הזכויות והחובות מול המדינה אז מה הטעם בהקניית האזרחות ללא הזכויות והחובות שהיא כוללת? לטענת המחברת אין טעם כזה. האם ניתן להסיק מכך שכל מי שגר במדינה זכאי לדרוש אזרחות בה? המחברת מביאה את תשובתו של וולצר כי מגורים למשך זמן מסוים וקיומם של כישורים מסוימים מעניקים זכות כזו.
רוב תהליכי ההתאזרחות בישראל מתקיימים ללא תקופת מגורים מקדימה, מכוח זכותם של יהודים לפי חוק השבות. אך אם המגורים הם צידוק מוסרי בסיסי בקניית אזרחות אז התאזרחות ללא מגורים היא פגומה. אין צידוק לתת לאדם שלא גר במדינה ולא תרם לבנייתה הכלכלית או החברתית להיות חבר מלא בה, וכן, אין דרך לבחון את נאמנותו לעקרונותיה מבלי שגר בה. לכן, סבורה המחברת שעם התגבשות זכות אדם בינלאומית לאזרחות על בסיס זיקת מגורים יש להתנות גם את התאזרחותם של יהודים במדינת ישראל במגורים.
במציאות המודרנית נוצרו קבוצות שונות של אנשים שעל אף שהם חיים במדינה אינם זוכים לאזרחות: בני מיעוטים שחיו באיזור לפני קום המדינה, עובדים זרים, פליטים. האם אין למדינה בה הם חיים חובה להעניק להם אזרחות?
וולצר דן בזכותם של עובדים זרים שכל עוד הם תורמים לכלכלת המדינה אך לא זוכים לאזרחות הם מעין משרתים שגרים עם המשפחה באותו בית, וזוהי סוג של טירניה. לטענתו הם זכאים לאזרחות, וכל עוד אינם מקבלים אותה מנוצלים לרעה וחיים כנחותים.
יש מדינות ששוללות את אזרחותם של מיעוטים אשר חיו באזור עוד לפני הקמת המדינה, למרות התפיסה שמגורים הם הבסיס לאזרחות. בראונלי טוען שיש להעניק אזרחות מכוח מגורים, וכי זוהי חובה מכוח מנהג בינלאומי. לאחרונה הוצעה אמנת או"ם בכיוון זה.
דוגמא בעייתית ליישום עקרון הענקת אזרחות על סמך מגורים ניתן לראות בישראל שמבחינה בין יהודים לאחרים (בעיקר ערבים) לעניין זה. יהודים שחיו כאן בעת קום המדינה זכו לאזרחות אוטומטית אך על הערבים היה לעמוד בתנאים שונים. לגבי ערביי מזרח ירושלים שחיו שם עוד לפני החלת המשפט והמינהל הישראלי שם אחרי מלחמת ששת הימים מתעוררת בעיה. לכאורה, הם זכאים לאזרחות עפ"י עיקרון המגורים. אך הזכות הזו מוגבלת משיקולי זמן וכישורים, ומבחינת הכושר שלהם להיות אזרחי מדינת ישראל, בנסיבות הפוליטיות הנתונות, יש בעיה.
לגבי פליטים שהגיעו למדינה בגלל סכנה בארץ המוצא שלהם יש חובה שלא להחזירם לשם בעת הסכנה. כאשר פליטים רבים נותרים בארץ המקלט שנים ארוכות האם יש לחייב את המדינה להעניק להם אזרחות? מכוח העקרונות שהותוו במאמר זה נראה שכן, אך יש להיזהר בכך כיוון שקביעה זו עשויה להרתיע מדינות מלקלוט פליטים מלכתחילה.
האם מתן אזרחות צריך להיות תלוי ברצון האדם? לדעת המחברת אין מקום לחייב קבלת אזרחות. עם זאת, חובות המוטלות על אזרחים כמו שירות צבאי, פיקוח על מטבע ותשלומי מסים יחולו גם על אנשים שחיים במדינה דרך קבע ואינם אזרחים. גם בהצעה לאמנת האו"ם נקבע שלא ניתן לחייב אדם להתאזרח.
מתן אזרחות מכוח לידה לאדם, בין שנולד בעצמו במדינה ובין שנולד להורים אזרחי המדינה, יוצרת מצבים שבהם אדם יחזיק באזרחות למדינה שאין לו כל זיקה או קשר מגורים אליה. יש ביקורת על מצבים אלו וקריאה לשינוי חוקי האזרחות כדי למנוע אותם. המחברת שמקבלת את עיקרון האזרחות מכוח מגורים מקבלת את הביקורת על מצבים אלו. לכן היא מציעה שבמסגרת ההסדר הכולל העתידי שבו אנשים יקבלו אזרחות על פי מגורים, תישלל מהם האזרחות שקיבלו בעבר ממדינה בה הם אינם חיים.
