סיכום מאמר: זילברשץ – האזרחות: מהי ומה תהיה

סיכום מאמר: זילברשץ – האזרחות: מהי ומה תהיה (חלק 2)

יפה זילברשץ, "האזרחות: מהי ומה תהיה?" המשפט בישראל – מבט לעתיד (ידידיה שטרן, יפה זילברשץ ואיתי ליפשיץ עורכים, תשס"ג), 130-161.

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים

סיכומי מאמרים במדעי המדינה

האזרחות – זיקתה האופקית

בראשית הדיון במושג האזרחות צריך לברר מהם הפרמטרים המהווים את הבסיס להחלטה של מדינה להעניק אזרחות. בחינה זו מלמדת על אופי הקשר בין האנשים שהם אזרחי המדינה, כלומר, היא מלמדת על  'הזיקה האופקית' בין האזרחים. הזיקה האופקית יכולה להתבסס על גורמים משותפים שמקורם בעבר (תרבות, היסטוריה, שפה) או על הווה ועתיד משותפים. האזרחות היא חברות במדינה המושגת בדרכים שאפשר לדמות לדרכי ההצטרפות למשפחה (קשרי דם או נישואין) או למועדון (לפי החלטת מייסדי המועדון).  האנאלוגיה למשפחה מתאימה לזיקת העבר כיוון שתנאי ההצטרפות למדינה המבוססת על זיקת עבר הם קשרים תרבותיים שנוצרו בעבר בדומה לקשרי דם. ואילו האנאלוגיה למועדון מתאימה לזיקת הווה ועתיד כיוון שאז המדינה מתפקדת כמו מועדון שבוחר את חבריו לפי האינטרסים שלו ועל פי הכללים שנקבע שעל פיהם ינהגו החברים במועדון.

ביסוס האזרחות על זיקת העבר

זיקת העבר מדגישה מאפיינים לאומיים או שבטיים כמו היסטוריה, שפה, תרבות ולעיתים דת, כבסיס לאזרחות. תפיסת האזרחות כך מדגישה את "האני הקהילתי" ויוצרת קשר כמו משפחתי בין האזרחים לקהילה בה הם חיים, ואליה נולדו והצטרפו מבלי לבחור בכך. זוהי תפיסה סגורה של האזרחות. ווריאציה גמישה יותר של אותה תפיסה מאפשרת גם לאנשים הבוחרים לאמץ את תרבות המדינה ולהיטמע בה, להתאזרח. זה דומה לקשר נישואין כדרך להצטרף למשפחה בנוסף על קשרי הדם.

דוגמאות למדינות המבססות את האזרחות בהן על זיקת העבר הן: גרמניה, המדינות הבלטיות שקמו אחרי התפרקות ברה"מ וישראל.

גרמניה – במאה ה18 החלו להתייחס לקיומה של זהות תרבותית גרמנית, והתפתחה תפיסה לאומית שהתבטאה במלחמה נגד נפוליאון כדי להגן על התרבות הגרמנית, והקמת הרייך הגרמני. על בסיס התפיסה הלאומית-התרבותית התקבלו חוקים שמקנים אזרחות לפי קשרי דם, והתאזרחות היא נדירה.

גם במדינות הבלטיות קבלת האזרחות מותנית בקשר שמקורו בעבר. למשל, בלטביה אנשים שהיו אזרחים לטבים לפני 1940, וצאצאיהם, יכולים לקבל אזרחות.

בישראל, המצב מעט שונה כי לא ניתן לבסס אזרחות על זיקת עבר שמקורה בטריטוריה מסוימת כיוון שהיה ניתוק ארוך בין האנשים לטריטוריה. זיקת העבר מתבססת על תרבות שנשמרה לאורך הדורות בעקבות שמירת הדת. לכן הלאומיות היהודית שהתחדשה במדינת ישראל בלתי מנותקת מהדת. קשר זה עומד בבסיסו של חוק השבות שמעניק זכות לכל יהודי לעלות לישראל ולהתאזרח בה. וכך גם חוק האזרחות אינו מעמיד תנאים נוספים בפני יהודי הרוצה להתאזרח. שני החוקים מעניקים עדיפות משמעותית לבני הלאום היהודי בקבלת אזרחות. יישום החוקים עורר דילמות שונות: משמעות הזהות היהודית, הגדרה סובייקטיבית או אובייקטיבית של הזהות, שאלת הגיור.

הקניית אזרחות מכוח זיקת עבר מעוררת קשיים. מכיוון אחד, המבקרים את רעיון הלאומיות כאחדות מלאכותית טוענים שהמדינה היא איחוד כפוי של קבוצות שאין ביניהן אחדות טבעית. היהודים, לטענתם, אינם קבוצה הומוגנית, אלא מורכבים מתרבויות, אורחי חיים, וארצות מוצא שונות.  אולם, לטענת המחברת, גם אם מקורה של מדינת הלאום הוא בפיקציה, כיום היא כבר ממשית וקיימת. כיום, הישראלים מדברים בשפה משותפת וחולקים תפיסת עבר משותפת.

עוד נטען כלפי מדינת הלאום, שהאזרחות בה מבוססת על רגשות ותת מודע במקום על היגיון פוליטי. לכן, גם מעוררת יצרים של שנאת זרים, בדלנות ולוחמנות. אולם, הרגשות מובילים גם לתוצאות חיוביות של שייכות, סולידריות ונאמנות למדינה שנותנות ערך מוסף לחיי האדם שחי במדינה.

ביסוס האזרחות על זיקת הווה ועתיד

במדינות המבוססות על זיקת הווה ועתיד האזרחות ניתנת לחברי המדינה המוכנים לחיות על פי עקרונות מוגדרים שקבעו מייסדיה, וקבועים לרוב בחוקה, שנועדו לממש מטרות מסוימות ולאפשר את קיום המדינה. המדינה היא כמו מועדון שקם כדי לאפשר מימוש מטרות מוגדרות. היא נשענת על ההתמודדות המשותפת עם המציאות העכשווית לשם יצירת עתיד משותף. דרישות הקבלה למדינה כזו נתונות לשליטתו של הפרט יותר מאשר במדינה המבוססת על זיקת עבר, ולכן יש יותר מקום ל"אני האינדווידואלי".

ארה"ב היא דוגמא למדינה בה האזרחות מוקנית על בסיס זיקת הווה ועתיד. היא הוקמה כמדינת הגירה ובמאה שנותיה הראשונות קלטה הגירה בלתי מוגבלת. אולם, עם השנים נוספו בארה"ב חוקי הגירה המגבילים את הכניסה אליה והפכו אותה ל'מועדון סגור'. כיוון שבהקמת המדינה היא לא נועדה לתת ביטוי להגדרה העצמית של קבוצת אנשים בעלי עבר משותף היה צפוי שמדיניות ההגירה תכלול רק שיקולים הנוגעים למסגרת החוקתית, אך לא כך היה. הגבלות ההגירה נשאו גם אופי לאומי. כיום, חוקי ההגירה מאפשרים כניסה לפי שיקולים תועלתניים של החברה האמריקאית – איחוד משפחות וכניסה לאנשים בעלי מקצועות הנדרשים למדינה. תהליך ההתאזרחות לא מתייחס למוצא הלאומי, אלא לפי התאקלמותו בחברה ובתרבות האמריקאית של המהגר וקבלתו את עקרונות השיטה החוקתית. המבקש אזרחות צריך להוכיח את ידיעת השפה האנגלית ובקיאות בהיסטוריה ובמבנה השלטון האמריקאים.

למרות ההבדלים בין הזיקות המרחק ביניהן אינו רב. למשל, חוק השבות בישראל המבטא את זיקת העבר מחייב את מקבל האזרחות להיות נאמן למדינה במתכונתה העכשווית. זיקת עבר ללא נאמנות בסיסית אינה אפשרית. כמו כן, הדוגמא האמריקאית הפועלת לפי זיקת הווה ועתיד אינה נקייה מהגורם הרגשי של קשר בין בעלי עבר ותרבות משותפים. חוקי ההגירה של ארה"ב מלמדים על ניסיון ליצור אוכלוסיה בעלת הומוגניות תרבותית. וכן, כדי להפוך לאזרח אמריקאי על המבקש זאת לעבור תהליך של 'אמריקניזציה'. הבינו שם כי הומוגניות תרבותית נחוצה כדי לבנות זיקה וקשר בין אזרחי המדינה, זאת, על מנת להמשיך ולהתקיים על בסיס עקרונות החוקה.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: