ההגות הציונות לדורותיה: אליעזר בן יהודה

ההגות הציונות לדורותיה: אליעזר בן יהודה

ההגות הציונית לדורותיה

אליעזר בן יהודה (אליעזר פרלמן במקור)

  • אליעזר בן יהודה הוא איש אודסה.
  • רופא, בילה קצת באלג'יריה.
  • "מחיה השפה העברית": נכון אך לא מדויק.
  • ספרות ופובליציסטיקה עיברית הייתה מאוד פופולארית במאה ה-19
  • בן יהודה רוצה להפוך את העברית למדוברת.
  • יש הטוענים: היישוב היהודי במאה ה-19 ברגע שיהיו בארץ ישראל ברור שיצטרכו לדבר עברית.
  • בשנות ה-80 אחרי המהומות כותב בן יהודה מאמר בעיתון "השחר" של סמולנסקין:

–          לפי בן יהודה יש כמה שנים ספרות עברית, אבל אין עד היום סופר עברי גדול שיכול להיות בליגה של העולם כולו.

–          הספרים האלו הם רומנים במודל אירופי ונושאים של רומנים אירופאים.

–          הספרות העברית היא "מזוייפת" – היא לא מספרת את המציאות כפי שהיא: הרומנים העבריים מתייחדים בכך שהאב והבן רבים על מסורת וקידמה בעברית יפה. הבחור מחזר אחרי הבחורה בשיר השירים. אבל בפועל בעולם הם מדברים בשפה המקומית.

  • בן יהודה רוצה ספרות עברית טובה => צריך לדבר עברית => צריך יישוב של יהודים.
  • בנו של בן-יהודה: איתמר בן אב"י מוכרח לדבר רק עברית. הילד העברי הראשון. אליעזר בן יהודה מוכיח שאפשר לדבר בעברית כבר מהתחלה.
  • משפיע פוליטית על הקמת בתי ספר בעברית ולא רק בשפות אחרות.
  • מתנגדים לבן-יהודה: החרדים מתנכלים לו.
  • בן יהודה מפרסם את המילון העברי המודרני: כל מילה והשימוש הרלוונטי לה.
  • בן-יהודה מנסה לחדש מילים: משקפיים-בתי עיניים, טלפון=שח-רחוק.
  • מילים חדשות מן הערבית: רשמי, שחקן, מרכז.
  • מבטא מזרחי לעברית: רב היהודים מדברים במבטא אירופי-יידישי. אליעזר בן-יהודה אומר: אנחנו חוזרים למזרח, ואנחנו רוצים לדבר איך שדיברו אבותנו => יהודים אשכנזים שמתחילים לדבר עיברית במבטא מזרחי.
  • כל הספרות העברית באירופה (כולל ביאליק) נכתבת במצלול של ההברה האשכנזית. כשהיגעו לפה היה להם משבר גדול.
  • "שחקי שחקי בחלומות" – אין לזה היום מקצב אבל באשכנזית יש.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: