אסתטיקה: סיכום מאמר י'- סטרוקטורליזם ופוסט-סטרוקטורליזם
סיכום:
סטרוקטורליזם
הסטרוקטורליזם מבוסס על סמיולוגיה או סמיוטיקה, תורת הסימנים, וטוען כי כל המערכות בנויות מאותות המעוררים תגובה קבועה.
כל מערכת בנויה מסימנים (\אותות\סמלים) שלהם תגובה קבועה או מקובלת (אור ירוק האומר לנהג "סע").
טראנספורמציה – ניסוח מחודש של אותו מבנה.
דה סוסיר הבחין בין דיבור (parole) שהוא אוסף המבעים של השפה ולשון (langue) שהיא מערכת הכללים השולטת בדיבור.
כאשר מנסים להחיל את שלושת מרכיבי המבנה לפי פיאז'ה על משחק השחמט ההתאמה מושלמת:
מכלול – השחמט יכול להופיע בהקשרים שונים (פרס, אירופה) ועדיין לשמור על זהותו (דהיינו על-זמני ולא קשור במקום).
טרנספורמציה – אפשר להחליף את כלי השנהב בכלי עץ.
וויסות עצמי – יש לו מערכת כללים קבועה, כללים ודקדוק משלו ושינויים בהם יכולים להעשות רק במסגרת הכללים הפנימיים שלו.
הסימן הלשוני – מתחלק למסמן, מסומן וסימן. מסומן הוא המושג המחשבתי שהמילה מבקשת להעביר. מסמן הוא סדרה של צלילים או אותיות והסימן הוא איחוד המסמן והמסומן לכדי הבנה. הסימן הוא שרירותי ומבוסס על מוסכמות, המילה "כלב" יכלה הייתה להיות גם כל צירוף צלילים או אותיות אחר.
אנו יורשים את מערכת הסימנים מדור לדור, אך היא גם עוברת מערכת שינויים עם הזמן. כך השפה מופרדת מן העולם בכללים משל עצמה, שכן השימוש הנכון במילה תלוי בחוקים הפנימיים של השפה (שקבעה את המסמן המתאים למסומן).
דיאכרוני\סינכרוני – הסינכרוני הוא מכלול, מערכת קבועה ועל-זמנית ואילו הדיאכרוני הוא ביטויים נקודתיים של הסינכרוני. חוקי השחמט הם סינכרוניים, הזזת כלי על הלוח היא דיאכרונית. הסינכרוני הוא התבנית הקבועה, הדיאכרוני הוא התנועה בתוך התבנית.
לפי סוסיר, למרכיבי המערכת יש ערך רק בתוכה, והם תלויים זה בזה. ערך של מרכיב במערכת הוא הפונקציה שלו בתוכה ובמארג היחסים שלו עם מרכיבים אחרים של המערכת. – "השפה היא מערכת ערכים טהורים הנקבעים אך ורק על פי הסידור הרגעי של מונחיה" , "סימנים… אינם מתפקדים על פי ערכם הפנימי אלא על פי מיקומם היחסי".
סינטגמה\פרדיגמה – סינטגמה היא צירוף של מילים תחת חוקי התחביר (הקשר בין המילים הוא לינארי במשפט). פרדיגמה היא שרשרת האסוציאציות של המילה במוח האדם (על סמך ניסיון, פסיכולוגיה וכו') שאין לה הסבר לוגי והיא אינה לינארית, חוקית או ברת חיזוי.
לפיכך גוזר סוסיר הערכה אסתטית המבוססת על צורניות (פרומליזם) ופונקציונליות. מערכת היחסים בין מרכיבי היצירה היא הקובעת את ערכה. חקר האומנות יהיה מציאת מבני היסוד ועמידה על הטרנספורמציות שבהם.
הבעיה של הסטרוקטורליזם, בעיקר כפי שהוא מופיעה בסטרוקטורליזם האנתרופולוגי של לוי-שטראוס, הוא ההתמקדות בניתוח המבנה הצורני ללא התייחסות לנראטיב, ההערכה והבנה אסתטיים. כך התוכן אינו חשוב לעומת הצורה, שכן גם ליצירות "זולות" יש מבנים, צפנים, טרנספורמציות וכו'.
רולאן בארת מצידו טוען כי מורכבות ההצפנה יכולה להיות מקור לאסתטיקה בתוך הניתוח המבני. הוא טוען כי פירוש טקסט אינו להקנות לו משמעות אחידה אלא בעצם לפתוח שער למגוון אפשרויות הבנה. הוא מבחין בין טקסט כתיב (צפנים מורכבים) המזמין יצירת משמעות על ידי הקורא לבין טקסט כתיב שמעודד רק צריכה של משמעות. לפיכך, בטקסט כתיב לפחות, מעותקת המשמעות מידי הכותב לידי הקורא שצריך לייצר את המשמעות של הטקסט. בעיה ראשונה בגישה זו היא אפשרות הויכוח על סיווג של טקסט כקריא או ככתיב.
פוסט סטרוקטורליזם (דקונסטרוקציה)
דרידה טוען כנגד הסטרוקטורליזם שהוא בעיקר ממיין ("משקף") אך לא מפרש או יוצר. ביסוד התפיסה הפ.ס. מצוי העיקרון כי לטקסט משמעות משתנה וכי הפרשנות שלו היא פעולה חופשית.
דרידה יוצא כנגד ה"מהותניות" של הסמכות המערבית וייצוגה, הלוגוצנטריות, לפיה מילים הם ייצוגי המשמעות בראשו של הדובר. (פונוצנטריות – דיבור כראשון במעלה בקרבה למשמעות בראש הדובר, לפני טקסט). למעשה אומר דרידה כי המשמעות קיימת בטקסט בלבד, וכי הוא אינו מייצג משמעות אחרת, תשכון היכן שתשכון. בדקונסטרוקציה מוצגים הסימנים כשרירותיים באמת, ללא הגבלה מבנית והקורא עורך "משחק" בין סימן למשמעות בכדי ליצור פרשנות משלו לטקסט.
הסטרוקטורליזם חותר לגלות את האמת שקיימת בטקסט, הפוסט-סטרוקטורליזם מבקש ליצור אותה. סיווג סביל ולא פרשנות פעילה.
"מטפיזיקת הנוכחות" של דרידה מתקשרת עם פונוצנטריות וטוענת כי למשפט אין משמעות מוחלטת שניתן לתפוס, המשמעות אינה "נוכחת" בטקסט. דרידה גם יוצא כנגד "המסומן הטרנסצדנטלי" (מושג בלתי תלוי באחרים – "אלוהים", "אני"), הוא טוען כי מסומנים כאלו נמצאים ביסוד הלוגוצנטריות ובלעדיהם אין משמעות סופית לאף סימן (אין נקודת ארכימידס), אך לטענתו אין לקבל אקסיומות או הנחות מקדימות כאלו, ובכלל זה גם הנחת המבנה ("מבנה עומק") של הסטרוקטורליזם.
למעשה טוען הפ.ס. כי המשמעות מתהווה לעד, ואין לה קיום מוחלט וסופי.
דרידה גם טוען כי מאחר והפילוסופיה חסרת בסיס (אין מסומן טרנסצדנטלי) אזי אין לה מעמד עליון בפרשנות והיא שוות ערך לכל תיאוריה אחרת.
חבר'ה:
ו' פרופ (Prop) – פורמליזם רוסי: טרנספורמציה – יסודות בסיסיים בטקסט משנים את ההערכות שלהם וכך הנרטיב משתנה.
קלוד לוי שטראוס – התיאוריה האנתרופולוגית – לכל חברה סטרוקטורות יסוד (כמו מיתוס הבריאה) המשתנות מתרבות לתרבות. ספרות היא סדרת טרנספורמציות של מבנים בסיסיים.
ז'אן פיאז'ה – "סטרוקטורה היא מערכת של טרנספורמציות". מבנה כולל שלושה מרכיבים: מכלול (טוטאליות של המערכת), טרנספורמציה (השינויים ביסודות הקבועים של המערכת) וויסות עצמי (דקדוק פנימי בתוך המערכת).
