מערכת מפלגתית – סיכום

מערכת מפלגתית – יחסי גומלין בין המפלגות  המשמעותיות במערכת הפוליטית. בדמוקרטיה, המפלגות מגיבות אחת ליוזמות של השנייה. כמו כן המפלגות מגיבות לכלל השחקנים במערכת הפוליטית.

    מערכת מפלגתית נחשבת לחזקה ומבוססת כאשר:

    א. החוקים אשר קובעים את התחרות בין המפלגות על קולות הבוחרים יציבים.

    ב. למפלגות הדומיננטיות יש שורשים עמוקים בחברה.

    ג. השחקנים הפוליטיים המשמעותיים (הצבא, בתי המשפט) מכירים בלגיטימציה של המפלגות.

    ד. למפלגות ארגון יציב ומקורות מימון עצמאיים.

 פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

המערכת המפלגתית יוצרת אינטראקציה בין המפלגות המתחרות. התחרות מעודדת יוזמות ויצירתיות בתחום הארגוני, בתחום גיוס הכספים ובבחירות. בכל מדינה ישנם תקנות וחוקים המסדירים את התחומים הנ"ל.

מערכת מדברת על תכונות של מכלול מעבר לתכונות של הפרטים המרכיבים את המערכת. מערכת המפלגות מתמקד ביחסי הגומלין בין מפלגות, בהשפעות שלהן ובתגובות שלהן אחת לשניה. ההיגיון הבסיסי שמכתיב את יחסי המפלגות זה התחרות ביניהן.

הן עושות חידושים ארגוניים ומחקות אחת את השניה כשזה נראה מוצלח. יש כאן לנו קונטקסט תחרותי שבו מפלגות מחקות אחת את השניה. בישראל- בשנת 92 העבודה אימצה את שיטת הפריימריס וניצחה בבחירות וכבר ב-93 הליכוד אימץ זאת גם כן. מפלגות מסתכלות אחת על השניה ואם הן חושבות שמשהו נותן יתרון למפלגה אחרת הן יחקו אותה. הן גם לומדות אחת מהשניה איך לגייס כספים. כמו העמותות למען מועמדים בבחירה ישירה לרה"מ.

הנקודה השניה היא שכל המפלגות בדמוקרטיה פועלות באותה מסגרת חוקתית. לעיתים מעמד המפלגות ממוסד בצורה פורמאלית, למשל בארה"ב. כל דבר שנוגע למפלגה מחוקק בחוק, חוקים של המדינה. בגרמניה, יש חוק יסוד שאומר שבחירת מועמדים צריכה להיות דמוקרטית וקובע את אופן פעולתן. יש מדינות שאין בהן אזכור, אפילו לא קטן, לקיום מפלגות בחוקים. אפילו בישראל, עד 93 שאז חוקקו את חוק המפלגות, למפלגות לא היה מעמד שונה מכל התארגנות אחרת. מפלגות פוליטיות בכל הדמוקרטיות הן חלק מהמערכת החוקתית והפוליטית.

כשמסתכלים על מערכת פוליטית, יש שני דברים שמסתכלים עליהם- גודל יחסי של מפגלות (איזה אחוז מהמושבים בפרלמנט הן מחזיקות) ומיקום המפלגה (ברצף של ימין / שמאל). באופן בסיסי- יותר גדול ויותר מרכזי פירושו יותר חזק.

אחת התכונות שמבחינות בין מערכות מפלגתיות זה מספר המפלגות. באנגליה יש למשל כ-10 מפלגות אך עדיין מדברים על אנגליה כמערכת דו-מפלגתית. 85-90% מהמושבים בפרלמנט מוחזקים ע"י 2 המפלגות הגדולות. העניין הוא גם במיקום היחסי של מפלגות. אפשר למקם מפלגות ע"י שכלול של האידיאולוגיה שלהן ומציבים אותן על סולמות מ-1 עד 10 ואפשר למקם מפלגות ברצף. בישראל לא יכולה לקום היום ממשלה ללא הליכוד. הסכנה לרה"מ היום היא מתוך הליכוד. לפי ההיגיון הזה ניתן להבין מדוע הוא עשה משאל בתוך הליכוד. אם יודעים לצייר את המפה של המערכת המפלגתית ניתן להבין את הדינאמיקה של המערכת וניתן אף לצפות דברים. יש כאן איזון פנימי בין אינטרסים לאידיאולוגיה.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: