ההבדל בין סטרוקטורליזם לבין פוסט-סטרוקטורליזם

בעוד שהסטרוקטורליזם מבקש לגלות את המבנה שעליו מושתת הטקסט טוען הפוסט-סטרוקטורליזם כנגדו כי אותו מבנה יחיד ואחדותי אינו אלא אשליה מותנית ולפיכך מבקש לפרק את הטקסט ולחשוף את היסודות הבלתי-יציבים שלו. במילים אחרות, הסטרוקטורליזם מבקש לגלות מהות אחידה, מסודרת ויציבה של הטקסט בעוד שהפוסט-סטרוקטורליזם מנסה להראות את ריבוי המשמעויות המנוגדות שלו ולהפר את היציבות והסדר המדומים של משמעות הטקסט. המתודיקה הסטרוקטורליסטית תבקש לגלות את התשתית המבנית הכללית שמתוכה מתעצב טקסט ספציפי, מנגד הקריאה הפוסט-סטרוקטורליסטית לא תניח שהטקסט נושא משמעות קבועה כלשהי ותיגש אליו כאל "משחק" חופשי. החוקר הסטרוקטורליסטי ינסה לנתח את הטקסט באופן שיקשר אותו למבני משמעות רחבים יותר דרך זיהוי מרכיבים בטקסט שמתפקדים כמילים בשפה ויוצרים מבעים באותה שפה שלה עקרונות וחוקים קבועים. הפוסט-סטרוקטורליסט, מאידך, יקרא בטקסט באופן חתרני בכדי לראות כיצד הוא סותר את עצמו ולהציג את משמעותו כארעית ונזילה. כך יבקש החוקר הסטרוקטורליסטי להצביע על מרכיבי פואטיקה ונרטיב בטקסט כמו תבניות, אנלוגיות, ניגודים וכו' במטרה לשרטט את מבנה הטקסט בעוד שהקורא בשיטת הדקונסטרוקציה ינסה למצוא בטקסט סתירות, מוזרויות לשוניות, אפוריות וכו' במטרה לערער את מראית העין של חוק וסדר השולטים ומנחים את הטקסט. בנוסף, הניתוח הסטרוקטורליסטי יטה להיות רציונלי ומבוסס לוגיקה (כמו עיקרון השניות) ולפיכך גם ינוסח בלשון מדעית. הקריאה הפוסט-סטרוקטורליסטית, מנגד, אינה בהכרח רציונלית ויכולה להתבסס למשל על משחקי מילים אסוציאטיביים שאינם מצייתים לחוקי הלוגיקה וכך גם תשאף להוות בעצמה טקסט חופשי מחד וחמקני מאידך החוגג את אי-הבהירות של עצמו.

תורת הספרות והתרבות- סיכום