תיאור הדמויות ב"קופסה שחורה": כללי- וצורת רשימת המכתבים, אופיים:
התקופה של "קופסה שחורה" של עוז היא תקופת הצברים, הישראלים, האשכנזים, גיבורי מלחמות ישראל וחולמי חלומות ליצור חברה שוויונית. ככל שהזמן עובר תקופה חדשה מסתמנת בפתח. (בהקשר זה ניתן לציין את המהפך בשנת 1977).
כל גיבור ברומן מייצג אנשים/אוכלוסיות שונות שפעלו באותה תקופה בארץ ישראל:
אילנה– הכותבת הראשית ברומן, כותבת 14 מכתבים בהם היא מגלה את אהבתה לאלכס, בעלה הקודם, במשך כל השנים. היא כותבת השפה ציורית ומטאפורית- " כשפחה אני מכורה לך". מתארת בשפה מאוד ציורית את יחסיה המורכבים עם אלכס.
עלתה לארץ ישראל שהייתה בת 5 עם הוריה. מצב המשפחתי של משפחתה היה לא טוב מבחינה כלכלית. האבא הוא מורה והוא מחליף את המקצוע בטייחות. בגיל 12 אביה נהרג בתאונת עבודה, אמה נפטרה שנה אחריו. אחרי מספר שנים אילנה מתגייסת לצבא ומכירה את אלכס מפקדה ומתאהבת בו, ומושכת אותו לנישואים, למרות שאלכס לא מוכן וכך גם נישואיהם נראים מאוחר יותר- הם מתאכזרים אחד לשני, אלימים, אילנה נואפת באלכס ללא הרף עד שהוא מסלק את בועז ואילנה מחייו ושניהם מתגרשים. אלכס לא מכיר באבהותו לבועז ושניהם לא מסכימים שיעבור בדיקת דם. אחרי הגרושים אילנה עוברת לקיבוץ של אחותה ואחרי 5 חודשים היא עוברת לחיות בירושליים שם עובדת בחנות ספרים ומכירה את מישל, הם מתחתנים ונולדת יפעת. נישואיהם יפים אבל אחר כך מתברר שאילנה משתמשת במישל כדי לשכוח את אלכס משום שיש לה עדיין רגשות כלפיו.
השינוי שחל בה: אילנה ואלכס מתפייסים היא עוברת לזיכרון יעקוב לגור באחוזה איתו ומטפלת בו.
אופיה- דמות עגולה (דמות עגולה: דמות מרכזית שבמהלך עלילת הרומן משתנה ומתפתחת, עוברת איזושהי מטמורפוזה), עוברת תהליך, לא מתפקדת כאם ראוייה לבועז, סקרנית, בוגדנית, רומנטית, תלותית.
אלכסנדר (או: אלכס, אלק) גדעון– איש רוח שמאלני, מג"ד שריון במילואים, קצין לשעבר אשר עזב את א"י והחל לחקור ולבקר את הציונות והיהדות שלו ושל בני דורו. בתחילת הרומן רושם בצורה רשמית ועניינית בהמשך הוא מתרכך. בהתחלה הוא מתכחש לבועז, בנו, ואחר כך הוא רושם "אבא" ואף מוכן לעשות בדיקת רקמות.
נולד בישראל, וגדל באחוזה ליד זכרון יעקוב. הוא גדל עם אב דומיננטי ובעקבותיו הופך להיות בודד ואלים לעיתים תכופות. הוא לא חברותי- מאז ילדותו לא יצר קשרים עם איש הוא בונה סביבו חומה וכשהוא ליד בני אדם הוא לא משתתף בשיחה ואם כן הוא עוקץ, ונותן הערות אכזריות. הוא אלים כלפי אישתו ואפילו מטיח את ראשו של בועז בקיר. אלכס עושה מחקר: על הקנאות האידיאולוגית הדתית– כחלק מתהליך השינוי שעובר (ההתפכחות והפקת הלקחים של דורו). ברומן מצויים כתבי עיתונות עם ביקורת מהללות על ספריו השונים. בין אלכס לאילנה יש קשר מזוכיסטי שמסתיים כשהוא חולה מאוד והם גרים יחד באחוזה בזיכרון. לפני נישואיו הוא לא רצה להתחתן – לא מביע רגשות ולא מוכן למחויבות. מסמל בדמותו את הציונות חילונית.
בועז– בנם של אילנה ואלכס. הוא כותב עם שגיאות כתיב (עילג מואד, לא מלומד) – 7 מכתבים בלי תאריכים , לעומת כולם = חוסר רשמיות.
סוציאליסטי, נער בן 16 והוא הסיבה לחידוש הדרמה שהתחוללה 7 שנים לפני, כלומר: בגללו חודש הקשר בין אילנה ואלכס. הוא גם הביא במידה מסוימת לפיוס ביניהם. הסיבה להיותו אלים: היה עד בילדותו לפרצי אלימות מצד אביו ולשנאה שבין הוריו. הוא גדל להיות מרדן ומעט תמהוני שלא מוצא עצמו באף מסגרת. הוא לא מקבל את החינוך הדתי הציוני שאביו החורג מנסה להעניק לו. הוא איש ההווה ומסתכל לעתיד. הוא מתואר כבחור יפה תואר וחסון, יצירתי וחזק. בועז לא שונא ערבים, ובניגוד לאביו שלחם בערבים ומישל ששונא את הערבים מעוניין בשלום. בסוף הרומן הוא משקם את האחוזה בזיכרון שבה הוא חיי. אופיו: לא מחונך, חוצפן, מעוניין בשלום, מורד, כריזמטי.
מישל– כותב בשפה עממית, במכתביו מצטט פסוקים מהמקרא. ככל שהוא הולך ומקצין בדעותיו הפוליטיות כך רואים שהוא מצטט יותר פסוקים במכתביו – נעשה יותר דתי וקנאי. בתחילת הרומן כותב לאלכס 3 מכתבים: בראשון- הוא מזכיר לו את מחויבותו לאילנה ולבועז, במכתב השני- תובע את החזרת ביתו ומאשים את אלכס בלקיחת האישה והבת ומשווה את הסיפור לסיפור כבשת הרש (עם דוד, בת שבע, ואוריה החיטי שנשלח לקרב כדי שבת שבע תתחתן עם דוד) הוא אומר לאלכס: "הרצחת וגם ירשת"? בשלישי- הוא הופך את עורו משום שמגלה שאלכס חולה. ברביעי- מצטט פסוקים מפרק ק"ב בתהילים.
בעלה של אילנה. מישל עולה חדש מאלגיריה לצרפת ולא"י. הוא שולט בשפה העברית משום שבילדותו הוא למד מקצועות יהודיים. הוא מתאפיין כדתי לאומי ציוני. הוא פעל בארגון לאומני שנקרא: "אחדות ישראל" שתפקידו: לרכוש אדמות בחברון וקרקעות ולשלם כסף לערבים שיעזבו את אדמתם כדי שא"י תהיה שלמה. כשהוא מגיע לא"י הוא נהפך למורה לצרפתית, הוא מאופיין כאדם חם, סלחני ונאמן למשפחתו. הוא בעל הרבה קשרים וכשהוא מכיר את אילנה הוא מעריצה אותו,הם מתחתנים ונולדת ביתם יפעת מדלן. כבן זוג הוא אוהב את אלינה ומעניק לה חום ואהבה. הוא מטפל בבועז ומקרבו לאילנה ואילנה מודה לו על כך ומעריצה אותו.
כספו משחית אותו- אחרי שאלכס נותן כסף הוא עוזב את עבודתו כמורה, ומקדיש עצמו למולדת ולארגון. הוא כועס ששומע שאילנה עוזבת אותו והוא כועס ופונה לרבנו שקובע שהיא אישה מורדת. וכששמע שאילנה מטפלת באלכס החולה הוא מבקש סליחה.
יש לו רגשי נחיתות קשים מדורו של אלכס, וניתן לראות בשיחותיו עם זקהיים ועם אלכס שהוא חש פחות ערך מהם.
זקהיים– מברקיו קצרים מאוד שבהם הוא מבקש לתת כספים למשפחת סומו. זקהיים רושם לאלכס שהוא מתפטר כי חושב שמנצלים אותו, 3 מכתבים נכתבים ממנו לאלכס: הראשון- שולח נספחים של חוקר פרטי המספר לאלכס את קורות חיי מישל. בשני- מרמז על מחלת גדעון ובשלישי- מתלונן זקהיים על יחסו של אלכס כלפיו ומזכיר לו את תרומתו הרבה למשפחתו.
עורך דינו של אלכס ומשפחתו וגם חברו הטוב ביותר. הוא דואג לו אוהב אותו וחרד לו מאוד. תפקיד הדמות: לפתח את העלילה לכיוונים שונים ולהראות צדדים שונים באופי אלכס ומישל.
היה בעבר עורך דינו של אביו של אלכס וולודיה ובשלב מסוים החליט לחבור לאלכס ולאשפז את וולודיה בבית משוגעים, תוך כדי לקיחת הונו הרב.
רחל– אחותה של אילנה, תפקידה להאיר את דמות אילנה, היא מנוגדת באופייה לאילנה רחל יציבה ומנהלת חיים שקטים ונטולים לעומת אילנה ההרפתקנית. לאחר שנפרדה מאלכס היא ובועז עברו לחיות עמה בקיבוץ. היא מהווה אנטיתזה מוחלטת לאילנה ההרפתקנית והסוערת בנטייתה ל"נורמליות" ושלווה.
במכתביה מפצירה על התנהגותה ואומרת במכתבים שאלכס הוא אסונה הגדול של אחותה.
